שלום לדודה המודאגת,
אכן המצב שבו לילד אין חברים הוא מצב מדאיג ומצער, אבל בהחלט יש מה לעשות:

1. בדקי עם אחיינך האם יש ילד אחד בגן שהוא מחבב במיוחד. שאלי אותו האם הוא רק מחבב אותו או גם משחק איתו בהפסקות. אם הוא משחק עם הילד – התקשרי לבית של אותו ילד ושוחחי עם האמא שלו שוב ושוב. ספרי לה עד כמה הם חברים טובים, וכמה הם נהנים ביחד ובקשי ממנה להביא אליכם את בנה, או, לחילופין, שאלי האם אפשר להביא את בנך אליהם כדי שישחקו ביחד.
   אל תוותרי והמשיכי להתקשר מדי יום. ההורים כיום עסוקים מאוד ולא תמיד הם מתפנים להסיע, או לקחת, את הילדים לחברים. לכל אחד יש את סדרי העדיפויות שלו. המשיכי לנדנד. ההתמדה משתלמת.
2. קחי מהגננת את רשימת השמות והטלפונים של כל ילדי הגן. עברי עם הילד על הרשימה, בחרו ביחד מספר חברים אפשריים מבחינתו והתקשרי אליהם בזה אחר זה. אפשר להתקשר כך אל 5-6 ילדים, ולא להתייאש. יש לשער שאחד מהם יוכל לבוא.
3. בשלב מסוים אפשר ללמד את הילד להתקשר בעצמו ולבקש לדבר עם החבר. לפעמים הפניה הישירה של הילד, אל ההורים או אל החבר עצמו, משכנעת טוב יותר מאשר פניה של ההורים.
4. את יכולה להתייעץ בנושא הזה גם עם הגננת. בקשי ממנה שתקשר בין בנך לבין ילדים נוספים שהוא אוהב. הגננת יכולה גם לראות או לברר, עם מי בנך משחק ללא התיווך שלה, והיא יכולה לחזק את הקשרים האלה במהלך היום. היא גם תוכל למסור לך שמות של ילדים שאיתם יש לבנך קשר טוב.
5. בררי עם האחיין שלך אל איזה חבר (או חברה) הוא רוצה ללכת והתקשרי לאותו חבר לשאול האם ילדך יכול לבוא אליו. גם כאן ההתמדה משתלמת.
6. מעבר לחיפוש אחר חברים: איני מכירה את הילד ואיני יודעת מה המיומנויות החברתיות שלו. האם הוא יודע איך יוצרים קשרים עם ילדים אחרים? אולי כדאי שתשבי איתו אחר הצהריים, תשוחחו על הנושא, תערכו הדמיה (=סימולציה) של מצבים וכך תתני לו כלים ליצירת קשרים חברתיים.

אני מאחלת לך ולילד הצלחה רבה,

ד"ר עידית ליוש.