תוכן
אולי נתקלתם פעם בילד העצור, שעומד בודד, לא מצטרף לקבוצה ומחכה שיוזמן, שלא שומר על זכויותיו , שמתקשה לנהל שיחה עם מספר ילדים בו בזמן?
לעיתים הפרעת קשב מלווה בקשיים במיומנויות חברתיות ובביטחון עצמי . הילד צורח את הצורך (הקושי שלו) כי אין לו דרכים אחרות להביעו. תגובות המבוגרים הורים ומורים מתאפיינות בדרך כלל באימפולסיביות וילדנו "זוכה" לתגובות ממאגר הכעס: מטיחים אשמה, מתקשים להקשיב לו, דורשים הבטחות לפעם הבאה. תגובות אלו נובעות מתיסכול של מבוגר שלא הצליח לגרום לילד לנהוג אחרת. קשיים בהתנהלויות חברתיות ניתן לשפר, כשם שניתן לאמן שרירים בחדר כושר. לשם כך חשוב שהמבוגר יהיה המאמן של הילד: יפתח הבנה ואמפטיה לקושי של הילד שמנוהל ע"י הפרעת קשב ויעזור לו לפתח מיומנויות שיעזרו לו להתנהל טוב יותר. מספר דוגמאות למיומנויות חברתיות שניתן לפתח:
- דיבור פנימי מרגיע שעוצר אימפולסיביות ומאפשר ולהגיב תגובות שקולות.
- לעזור לילד לזהות מאפיינים שמעכבים אותו בשמירת קשרים חברתיים, ולעזור לו להתאים תרגילים לחיזוק היכולות, לדוגמא:
א. אם הקושי מתבטא בניהול שיח : ניתן לזמן שיחות בנושאים שמעניינים אותו, לשים לב לשפת גוף, היכולת למקד את הקשב בדובר, היכולת להתאפק ולתת לאחר לסיים.. אחרי זיהוי נקודות הקושי יש לדבר עליהם ולאמן את הילד בדרכים המשופרות.
ב. ניתן לזמן סיטואציות דימיוניות שזהות לקשיים אותם הוא חווה. באמצעות משחק דרמטי לאמן אותו (למשל להצטרף לקבוצת משחקים, להמתין בתור …).
ג. להרבות לשחק עם הילד ואחיו או חבריו במשחקי קופסא ומשחקי חצר שמזמנים התמודדויות חברתיות: יכולת להפסיד, להתאפק, לחכות בתור …
ד. לעזור לילד להזמין ילדים לביתו או למשחק, חשוב שההורים/המורים יהיו ברקע ויבחנו את האינטראקציה שלו עם ילדים אחרים , כדי שיוכלו אחר כך לסייע לו במציאת דרכים לשיפור ההתנהלות.מידת מיומנויות חברתיות חשובה לא פחות מלמידת תכנים וידע. היא מאפשרת אינטראקציה שונה וטובה יותר במערכות יחסים חברתיות. ביטחון חברתי מאפשר לילד להיות יותר רגוע מבחינה ריגשית ולמצות את יכולותיו הלימודיות. לתהליך תירגול וחיזוק מיומנויות חברתיות יש להתייחס כמסע ארוך שלאורכו משבחים על הצלחות קטנות.בהצלחה וכמו תמיד אשמח מאוד לשמוע תגובות והצעות נוספות.
