תוכן
מטרת המחקר היתה לבחון את תפקידו של האינטרנט כמתווך קשרים חברתיים ואת תרומתו
להסבר תחושת הבדידות בקרב תלמידים עם ליקויי למידה. במחקר השתתפו 1,178 תלמידים מתבגרים עם וללא ליקויי למידה שלמדו בכיתות י' – י"ב בבתי ספר תיכוניים. נערכה חלוקה לתת קבוצות ספציפיות בהתייחס לסביבה החינוכית ולחומרת הלקות: 888 תלמידים מתבגרים שלמדו בבתי ספר תיכוניים רגילים ( 213 תלמידים עם ליקויי למידה ו 675- תלמידים כקבוצת השוואה): 290 תלמידים ב'סיכון' שלמדו במרכזי חינוך ונוער 121 תלמידים עם ליקויי למידה ו 169- תלמידים כקבוצת השוואה. חומרת הלקות נבחנה בחלוקה לתת קבוצות על-פי רמת ההתאמות לבחינות הבגרות שקיבלו התלמידים (התאמות 2 ו- 3). תוצאות המחקר מצביעות על תרומתו הדיפרנציאלית של האינטרנט להסבר , ברמה 1 תחושת הבדידות. תרומה זו נמצאה שונה בין תקשורת בין אישית כללית באינטרנט המשמשת תלמידים לחיזוק וביסוס קשרים קיימים מחיי היום יום, לבין 'חברות וירטואלית' המתייחסת לקשר של התלמיד עם חבר שהוא מכיר ומתקשר עימו רק דרך האינטרנט. תקשורת בין אישית כללית נמצאה קשורה לתחושת בדידות נמוכה ואילו 'חברות וירטואלית' לתחושת בדידות גבוהה. כמו כן, נמצא כי לחומרת הלקות תרומה בהסבר תחושת בדידות זו. לתלמידים אשר קיבלו התאמות ברמה גבוהה הייתה תחושת בדידות גבוהה יותר מאלו אשר קיבלו התאמות ברמה נמוכה יותר. למחקר זה תרומה תיאורטית ומשמעויות חינוכיות מעשיות, בבחינת השימוש באינטרנט ככלי חברתי אשר עשוי לתרום להתמודדות תלמידים עם ליקויי למידה עם תחושת בדידות. בדיקת עשויה לסייע ,(Resilience) השונות בין קבוצות התלמידים והבנת הגורמים המנבאים עמידות בהבנה ובפיתוח גישות לטיפול חינוכי ותמיכה בקבוצת התלמידים שנכשלו במערכת הבית ספרית התיכונית.