הנחיות
מפגש ראשון: הכרות עם המושג קבלה עצמית
מטרת המפגש: התלמידים יכירו את המושג קבלה עצמית דרך היכרות עם החוזקות והחולשות של עצמם.
פתיחה:
מסדרים את הכיתה במעגל כיסאות. הנחו את התלמידים לחשוב על עצמם במשך 3-2 דקות ולחשוב על משהו שהם מרגישים שהם טובים בו – תכונה או כישרון מסוים, ולשמור את המחשבה לעצמם. בדקו עם התלמידים שהם הצליחו לחשוב על משהו כל תלמיד ייעמד בתורו וישתף את הכיתה במשהו שהוא טוב בו. הסבב יסתיים כשכל התלמידים יהיו ישובים במקומותיהם.
שימו לב:
– רצוי לחשוב לפני הפעילות על משהו שכל תלמיד יכול לומר על עצמו, ואם תלמיד נתקע ולא מצליח לספר על עצמו יהיה אפשר לעזור לו. אפשרות נוספת היא לבקש מכל תלמיד במהלך ההנחיה הראשונית לחשוב גם על תכונה או כישרון המייחד את התלמיד הנמצאים לימינו. כך, אם התלמיד מתקשה לומר על עצמו משהו חיובי, ניתן להזמין את החבר משמאלו לומר לו. חשוב להדגיש בפני הכיתה שגם אם מישהו חושב שמה שהתלמיד אמר על עצמו אינו נכון, שישמור את המחשבה הזו לעצמו. חשוב לנו להתמקד היום במה אנחנו חושבים טוב על עצמנו.
– כשתלמיד מתקשה לומר על עצמו משהו חיובי זה עשוי לנבוע מדימוי עצמי נמוך. גם אם את כמורה או חבר לכיתה תאמרו עליו משהו חיובי, הוא עשוי להגיב בעוצמה רגשית (מבוכה/ הסמקה/ דמעות/ דחיית האמירה החיובית). במקרה כזה חשוב לתת לגיטימציה לרגשות העולים מצד התלמיד ולא לבטל את תגובתו או להביע עליה תמיהה. עם זאת, חשוב לא להפוך את הנושא לדיון אישי על אותו תלמיד. אפשר בסוף הסבב לציין באופן כללי שאנחנו רואים שיש תלמידים שיותר מתקשים מאחרים להגיד או לשמוע משהו חיובי על עצמם. זה לא אומר שיש בהם פחות דברים חיוביים, אלא שיותר קשה להם להכיר בזה מאחרים, ובזה בדיוק עוסק השיעור שלנו היום.
צופים בסרטון של גל אלבז וינקלר:
הסרט באדיבות HIT המכון הטכנולוגי חולון.
המחלקה לתקשורת חזותית
היוצר: גל אלבז וינקלר, המנחה: דנה בן דוד, הדוברת: איריס זילברמן
לאחר הצפייה, עורכים דיון עם התלמידים על הסרטון:
שאלות לדיון:
מה רואים בסרטון?
איך הילדה מתארת את עצמה?
מה החוזקות שלה? מה החולשות שלה? (ניתן לצפות בסרטון שוב אם התלמידים לא מצליחים לזכור)
האם לדעתכם הילדה בסרטון מקבלת את עצמה, את החולשות והחוזקות שלה? בשלב זה תוכלו להסביר לתלמידים מה הכוונה ב"מקבלת את עצמה" בהתאם לכתוב ב'רקע למורה'.
אמרו לתלמידים שבכל אחד מאתנו יש חלקים שאנחנו פחות אוהבים. חלקנו מצליחים לקבל את עצמנו עם כל החלקים הטובים והטובים פחות ולהרגיש טוב עם עצמנו, ואחרים מתמקדים יותר בחלקים החלשים שלהם ומתקשים לקבל את עצמם. האם מישהו הרגיש פעם משהו דומה למה שהילדה בסרט מתארת ויכול לשתף אותנו?
סיכום:
מקריאים לתלמידים את המשפט הבא:
תן לעצמך לא להיות מושלם, קבל את עצמך על כל השונה והמיוחד שבך. (אנונימי)
בקשו מהתלמידים להגיד מה דעתם על המשפט ומה הם מבינים ממנו.
עשו סבב בכיתה ושאלו כל תלמיד עם מה הוא יוצא מהשיעור היום.
מפגש שני: עד כמה אני מקבל את עצמי?
מטרת המפגש: התלמידים יבינו שזה בסדר לעשות בחירות אישיות משלהם, גם אם הן שונות מהציפיות של הסביבה מהם.
פתיחה: שאלו את התלמידים: מה הכוונה בביטוי "כבשה שחורה"?
מתוך "מילון הצירופים" של רוביק רוזנטל:
בביטוי "כבשה שחורה" הכוונה לאדם שמעשיו גורמים בושה למשפחה או לקבוצת אנשים.
מקור הביטוי הוא בכך שערכה של הכבשה השחורה היה נמוך מזו של הלבנה, כי לא יכלו לצבוע את צמרה וכן מפני שהצבע השחור נתפס כסמל לכוחות הרוע.
צופים בסרטון: אני כבשה שחורה
הסרט באדיבות HIT המכון הטכנולוגי חולון.
המחלקה לתקשורת חזותית
היוצר: הדר סורוקה, המנחה: דנה בן דוד, הדוברת: איריס זילברמן
שימו לב:
– המסרים העולים בסרטון הם:
נתפסת ככבשה שחורה במשפחה.
היא כבשה שחורה כי היא חורגת מהציפיות המשפחתיות והחברתיות.
הולכת עם האמת הפנימית שלה ומסיימת את הסרטון בפה שמתעקל לחיוך ואומר "אני כבשה שחורה, תתמודדו עם זה".
שאלו את התלמידים:
1. מדוע הדוברת בסרטון מגדירה את עצמה "כבשה שחורה"?
2. במה היא לא עונה על הציפיות של הסביבה? (למורה: בחוויה שלה, למשל בזה שהיא בת אחרי שני בנים עם תחומי עניין אחרים, שהיא מצליחה פחות מאחיה, שהיא עושה מעשים שנתפסים כלא מובנים כמו לגזור שיער בשיעור מתוך שעמום, לבחור במקצוע עם פחות יוקרה מזה של חבריה)
3. בסוף הסרטון הדמות מחייכת ואומרת "אני כבשה שחורה, תתמודדו עם זה". נסו להסביר מדוע היא מחייכת ומדוע היא אומרת את זה. (למורה: הדוברת מביעה השלמה עם מי שהיא, מקבלת את עצמה גם אם היא לא עונה על הציפיות של האחרים ולכן מרגישה טוב עם עצמה)
פעילות:
חלקו לתלמידים כרטיס עם איור הכבשה (מופיע בקובץ נפרד) ובקשו מהם לחשוב איפה בחייהם הם התנהגו בניגוד לציפיות של הסביבה (לדוגמה: נערה ששתי חברותיה הטובות ביותר מצפות ממנה לבוא איתן לחוג היפ-הופ אבל היא לא אוהבת לרקוד ומעדיפה ללכת לשחות במקום זה), או עם אילו חלקים בעצמם יש להם קושי (לדוגמה: מישהו שהיה רוצה להיות ספורטיבי אבל הוא לא, מישהו שהיה רוצה לדעת לשיר אבל אין לו קול יפה, מישהו שהיה רוצה להיות מצחיק ולספר בדיחות אבל הוא לא טוב בזה וכו'). כתבו דוגמאות שעולות לכם על הדף וקשטו אותו אם תרצו.
הדגישו בפני התלמידים כי בסביבה הכוונה לחברים, הורים, מורים, המשפחה המורחבת וכדומה.
חלקו את הכיתה לזוגות ובקשו מהתלמידים לשתף את בן/בת הזוג במה שכתבו על עצמם.
הנחו את התלמידים לשאול זה את זה את השאלות הבאות:
מה עזר לך לעשות את מה שרצית אף שהסביבה חשבה אחרת ממך?
איך את/ה מרגיש/ה עם זה שעשית את מה שטוב לך בסופו של דבר?
מה יכול לעזור לך להרגיש יותר טוב עם עצמך (משהו שאינו קשור באחרים)?
בסיום העבודה בזוגות הזמינו את התלמידים לחזור למליאה, ועודדו כמה שיותר שיתופים על המקומות שבהם התלמידים מרגישים שהם אינם עונים על ציפיות הסביבה, או על אילו חלקים בעצמם הם לא אוהבים. נסו לבודד ולהבין מה מסייע לתלמידים להרגיש השלמה, ומה מונע מהם להרגיש השלמה.
טיפ: כשתלמיד מדווח שהוא מרגיש אשמה, בושה או כל רגש שלילי אחר ביחס להתנהלותו אף שלא מדובר במשהו שאמור לפגוע באחר – השתדלו לשאול שאלות קונקרטיות שיבהירו לו שהוא אינו אחראי לרגשותיהם של אחרים. ניתן להיעזר בתיאור המקרה שבדוגמה הבאה.
תיאור מקרה:
לנועה יש קול יפה וכולם מצפים ממנה לשיר בטקס סיום שנה. היא מצדה לא מרגישה מוכנה לחשיפה הזאת ולא מעוניינת בה, וכתוצאה מכך היא מרגישה אשמה על שהיא מאכזבת את הסביבה.
ניתן לשאול שאלות כגון אלו: מה בדיוק מאכזב את הסביבה? מה נועה צריכה לעשות כדי שלא יתאכזבו? איך היא הייתה מרגישה אם היא כל הזמן הייתה נענית לרצונות של הסביבה? האם אפשר לרצות את כולם תמיד? אם כן, מה זה דורש מאתנו? אם לא, מה זה דורש מאתנו? מה הגבול?
הצעה לפעילות הרחבה:
כתבו לנועה מכתב ובו תבהירו לה מה אתם חושבים, סייעו לה להרגיש טוב יותר עם עצמה.
בזוגות: תנו לבן/בת הזוג שלכם לקרוא את המכתב שקראתם. דונו ביניכם במכתבים שכתבתם ותארו לבן/בת הזוג שלכם איך המכתב הזה עזר לכם להבין משהו לגבי עצמכם.
במליאה ניתן להזמין שני תלמידים לשתף במכתבים שכתבו לנועה. לסיכום שאלו: מה גיליתם על עצמכם בעקבות הפעילות היום? האם אתם נוטים להתנהג בהתאם לציפיות הסביבה או בהתאם למה שאתם מרגישים שמתאים לכם? מה הכי משפיע עליכם בבחירות שלכם? האם בעקבות הפעילות תשקלו לנהוג בעתיד אחרת? אם כן, כיצד ובאילו מקרים?.
מפגש שלישי: להרגיש שונה
מטרות המפגש:
1. התלמידים יבינו שלהרגיש שונה זה לעתים חוויה פנימית ואישית שאינה קשורה לאיך שאחרים תופסים אותנו.
2. התלמידים יגלו אמפתיה לחוויית השונוּת הפנימית.
3. התלמידים יזהו היכן הם מרגישים שונים מול אחרים.
רקע:
שונוּת יכולה להתבטא באופן חיצוני, כגון נכות פיזית, לבוש שונה, צבע עור שונה, הרכבת משקפיים וכו'. למרכיב החיצוני של השונות מתלווה התחושה האישית של האדם עצמו, כלומר שני אנשים יכולים להרגיש שונה במצבים דומים. לדוגמה, גם מאיה וגם רוני מרכיבות משקפיים. מאיה אוהבת מאוד את המשקפיים שלה ומרגישה מיוחדת כשהיא מרכיבה אותם, ואילו רוני מתביישת בכך שהיא קצרת ראייה ומנסה להיפטר מהמשקפיים בכל עת.
הרעיון בפעילות זו הוא להעלות למודעות את המרכיב הרגשי הפנימי המתלווה לחוויית השונוּת. כל אחד יכול להרגיש אחרת, ומה שמשפיע על כך זה האופי שלו, החוויות שעבר והפרשנות שהוא נותן למתרחש.
פתיחה:
הסבירו לתלמידים כי כעת יצפו בשני סרטונים קצרים. בכל סרטון יש דמות שמרגישה שונה מהסביבה או שמרגישה שהסביבה תופסת אותה כשונה אף שמבפנים היא לא מרגישה כך.
צופים בסרטון של נימה ניר:
הסרט באדיבות HIT המכון הטכנולוגי חולון.
המחלקה לתקשורת חזותית
היוצר: נימה ניר, המנחה: דנה בן דוד, הדוברת: איריס זילברמן
לאחר הצפייה, שאלו את התלמידים:
1. בסרט הדוברת נימה מתארת שני מצבים: האחד שבו האחרים תופסים אותה כשונה או כחריגה, והאחר שבו היא עצמה מרגישה שונה וחריגה.
במצב שבו נימה מרגישה שונה מהאחרים, האם לדעתכם הסביבה רואה את זה? הסבירו. (למורה: כאשר מישהו שותק והאחרים מתווכחים, הרבה פעמים לא שמים לב למי ששותק ולא רואים בו יוצא דופן)
2. מה חשוב יותר – מה שאנחנו מרגישים בפנים או מה שאנשים חושבים עלינו? למה? שתפו את הכיתה בדוגמה מעצמכם אם יש לכם.
3. כשאתם מרגישים שונים, מה עוזר לכם להרגיש טוב יותר עם עצמכם? האם יש לכם דוגמה לשתף בה את הכיתה?
לאחר מכן צופים בסרטון "בעיות ראייה":
הסרט באדיבות HIT המכון הטכנולוגי חולון.
המחלקה לתקשורת חזותית
היוצר: ג'יני שול, המנחה: דנה בן דוד, הדוברת: איריס זילברמן
לאחר הצפייה, ערכו דיון בכיתה. שאלות לדיון:
1. אילו רגשות מתאר הדובר בסרט? (למורה: אבוד, לכוד, מאבד שליטה, פחד מכך שיצחקו עליו)
2. מדוע הוא חושש שיצחקו עליו?
3. מה דעתכם – האם התחושה הזו של הדובר שיצחקו עליו היא מציאותית? הסבירו. (למורה: 72% מכלל הציבור הישראלי הם קצרי ראייה)
מה הפחד מהלעג של הסביבה גורם לדובר לא לעשות? (הוא נמנע מלהרכיב משקפיים ולהרגיש בנוח עם עצמו)
4. נסו להיזכר בדוגמאות של מצבים שבהם נמנעתם מלעשות משהו משום שחששתם שיצחקו עליכם. אם תרצו אתם יכולים לשתף את הכיתה במקרה או רק לתאר מה זה גרם לכם להפסיד.
5. במחשבה לאחור, האם הייתם נוהגים היום אחרת?
סיכום
ילדים רבים זקוקים למשקפיים וזה לא משהו יוצא דופן, אך עדיין הדמות מרגישה שונה מאוד וזה מציק לה. לעומת זאת, השם נימה הוא שם יוצא דופן ועדיין הדמות חשה איתו בנוח ואינה חווה חריגה בגללו. להרגיש שונה זה משהו אישי ופנימי ותלוי בילד או באדם.
