תוכן

מקרה שקרה

דביר, תלמיד כיתה ו', הסתובב בבית ספר תקופה ארוכה, בשיעורים ובהפסקות, כעוס ומתוסכל. המחנכת החדשה שלו, מירי, השקיעה מאמצים רבים בעבודה עם דביר. היא שיבחה אותו על מאמציו והציבה גבולות מאוד ברורים, אך שום דבר לא עבד איתו. היא פשוט לא הצליחה להגיע אליו. היא חשה מעין תהום פעורה ביניהם, תהום שנראתה בלתי ניתנת לגישור.
* כיצד, לדעתכם, ניתן לשפר את הקשר בין המורים לתלמידים?

הגישה

קיימים מספר מרכיבים הכרחיים של תקשורת בין המורה לבין הדמויות המרכזיות איתן הוא עובד ואשר יחסי גומלין טובים איתן יתרמו רבות לשיפור אקלים הכיתה ולקידום יכולתו של המורה לעבוד ביעילות. שני מדדים שנמצאו כבעלי יכולת ניבוי לגבי אקלים בית ספרי הם: מידת הניכור של התלמידים (מחבריהם, ממוריהם, מהנושאים הנלמדים ומהמוסד החינוכי) וכן מידת השחיקה של המורים. בשני המדדים הללו ישראל נמצאת במקום לא טוב, יחסית למדינות אחרות בעולם. ד"ר יוסי הראל מצא במחקר השוואתי עם עוד 29 מדינות, כי ישראל נמצאת במקום ראשון באי-אהבת בית הספר (שנאה לבית הספר) של ילדים (הראל, 1994, מתוך גומפל, 2001). רמת השחיקה של המורים בישראל גם היא לא מנבאת טובות. שיעור המורים העוזבים את המקצוע אחרי שנות הוראות מועטות הוא גבוה במיוחד (גומפל, 2001). אין ספק שקביעת מדיניות בית ספרית להתמודדות עם בעיות התנהגות של תלמידים ושיפור יכולתם של מורים לנהל כיתה, עשויים להפחית את הניכור (לשפר את אקלים בית הספר ואת הרגשתם של התלמידים בבית הספר), להפחית את שחיקת המורים ובכך לשפר את איכות החיים המקצועית שלהם. בהפעלה זאת נדון בשיפור מעגלי התקשורת בין המורה לתלמיד.

עקרונות הפעולה

א. הכרה חיובית
ביסוס יחסים חיוביים עם התלמידים נעשה, בראש ובראשונה, על ידי יצירת סביבת מחזקת ובטוחה עבור התלמידים. המרכיב המרכזי שבונה תקשורת טובה עם תלמידים וסביבת למידה חיובית, הוא מתן חיזוקים ותוצאות חיוביות (להרחבת הידע בנושא פנו לחוברת ניהול כיתה של חגית אריעם וארנה מידן).
ב. היכרות אישית
היכרות אישית עם התלמידים משדרת להם שלמורה חשובה הצלחתם והתקדמותם. ככל שהתלמידים יחושו שלמורה איכפת מהם, כך הם יגיבו טוב יותר ויבדקו פחות את הגבולות, כיון שהם יבינו שהמורה לא משתדל "לתפוס אותם".

קנטר וקנטר (1992) מציעים מספר דרכים לשיפור ההיכרות האישית והתקשורת בין המורה לתלמידיו.

1. היכרות עם תחומי העניין של התלמיד
   ביסוס יחסים אישיים עם תלמיד משמעו להכיר אותו מעט מעבר להיותו תלמיד. בתחילת השנה, כדאי להקדיש זמן להיכרות יותר אישית עם התלמידים, ללמוד מה הם אוהבים, מהן פעילויותיהם המועדפות, תחביביהם ותחומי העניין שלהם. ככל שנכיר את התלמידים טוב יותר כך נוכל לשפר את התקשורת איתם ולהביאם לידי שיתוף פעולה.
   ניתן להיעזר בשאלון קצר של תחומי התעניינות שאפשר לשלב בפעילות היכרות.
2. התייחסות אישית לכל תלמיד
   חשוב למצוא הזדמנות יומיומית, להראות לתלמידים שהם חשובים למורה.  כדאי להגיד משהו מיוחד לכל אחד מהם לעיתים קרובות. זוהי דרך יעילה ליצור מגע אישי עם התלמידים שזקוקים לתשומת הלב אישית של המורה. 
3. שיחת טלפון אחרי יום טוב/יום קשה/כשתלמיד חולה
   תלמידים רגילים שמורים מתקשרים לביתם, לאחר ש"עשו בעיות". אפשר להתקשר מדי פעם לתלמיד עצמו, גם כאשר היה יום טוב, לשבח את התלמיד על מאמציו באותו יום ולכוון להמשך חיובי. בדרך זו אנו פותחים את האפשרות שהתלמיד יהיה מוכן לשמוע את המורה גם אם הוא מתקשר לאחר יום קשה. 
4. יצירת אווירה נעימה במצבים מאתגרים
   יש מצבים שידועים מראש כיוצרים התנגדות אצל חלק מהתלמידים, כמו שינוי מקומות ישיבה. כדאי לתכנן את ביצוע המצב המאתגר, כדי לרכך את ההתנגדות.
   לדוגמה: להניח מראש, לפני תחילת יום הלימודים, את שמות התלמידים על השולחנות, לפי סדר הישיבה החדש ולצרף לכל שם ממתק קטן (מטבע שוקולד). כך יכנסו הילדים לכיתה, ישבו במקומות החדשים וימנעו חלק מהויכוחים והמחאות הרגילים במצב זה.
5. עריכת ביקורי בית, במידת הצורך
   עבור חלק מהתלמידים, במיוחד עבור תלמידים עם צרכים מיוחדים, כדאי להקדיש זמן לביקור בית. ביקור בית אינו מסייע רק ביצירה ובביסוס של יחסים חיוביים, אלא מהווה גם הזדמנות להיכרות עם סביבת החיים של התלמיד. ביקור כזה יש, כמובן, לתאם מראש, כאשר במקרים מסוימים כדאי ללכת עם אנשי צוות נוספים. פעמים רבות זו הזדמנות לבסס את הקשר עם התלמיד, ליצור קשר עם ההורים, ולקדם את שיתוף הפעולה איתם.

ג. שיפור האיכות של האינטראקציות בין מורה לתלמיד מאילו מלכודות עלינו להימנע
התמקדנו עד כה במספר דרכים לשיפור האינטראקציה בין מורים לתלמידים. כשם שהצענו דרכים אופרטיביות לפעולה, לא פחות חשוב להציע מאילו תגובות עלינו להימנע.
פרופ' לט'ם (1998) מצא כי מחנכים, הורים ומורים, נוטים ליפול לכמה מלכודות, תוך כדי תגובה להתנהגויות לא נאותות של ילדים. מלכודות אלו מגבירות את תשומת הלב להתנהגות הלא רצויה ובכך מגבירות גם את הסיכוי שהתנהגות זו תחזור על עצמה. הגברת המודעות תסייע בידינו להקטין את הסיכוי שניפול למלכודות אלו ובכך תסייע לנו לשפר את האינטראקציה בינינו לבין תלמידינו.
1. מלכודת הביקורתיות
מלכודת הביקורתיות משמעותה שככל שהמורה מבקר את התנהגותו הלא רצויה של תלמיד, כך יגבר הסיכוי שהוא יתנהג שלא כראוי. ההסבר לתופעה הוא שעל התנהגות לא רצויה התלמיד זוכה בתשומת לב ב"מנות גדולות" אותה הוא לא יקבל בשום דרך אחרת. לכן האינטרס של התלמיד להתנהג שלא כראוי גובר.

ביקורת אינה מקדמת את התנהגות התלמיד אלא מעודדת אותו לבריחה, להימנעות או לעיתים אף להתנהגות חמורה יותר כמו ונדליזם. האם יש סיכוי שבעקבות ביקורת, התלמיד יגיד: "תודה המורה שהבאת לתשומת ליבי את הקושי שלי לשבת, בצורה כה גלוית לב וישירה… עכשיו אני יודע מה אני צריך לעשות כדי להצליח בחיים". הרי אין סיכוי שכך יקרה.

2. מלכודת הווכחנות
מורים והורים רבים ממשיכים להתווכח עם תלמידיהם, במטרה נואשת להביאם להתנהג כראוי, אף על פי שהם יודעים שזה לא יעיל. לאחר שמגיעים למצב של ויכוח וקיטוב, אין כמעט סיכוי להגיע לפשרה וכמובן אין מנצחים, מפני שניצחון של האחד הוא הפסד של האחר. במקום להתווכח, כדאי להציב ציפיות הגיוניות ואז לנהל אותן בדרך חיובית, ישירה ומחזקת.
האם נוכל לדמיין לעצמנו תלמיד שבאמצע ויכוח יגיע: "יו איזו נקודה חשובה אמרת, עכשיו אני מבין! אני באמת שמח שיש לי מורה שיכול להגן על עמדתו בפני תלמיד כמוני"…

3. מלכודת ההגיון
הטפה מילולית שנסמכת על הגיון וסיבתיות היא בזבוז זמן שיוצר שחיקה של הקרדיט של המורה בעיני התלמיד. דרך טובה יותר היא ליצור סביבה שיש בה עידוד לשינוי ההתנהגות ושימוש בחיזוקים כאשר ההתנהגות מתקדמת בכיוון הרצוי.

4. מלכודת השאלות
חשוב לזכור שמיותר לשאול תלמיד לגבי התנהגות לא רצויה, אלא אם יש צורך במידע לגבי פתרון הבעיה.

5. מלכודת הציניות
פנייה צינית אל התלמיד עלולה להעליב תלמידים ולגרום לאינטראקציה לא נעימה, בעלת השלכות שליליות על הקשר מורה-תלמיד.

6. מלכודת הייאוש
מורים לעיתים מכשילים את עצמם, בכך שהם משדרים לתלמיד שהם לא יכולים להתמודד איתו. 

7. מלכודת האיום
איום הוא צעד אחד לפני ייאוש. כפי שאנו יודעים, רוב האיומים אינם רציניים או שאינם ניתנים לביצוע. יש ביטויים שמשדרים תסכול או מצוקה של המורה ומאותתים לתלמידים שהמורה אובדת עצות או איבדה שליטה.
הרבה יותר נכון להציב דרישות בדרך בונה ואז לחזק התנהגות באופן סלקטיבי (Latham, 1998).

II. אימון בכישורי אינטראקציה חיובית
כולנו נוטים להגיב, לעיתים, בדרכים שתארנו. על מנת שתגובותינו תהיינה יותר בונות וחיוביות עלינו ללמוד ולהתאמן בכישורי אינטראקציה חיובית. אין זה מספיק, לרוב, רק להגיד לעצמנו שנהיה יותר חיוביים. יש לתרגל ולתרגל ולתרגל כישורי אינטראקציה

אפשר להשתמש בטבלה מעין זו:

חיובית. דרך יעילה לעשות זאת היא לזהות, קודם כל, את המצבים בהם אנו נוטים להיות שליליים ולתאר אותם בכתב.

כאשר יצרנו את התגובה החיובית, כדאי לתרגל אותה בסימולציה (משחק תפקידים). קרוב לודאי שבהתחלה זה יראה מלאכותי. כדאי לזכור שלמידה של כל מיומנות חדשה היא מוזרה בהתחלה, אך עם הזמן ולאחר אימון מגיעים למצב בו התגובה החדשה הופכת לאוטומאטית וטבעית. כך זה עם נהיגה במכונית, נגינה בפסנתר ועוד פעולות רבות שהאדם לומד.

טיפים

כיצד נשפר את התקשורת בין המורה לתלמיד?
א. הכרה חיובית.
ב. היכרות אישית:
1. היכרות עם תחומי העניין של התלמיד
2. התייחסות אישית לכל תלמיד
3. שיחת טלפון אחרי יום טוב/יום ה/כשתלמיד חולה
4. יצירת אווירה נעימה במצבים מאתגרים
5. עריכת ביקורי בית, במידת הצורך
ג. שיפור האיכות של האינטראקציות בין מורה לתלמיד
I. מאילו מלכודות עלינו להימנע:
1. מלכודת הביקורתיות
2. מלכודת הווכחנות
3. מלכודת ההגיון
4. מלכודת השאלות
5. מלכודת הציניות
6. מלכודת הייאוש
7. מלכודת האיום
II. אימון בכישורי אינטראקציה חיובית

חגית ארי-עם וארנה מידן, ניהול כיתה, כלים לעידוד התנהגות נאותה במסגרת החינוכית, מתי"א דרום השרון