תוכן
אַיֶּכָּה היא שיטה לטיפול בילדים באמצעות הוריהם אשר פותחה על ידי ד"ר איתן לבוב, פסיכיאטר של ילדים ונוער ופסיכואנליטיקאי. חדשנותה מונחת באפשרות לעורר תהליכי התפתחות של ילדים, מתבגרים ובוגרים צעירים, גם במצבים קשים ביותר וגם כאשר הילד מסרב לשתף פעולה עם טיפול, באמצעות שינוי רדיקלי ביחס ההורים אל הקושי של ילדם. מתוך נקודת מבט התפתחותית אינטרסובייקטיבית, ההתבוננות היא בו זמנית בקשיי הילד ובמרחב היחסים הורה-ילד. ההנחה היא שמערך היחסים הורה-ילד התיר לילד לפגוש את משימותיו ההתפתחותיות מבלי לפתח יכולות הדרושות לבריאות נפשית ולתפקוד. מתוך כך, הרעיון שנמצא בבסיס הטיפול הוא, שתמורות אותן יוביל ההורה בקשר ובתקשורת עם ילדו הן אלה שיכוונו את הילד לפתח את אותן יכולות הנחוצות לו. לבוב הגדיר בהקשר הזה את המונחים "סביבה מתירה", "סביבה מגדלת" ו"עמדת אחריות", אליהם נתייחס בגוף המאמר. לבוב פיתח כלי תקשורתי המכונה "שפה מגדלת" אשר מסייע להורים לחולל שינוי מהיר ומשמעותי ביחסים עם ילדם. המאמר מתאר את הרעיונות המרכזיים עליהם נשענת השיטה ואת הביטויים שלהם בטיפול, בליווי דוגמה קלינית.
