תוכן
שמות המטופלים טושטשו בכדי לשמור על פרטיותם.
תיאור אירוע ראשון: רונן, בן 16, שואל את חגית בחצר בית הספר התיכון: "את רוצה לבוא איתי לסרט ביום שבת?" "אני מצטערת" עונה חגית, "אני עסוקה ביום שבת". רונן עוזב את החצר בכעס כשהוא בועט בפח הזבל שעומד מולו.
תיאור אירוע שני: דורית, בת 12, הגיעה לחגיגת בת המצווה של בת כיתתה. כאשר התקרבה לקבוצת החברות שלה ראתה כי כל המקומות בשולחן בו יושבות חברותיה תפוסים וכי אין לה מקום ישיבה לידן. דורית הסתובבה לאחור וישבה לבד בשולחן אחר. היא לא היתה מוכנה לשוחח עם חברותיה אשר ניגשו אליה לברר מה קרה, והלכה הביתה לבדה, פגועה מאד, לאחר חצי שעה.
תיאור אירוע שלישי: שגית, נערה בת 14, רואה מרחוק בהפסקה הגדולה את שתי חברותיה הטובות. כאשר היא מתקרבת אליהן, היא רואה אותן מסתודדות זו עם זו ומצחקקות. שגית פונה אליהן בכעס רב ואומרת: "אתן ממש מגעילות, אתן יודעות".
אחד המכנים המשותפים לשלושת האירועים שהוצגו הינו רגישות גבוהה לדחייה אשר קיימת אצל שלושת בני הנוער.
רגישות לדחייה Rejection Sensitivity הינה נטייה קוגניטיבית-אַפקטיבית של הפרט לצַפּוֹת בחרדה ובכעס שאחרים יידחו אותו חברתית, גם כאשר בפועל לא מתרחשת דחייה. מחקרים רבים מצאו כי ילדים דחויים חברתית מפגינים רגישות גבוהה לדחייה. מאמר זה מנסה להבהיר את המושג רגישות לדחייה וכיצד ניתן לאבחן אותה אצל ילדים ובני נוער. מהן נסיבות החיים אשר יוצרות אצל הילד רגישות גבוהה לדחייה וכיצד ניתן לטפל בה. במאמר משולבות דוגמאות טיפוליות.
