תוכן

1. התעניינות בתלמיד

ההנחה היא שלבית-הספר כבר יש את המידע לגבי ציוד הקצה והנגישות לאינטרנט, על המורה לבדוק מה כבר ידוע לבית הספר, להחזיק ידע זה לפני השיחה ולהתעניין ב"איך" התלמיד לומד ומה התנאים הפיזיים והמשפחתיים שלו – כל מה שהיועצת לא יודעת או לא סיפרה לו. מטרת המורה היא לגרום לתלמיד להבין שהמורה מתעניין בו. זו יכולה להיות שיחה מאוד מביכה כי אף אחד מהצדדים לא מורגל בה, אבל בסופה התלמיד ידע שהמורה מוכן להתאמץ כדי ליצור עמו קשר וזו ידיעה מאוד חשובה. אני ממליץ להתכונן לשיחה בשני ממדים –

1. ללמוד כל מה שניתן על התלמיד.

2. לעצור רגע לפני שמתקשרים ולשאול "מה מעניין אותי בתלמיד הזה ולמה הוא מעניין אותי", להביא את עצמי להבנה שהתלמיד הזה מיוחד במינו ואני מתקשר כי אני רוצה להכיר אותו ולתת לו מקום בחיי. גם אם זה התלמיד ה-153 שאני מתקשר אליו היום, הוא צריך להרגיש שהוא יחיד ומיוחד ושהתקשרתי במיוחד אליו. אם אתם לא מסוגלים לגרום לעצמכם להרגיש כך, קחו הפסקה ותמשיכו כשתוכלו.

שאלות שיכולות להתאים הן שאלות כמו:

– כיצד אתה מסתדר עם למידה מרחוק?

– איך אתה מעדיף ללמוד?

– ספר לי על משהו שאהבת בלמידה עד כה

2. מה אני (המורה) מצפה שיקרה בחודשיים הקרובים

על מנת שתתנהל שיחה פורה בתנאים של חוסר שוויון (למורה ולתלמיד מעמד שונה ואינטרס שונה בניהול השיחה), על המורה להתעניין בתלמיד (סעיף 1) ולהביא את עצמו בהקשר של השיחה – זה המקום להסביר את מסגרת הלמידה הצפויה בזמן הקרוב, את דרכי ההתנהלות שיאפיינו את הלמידה והכי חשוב – את האפשרויות שאת.ה צופה שיהיו לתלמיד לבטא את חוזקותיו בתהליך הלמידה.

הגדרת המסגרת מייצרת תחושת ביטחון. האפשרות לבטא חוזקות פותחת בפני התלמיד את המקום להתפתחות וליצירת תחושת משמעות במסגרת קבוצת הלמידה – הרעיון הוא ליצור שיח קצר. אם את.ה מרגיש.ה בטוח מספיק לעשות זאת, את.ה יכול.ה גם להביא משהו שמדליק אותך מתחום הדעת שלך ולשתף בו את התלמיד או לספר משהו על אהבתך למקצוע.

ביבליוגרפיה