מאמר
תפקידה הייחודי של חטיבת הביניים ברצף החינוכי
ליאור אוזמן

שנת הלימודים תש"ף תיחרט בתודעה הציבורית כ"שנת הקורונה". בשנה זו נדרשו המחנכים והמורים, של כל שלבי הגיל במערכת החינוך, לעבור משיטת ההוראה המסורתית הפרונטלית, בכיתות הלימוד ובגנים, להוראה מקוונת המתבצעת בבתיהם של התלמידים. ואולם, בראייתי, שנה זו תיזכר גם כשנה שהעלתה את שאלת חשיבותה של חטיבת הביניים ברצף החינוכי. פעמים רבות מעלים אנשי מקצוע את השאלה, האם עלינו להתייחס אל שלב חטיבת הביניים כמו אל השלב של בתי הספר היסודיים (אולי מעצם שיוכן לרפורמה אופק חדש) או שמא כמו אל השלב של החטיבה העליונה.

תוכן

אל דיון זה מתלווה שיח בן עשרות שנים בו עולה שאלת חשיבותה של חטיבת הביניים והאם הצורך בה עוד קיים או אולי בשלה העת לביטולה. ההחלטה על הקמת חטיבות הביניים התקבלה בשנת 1968 על ידי הכנסת ושר החינוך דאז, זלמן ארן, תוך אימוץ המלצות ועדת רימלט שדנה בבחינת מבנה החינוך היסודי והעל יסודי. הוועדה סברה כי חטיבת הביניים תקדם מדיניות של אינטגרציה בין אוכלוסיות שונות בחברה. אף שחלף יותר מיובל שנים מאז אימוצה של החלטה זו, ניתן לראות כי שלב חטיבת הביניים אינו מיושם באופן זהה בכל הרשויות והמועצות המקומיות. בחלק מהיישובים חטיבת הביניים היא חלק מבתי הספר השש שנתיים. בחלק אחר חטיבות הביניים הן בתי ספר עצמאיים. לצד אלה קיימים יישובים מספר שבהם אין חטיבת ביניים, ועל פי רוב, שנות החטיבה (כיתות ז' וח') הן חלק מרצף שמונה שנתי בבית הספר היסודי.

לקריאת המשך המאמר

ביבליוגרפיה

המאמר באדיבות "הגיע זמן חינוך" והכותב: ליאור אוזמן, מנהל חטיבת הביניים אורט "החקלאי" בפרדס חנה-כרכור. בוגר תכנית חותם (מחזור ב'), בעל תואר שני במגמה לניהול מערכות חינוך באוניברסיטת חיפה ותואר ראשון במדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. lioru3@gmail.com

לחצו להמשך קריאה
הקטן