אמא מוטרדת:
בני בכיתה א, ללא בעיות ידועות לפני הכניסה לביה"ס, החל את השנה כסידרה.
במהלך החגים בחודש נובמבר יצאנו לחופשה משפחתית והוא נעדר מהכיתה למשך כשבוע ימים (בין חגי תשרי הרבים). עם חזרתנו עשינו מאמצים לחזור לשיגרה והילד שיתף פעולה באופן מלא. לאחר כשבועיים פיתח התנגדות קשה להליכה לבית הספר. נלחצנו מאוד ולא הבנו מה קרה ואולם לא מצאנו סיבה להתנגדותו. המורה טענה שאין לילד בעיות חברתיות והוא מקובל (כפי שגם אנו חשבנו), ולא מצאנו שום דבר מיוחד. המורה ציינה שמאז החזרה מהחופשה ,הוא פונה אליה בבקשת עזרה בכיתה אך לא תמיד היא יכולה להתפנות אליו.בהמלצת יועצת בית הספר הבנו את בננו בניגוד לרצונו לבית הספר, כולל בכי, נסיונות לטפס על הגדרות ועברנו ימים קשים מאוד. הילד סרב להיכנס לכיתה והסתובב בחצר בית הספר. בהמלצת היועצת פנינו לאבחון פסיכו דידיקטי שבסופו חוות הדעת היא כי לא קיימת בעייה לימודית מאחר והילד בעל מנת משכל גבוהה (126), לא נמצאו בעיות קשב וריכוז (גם מהתרשמות הבודקת וגם ממבחן קידוד), נמצא קושי רגשי, דימוי עצמי נמוך והמלצה לא ללחוץ עליו אלא לאפשר לו לשחק , ובמקביל לפנות לטיפול רגשי. התחלנו מייד בישום ההמלצות בבית (כולל מורה מתקנת לצמצום הפערים) ותרפיה באומנות. ביה"ס מצדו לא ממש ידע מה לעשות עם ההמלצות, וניסה שיטות שונות כולל בניית תוכנית לימודים שתעניין אותו, אפשרות שישב בספריה ועוד. מאז ועד היום לא נפתרה הבעיה: הילד מגיע לביה",ס ללא בעיות, יושב בכיתה חלק מהזמן ולדברי המורה דורש התיחסות אישית וצמודה אליה, ובחצי השני של היום יוצא מהכיתה לחצר, נאלצים להזעיק את המנהלת או היועצת שדורשת ממנו להיכנס לכיתה ואז נכנס לכיתה ומפריע למורה.(ברוב המקרים גם מתקשרים אלינו ההורים ולעיתים דורשים את הגעתנו) כך הוא המצב מעל חצי שנה. המטפלת הרגשית ציינה כי בשיחות עימו עולה כי כך הוא זוכה לתשומת לב ומפעיל מניפולציות רגשיות והמליצה לדרוש ממנו יותר כי הוא מסוגל ולצמצם את תשומת הלב והיחס האישי לה זוכה מהמורה.יועצת בית הספר המליצה להחליף מורה לשנה הבאה ואנו מסכימים.ברצוני לציין כי ביה"ס מעוניין מאוד שנערוך גם אבחון נוירולוגי לשליללת קשב וריכוז ואנו מסרבים בשלב זה. לקראת השנה הבאה, תיערך גם ועדת שילוב שבה יוחלט האם זכאי לשעות שילוב ותרפיה בביה"ס.
אנו מרגישים חסרי אונים ומודאגים לגבי המשך השתלבותו של בננו במסגרת רגילה. לאחרונה נראה כי אכן מדובר ברווחים משניים ותשומת לב שהוא זוכה לה בביה"ס. ברצוני לציין כי נראה לי שהוא אף הפך לסוג של "גיבור" בעיני שאר התלמידים. אני מתוסתכלת כי אני נאלצת להעניש אותו בשעות אחה"צ על התנהגותו בביה"ס, למרות שבבית אין לי בעיות איתו שלא ניתן להתמודד איתן. ברוב המקרים הוא מכין את שיעורי הבית ונשמע לי. לאור המצב אני רוצה להציע לביה"ס לנסות לצמצם עד למינימום את ההתעסקות סביבו ואם הוא יוצא מהכיתה לאפשר לו להישאר בחוץ עד אשר יכנס מרצונו לכיתה ולראות אם בהדרגה התופעה נעלמת. ביה"ס מצידו חושש שישאר לבד בחוץ ללא השגחה.
מה דעתכם?
נשאל בתאריך 14/06/2009