רקע
פעילות שמעודדת יחס שוויוני לבני אדם בלי קשר למראה החיצוני שלהם ולסמלי סטטוס נראים לעין. באמצעות הסיפור "תאכל מעיל, תאכל", שכתבה רונית חכם, ניתן לעסוק בפתגם הידוע "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו".
הפעילות מלווה את הסיפור "תאכל מעיל, תאכל" שכתבה רונית חכם. הסיפור עוסק בפתגם הידוע "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו" (משנה, מסכת אבות, פרק ד משנה כ).
פעילות שמעודדת יחס שוויוני לבני אדם בלי קשר למראה החיצוני שלהם ולסמלי סטטוס נראים לעין. באמצעות הסיפור "תאכל מעיל, תאכל", שכתבה רונית חכם, ניתן לעסוק בפתגם הידוע "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו".
1. הילדים ילמדו שיש להתייחס לתכונות ולהתנהגות של בני אדם ולא רק למראה החיצוני שלהם.
2. הילדים יבינו שיש לכבד בני אדם ולהתייחס אליהם כשווים אליך ללא קשר לעיסוק שלהם.
למורים
רקע על היוצרת רונית חכם:
רונית חכם (נולדה ב-17 באוגוסט 1950 בחדרה) היא סופרת ישראלית. כותבת סיפורים, שירים, מחזות ותסריטים דמיוניים ומציאותיים, בעיקר לילדים. גרה בירושלים עם משפחתה.
כתבה סיפורים ומחזות כבר מילדותה. בבגרותה למדה ספרות ופילוסופיה. ספרה "חמש מכשפות הלכו לטייל" זכה בפרס מוזיאון ישראל לשנת 1994. רונית חכם מרבה להיפגש עם תלמידי בתי ספר ברחבי הארץ ומרצה בבתי ספר שונים על יצירתה. מפַתחת תוכניות לימוד למשרד החינוך. מבוסס על מידע מתוך ויקיפדיה אפשר לספר לילדים על רונית חכם.
רקע לפעילות:
הסיפור עוסק בנטייה שלנו כבני אדם לתת משקל רב למראה החיצוני של אנשים. הפתגם: "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בוֹ" מאפשר לעסוק בנושא כך שהילדים יבינו שלמרות הנטייה להסתכל על החיצוניות של הקנקן – על הצורה או הצבע שלו, חשוב יותר להתייחס לְמָה שיש בו: למה שהקנקן מכיל בתוכו. ואותו דבר ביחס לאנשים – במקום להסתכל רק על צורתו של האדם או על צבע עורו או על סמלי הסטטוס שלו, חשוב יותר להתייחס למה שיש בו: לתכונות האופי שלו ולעולמו הפנימי.
הפעילות
לצורך המחשת הרעיון כדאי להכין מראש שני תפוחים מאותו סוג.
הכו וחבטו בתפוח אחד בצורה כזאת שהמראה החיצוני לא ישתנה, אבל כשתחתכו אותו בסכין, השכבה הפנימית תיראה פגומה.
הציגו בפני הילדים את שני התפוחים ושאלו:
האם שני התפוחים נראים אותו דבר?
יש להניח שהילדים יאמרו שכן.
עתה חתכו את התפוחים והראו להם שאחד התפוחים נראה פגום מבפנים.
אפשר להדגים אותו רעיון בעזרת שני קנקנים שהאחד נראה יפה והאחר לא יפה.
כדאי להשתמש בקנקני שתייה שקופים. את האחד אפשר לקשט במדבקות ואת האחר לקשט בגזרי עיתונים.
בתוך הקנקן היפה מִזגו מים.
בתוך הקנקן הפחות יפה מִזגו מים והוסיפו מעט סוכר.
חִזרו על השאלה, האם שני הקנקנים נראים אותו דבר?
יש להניח שהילדים יאמרו שכן.
עתה מזגו להם את תכולת הקנקן לכוסות ובקשו מהם לטעום ולהגיב.
עתה הציגו שתי תמונות (מצורף קובץ להורדה) של ילדים ושאלו:
עם איזה ילד הייתם רוצים להתחבר? למה?
שוחחו על הבגדים, על הלכלוך על הפנים, על הבעת הפנים ובכלל על המראה החיצוני.
שאלו: האם הסימנים החיצוניים האלה (לכלוך על הפנים ובגדים בלויים) מעידים על ההתנהגות של כל אחד מהילדים?
שאלו: אז מה אפשר ללמוד מזה?
הסבירו לילדים את הפתגם: "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בוֹ", כך שהילדים יבינו שאם אנו מסתכלים רק על הצד החיצוני של הקנקן, על צורתו, צבעו, יופיו ועוד, אנחנו עלולים "לפספס" את מה שיש בתוכו. לפעמים אנחנו מתייחסים כך גם לבני אדם. אנחנו מסתכלים רק על הצד החיצוני שלהם. הבהירו שהרושם הראשוני הוא אכן מהצד החיצוני, אבל כדאי להכיר גם את הצד הפנימי של האדם. שוחחו על כך.
הציגו סיטואציה שבה ילד/ה יפה נכנסים לכיתה.
שאלו: איזו מחשבה עולה לכם בראש? (אנחנו מיד רוצים להיות חברים שלו/ה).
הבהירו: אבל אולי הוא/היא לא נחמד/ה? אולי הוא/היא גאוותן/ית? או אולי הוא/היא חושב/ת רק על עצמו/ה ואוהב/ת רק את עצמו/ה? בקשו מהילדים עצות איך ניתן לדעת אם הילד/ה הזה/הזאת נחמד/ה או לא. בקשו מהילדים שיתנו דוגמאות למקרים שבהם התייחסו למישהו רק לפי הצורה החיצונית שלו ולא לפי האופי שלו או ההתנהגות שלו. עזרו לילדים להגיע למסקנה שלפעמים החיצוניות יפה וזוהרת אך הצד הפנימי לא נעים, ולפעמים בדיוק להפך – החיצוניות לא יפה אבל הפנימיות נפלאה ונהדרת: הדיבור של הילד נעים, הוא ילד נדיב, מתחשב ונחמד.
קראו בכיתה את הסיפור "תאכל מעיל, תאכל".
הסיפור עוסק במרקו, מוכר הפחמים העני, שהתרגל לכך שבכל מסיבה שהוא מוזמן אליה נותנים לו לאכול רק את השאריות מפני שהוא לבוש בבגדים פשוטים וישנים, בעוד האנשים שלבושים בבגדים יפים ומהודרים זוכים לשבת במקום של כבוד ולאכול את המאכלים הטובים ביותר. אבל יום אחד כשהוא מוזמן לחתונה, נזכרת בתו הקטנה במעיל משי מהודר שקיבל פעם במתנה מאיש עשיר, ומבקשת ממנו שילבש אותו לחתונה. ואכן, כשמרקו לבוש בבגדים יפים ומפוארים הוא זוכה לכבוד מלכים, ואז הוא מבין שהכבוד שהוא זוכה לו קשור לבגדים שלו ולא למי שהוא. לכן הוא מאכיל את המעיל בשפע מאכלים כי הרי בזכותו קיבל את כל המאכלים המשובחים.
שאלו בעקבות הסיפור:
מה אנחנו יודעים על מרקו מהסיפור? איך הוא מתייחס לבני משפחתו? (לגננת: בסיפור נכתב על מרקו שהוא איש טוב לב וחכם, שכולם אוהבים אותו, שהוא עני ושבקושי מצליח לפרנס את משפחתו, שהוא דואג למשפחתו)
איך מרקו מרגיש? האם הוא שמח או עצוב? האם זה קשור לכך שהוא עני? הסבירו את תשובתכם.
איזה יחס קיבל מרקו מבני עירו בתחילת הסיפור כשלבש את המעיל הפשוט והישן?
איזה יחס קיבל מרקו מבני עירו כשלבש את המעיל המפואר והמהודר?
שוחחו שוב על הקשר שבין הסיפור לפתגם: "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בוֹ".
שאלו את הילדים: מהו ה"קנקן" שבסיפור?
הציגו בפני הילדות והילדים גם את הביטויים השגורים הבאים:
"הבגד עושה את האדם"
"שקר החן והבל היופי"
שאלו את הילדים למה הכוונה בכל אחד מהביטויים.
הַנחו את הילדים לצייר ציור בהשראת אחד הביטויים. בסיום בקשו מהם להציג את הציורים ולהסביר איך הציור קשור לביטוי