רקע

אמנם הסרבנות מסוכנת והחברה אינה יכולה להתקיים ללא ציות לסמכות, אך סרבנות היא לפעמים אחת הדרכים להילחם על מה שחשוב לנו. בהפעלה זאת נבדוק האם צריך לציית לבעל סמכות בכל מקרה והאם מותר לסרב לבעל סמכות גם בבית הספר?

מטרות

1. לדון בהשפעותיה של הסרבנות על החיים בחברה דמוקרטית.
2. לעורר את מחשבתם של התלמידים להיבטים השונים של הסרבנות בכיתה, בקהילה ובמדינה.

הנחיות

בפעילות זאת ארבעה שלבים:

שלב א: סיפור ציות – פשוט! / שירה גודמן

הצלצול נשמע, אבל אף לא אחד זז ממקומו. כולנו ישבנו קפואים וחיכינו בדממה לראות מה יקרה. ניצה, המורה לטבע, ישבה ליד שולחנה ולא אמרה דבר. המתח באוויר היה כה גדול, עד שהיה אפשר לחתוך אותו בסכין. כמו כולם, גם אני חיכיתי לראות מה היא תעשה…

הכול התחיל ממשהו ממש טיפשי: לילך ניסתה להעביר פתק ליונית. זה לא משהו מיוחד. גם אצלכם בטח מעבירים פתקים בשיעור, לא? אבל… המורה הבחינה בפתק והושיטה את ידה אל לילך, מסמנת לה להעביר לידיה את הפתק.

רוב הילדים במצב הזה היו פשוט נותנים את הפתק וזהו, בלי לעשות מזה עניין. מה כבר כותבים בפתקים? סתם שטויות… בדרך כלל זה עוזר להעביר את הזמן בשיעורים משעממים במיוחד. אבל לילך לא נעה ולא זעה, ואגרופה הקפוץ אחז בפתק המסתורי.

– "קדימה, לילך! יש לנו עוד הרבה חומר להספיק", צרם קולה של המורה ניצה באוזנינו המורגלות.

אבל לילך בשלה – נותרה במקומה, מהדקת את שפתיה ושותקת. המורה התחילה להבין שיש פה איזה עניין, ואפשר היה לראות איך הכעס שלה מתנפח כמו כדור גדול מלא באוויר, שעוד רגע יתפוצץ בקול תרועה רמה…

– "מעניין מאוד", אמרה ללילך, "עכשיו אני ממש סקרנית לקרוא מה יש בפתק הזה שלך. תני לי אותו, ומיד!"

לילך נותרה שקטה ודוממת מול כעסה הגואה של המורה.

-"תני לי את הפתק, או שאת הולכת עכשיו מיד הביתה ולא חוזרת בלי ההורים!" נשמע קולה הרם של ניצה המורה וגרם
לרונית לפרוץ בבכי מרוב בהלה.

לילך קמה ממקומה, הכניסה בשקט את הדברים שלה לתיק, העמיסה אותו על כתפה, ולעינינו הנדהמות… צעדה לכיוון הדלת. הפתק המסתורי טמון בבטחה באגרופה המלבין.

כל הכיתה הייתה המומה, ואפילו הצלצול לא הצליח לגאול אותנו הפעם. מה היה בפתק המסתורי, שלילך פחדה כל כך שהמורה תראה אותו? אולי היה כתוב בו שמו של הבן שלילך אוהבת? לא הגיוני! דברים כאלה לא כותבים בפתקים, זה מסוכן מדי.

זה בטח לא משהו טיפשי, אחרת לילך לא הייתה מסכימה לחטוף עונש כזה מרצונה הטוב… אני מתערב אתכם שזה משהו על המורה ניצה עצמה, משהו כמו כמה היא משעממת, למשל. אולי לילך, התלמידה המצטיינת, פחדה שאם המורה ניצה תקרא מה היא חושבת עליה, היא תיתן לה ציון גרוע בתעודה? בשביל לילך זה יהיה סוף העולם!

-"זה לא סוף פסוק!" אמרה המורה ויצאה בסערה מהכיתה, בטח ישר לחדרו של המנהל. ברגע שנסגרה הדלת מאחוריה,
התחילו כולם לדבר בבת אחת.
-"לילך צודקת!", אמר יוני, "אף מורה לא מבקש שימסרו לו פתק כזה. במקרה הגרוע דורשים לזרוק אותו לפח!

הפתקים הם דברים פרטיים, ואין למורה זכות לקחת ולקרוא אותם!"

-"יכול להיות שאסור למורה לקרוא פתקים של ילדים, אבל לסרב ככה למורה? – את זה לא רואים כל יום…" התפעל יואב
מפינתו הקבועה.
-"גם מורה לא יכולה לדרוש ציות עיוור. אם היא פוגעת בזכויות של תלמיד, שלא תצפה שישמעו בקולה," מושון הוא
המומחה שלנו לדמוקרטיה.
-"חשבתם פעם מה יקרה אם כל אחד פה יחליט מתי לשמוע בקול המורה ומתי לא?! הקשתה תמי השקטה.
-"חבר'ה, לפעמים צריך לדעת להגיד 'לא'. אמנם קשה לסרב למורה, אבל, תאמינו לי, רק כך היא תבין שהפעם היא באמת
הגזימה!" זאת הייתה תרומתו של דרור לשיחה.

יכולנו להמשיך כך עד סוף היום, אבל לפתע נפתחה הדלת ואל הכיתה נכנסו לילך, המורה ניצה וקורמן המנהל…

שלב ב: נקודות לבירור אישי

1. מה ביקשה המורה ניצה מלילך?
2. כיצד הגיבה לילך לדרישתה של המורה?
3. מה צפוי ללילך אם לא תציית לדרישת המורה?
4. האם רוב הילדים בסיפור תומכים בלילך או מתנגדים למעשיה?

שלב ג: נקודות לעבודה קבוצתית

1. "…לסרב ככה למורה? – את זה לא רואים כל יום…" התפעל יואב.
– האם קרה בכיתה שלכם שתלמיד או תלמידה סירבו לעשות את מה שהמורה ביקש? מה חשבתם על כך?
________________________________________________________________

2. "גם מורה לא יכולה לדרוש ציות עיוור. אם היא פוגעת בזכויות של תלמיד, שלא תצפה שישמעו בקולה," אמר מושון.
– האם אתם חושבים שמותר במקרים מסוימים לסרב לדרישה של מורה?
________________________________________________________________

3. "חשבתם פעם מה יקרה אם כל אחד פה יחליט מתי לשמוע בקול המורה ומתי לא?" הקשתה תמי.
– מה לדעתכם יקרה במדינה, אם אנשים רבים יסרבו לציית לחוקים מסוימים?
________________________________________________________________

4. "…אמנם קשה לסרב למורה, אבל, תאמינו לי, רק כך היא תבין שהפעם היא באמת הגזימה!" אמר דרור.
– האם אי-ציות היא הפעולה היחידה או הטובה ביותר להתנגד לחוקים או לכללים? אם לא – מה הן הדרכים האחרות?
________________________________________________________________

שלב ד: הצעות הפעלה לדיון כיתתי

1. המשך הסיפור
…שקט השתרר בכיתה, וקורמן המנהל הרעים בקולו הסמכותי: "נראה לי שיש פה מקרה מעניין מאוד, שכדאי לדבר עליו. אני רוצה שכולכם תשמעו מה יש ללילך לומר להגנתה, ואחר-כך בוודאי שהמורה ניצה תגיב על דבריה".

1. חלקו את הכיתה לשתי קבוצות. אחת תכין את דבריה של לילך, ואחת – את דבריה של המורה ניצה.
2. בחרו שני תלמידים, שידברו בשם לילך, ושניים שייצגו את המורה ניצה.
3. כל קבוצה תקבל זמן קצוב לשאת את דבריה.
4. לאחר שמיעת הטיעונים תחבר הכיתה יחד מספר כללים בנושא: ציות בבית-הספר.

דוגמאות:
– למורים אסור לדרוש מתלמידים ציות עיוור בכל מקרה.
– לפני שתלמיד או תלמידה מסרבים למלא הוראה של מורה, עליהם להסביר למורה למה הם מתכוונים לעשות זאת.

2. עימות:
1. לפניכם שתי דעות מנוגדות:
דעה א – יחי החוק והסדר! – כדי לשמור על הסדר החברתי, תמיד יש לציית להוראות של בעלי-סמכות.
דעה ב – קול ההיגיון גובר על קול הסמכות! – אסור לציית באופן מוחלט לכל הוראה; כל אחד צריך לחשוב ולהחליט מתי לציית ומתי לא.

2. בחרו ארבעה תלמידים – זוג א יכין טיעונים לדעה א, וזוג ב יכין טיעונים לדעה ב, וכל זוג ישכנע את הכיתה בעמדתו
(תוך 3-4 דקות).
3. לסיום תערוך הכיתה הצבעה ותבחר את הדעה שנראית לה יותר.

3. טיעון:
תלמיד שמחליט לא לציית למורה שדרש דרישה לא הגיונית הוא אמיץ. רק מי שיש לו אומץ – מוכן להיענש על העמידה על העקרונות שלו.

4. תגובה:
אם כל תלמיד היה מחליט מתי לציית למורה ומתי לא – אי אפשר היה לנהל כיתה.
עם מי אתם מסכימים?

5. אירוע:
תקנון-בית ספרי:
בבית-ספר סביון קבעה ההנהלה תקנון בית-ספרי, ואחת התקנות קובעת את כללי ההופעה החיצונית של התלמידים.
יפעת הגיבה על כך: "אני מסרבת להישמע לחוק, שקובע לי איך להתלבש!"
– מה, לדעתכם, יקרה אם אנשים רבים יסרבו לציית לחוק, שהם מתנגדים לו?
– האם סירוב לציית לחוק הוא הדרך הנכונה להילחם נגד חוק, שאנו מתנגדים לו? האם אתם מכירים דרכים נוספות! (למשל, אפשר להשפיע על חברי הכנסת, להפגין.)