הנחיות
רגש הוא האופן בו מתבטא מצבו הנפשי של אדם מבחינת החוויה האישית שלו. הרגש יכול להתבטא במאפיינים גופניים (דופק מהיר, הזעה) וכן באופנים התנהגותיים (כגון: בכי, התקף צחוק, התפרצות זעם). במהלך שנות החיים הראשונות של ילדים, מתפתחים אצלם מגוון רגשות. חשוב להתייחס להבדלים בעוצמות של הרגשות כדי ללמד את הילדים לווסת אותם. ויסות רגשי הוא היכולת לאזן את רמת הפעילות כך שההתנהגות והביטוי הרגשי יישארו מתונים, בייחוד במצבים מעוררי התרגשות או לחץ.
בגילאים הצעירים ילדים אינם אומרים מה הם מרגישים, כיוון שיכולתם המילולית עדיין מוגבלת וכך גם המיומנויות הקוגניטיביות שלהם. כדי שפעוטות וילדים בגיל הרך יוכלו לווסת את רגשותיהם עליהם ללמוד קודם כל לתת שם לכל רגש, אחר כך להבחין בין הרגשות השונים ובנוסף, להבחין בעוצמת הרגשות ולראות שאחרים יכולים להגיב, לאותו מצב, אחרת מהם .
בפעילות זו נתייחס לרגשות יסודיים: שמחה, הפתעה, פחד כעס ועצב. נלמד את הילדים לתת שם לרגש שמתעורר אצלם, ולבחור את עוצמת הרגש שלדעתם הדמות באירוע חווה. חשוב שידעו שרגשות אינם דיכוטומיים ויש טווח רגשות.
הנחיות למשחק
בקשו מאחד הילדים, לפי תור שנקבע מראש, לבחור כרטיס של אירוע.
שאלו את הילדים איך לדעתם הדמות שבתמונה הרגישה באירוע הזה ואיך אפשר להבין זאת. הילדים יבחרו כרטיס אחד משלל הרגשות והעוצמות ויניחו אותו לצידם.
לאחר מכן, שאלו את הילדים האם הרגש יכול להפריע להם לשחק או להשתתף בפעילויות כרגיל, ומה הם יכולים לעשות כדי לעזור לעצמם או "לחזור לעצמם".
בקשו מהילדים לבחור פתרון אחד מתוך גלגל הפתרונות או להציע רעיון משלהם.
הרחבת השיח
רצוי לשאול את הילדים מדי פעם "איך ידעת?" או "למה בחרת בכרטיס הזה?", ולהסב את תשומת ליבם לפרטים תוך כדי המשחק, כדי שישימו לב לדרכים שבהן הם מזהים את הרגש ואת עוצמתו. למשל על ידי הבעות הפנים )מראה העיניים, הפה, או כיסוי הפה באמצעות כף היד (ושפת הגוף גוף קפוץ, גוף שחוח, גוף פתוח, ידיים משולבות).