תוכן
רקע
ב- 1 בספטמבר מאות ילדים נכנסו בשעריהם של בתי-הספר היסודיים במדינת ישראל. לאורך כל שנות לימודיו של הילד בבית-הספר הוא מלווה, בצורה זו או אחרת, בהוריו ובבני משפחתו. לקשר שבין בית-הספר לבין הורי התלמידים ולמעורבות ההורים בחינוך ילדיהם יש השפעה על תפקוד הילדים ועל הישגיהם גם בתחום הלימודי וגם בתחום החברתי. בחוזר המנהל הכללי ס"ד/4(א) מוצגת מדיניות משרד החינוך, התרבות והספורט בנוגע ליחסי בית-הספר וההורים בזו הלשון: "מערכת החינוך רואה את ההורים כשותפים מלאים בתהליך החינוכי בבית-הספר".
חוקרי חינוך סבורים שלמנהל בית-הספר יש תפקיד חיוני בקביעת מידת המעורבות של ההורים, וכן בקביעת מידת האפקטיביות של מעורבות ההורים (גולדרינג, 1993).
נושא היחסים בין בית-הספר וההורים הוא נושא נרחב. בירחון זה נתמקד בהיבט של מעורבות הורים בחינוך ילדיהם.
תוכן
מה בירחון?
- סקירת ממצאי מחקר עיקריים בנוגע להשפעת מעורבות ההורים בחינוך ילדיהם על תפקוד הילדים בבית-הספר.
- דוגמה לסטנדרטים לתכניות למעורבות הורים/משפחה בחינוך הילדים.
- הצגת תכניות למעורבות הורים בחינוך ילדיהם במערכת החינוך בישראל.
- תיאור דגם פעולה ברמת מחוז (מחוז תל-אביב) וברמת יישוב (הרצלייה) ויישומו הייחודי בבית-הספר המשותף כפר שמריהו-רשפון.
אנו מודים לגב' לאה פטרון, מפקחת במחוז תל-אביב, לד"ר אלכס שניידר, מנהל בית הספר המשותף כפר שמריהו-רשפון ולגב' אורה הראל, מדריכה במחוז תל-אביב, על תרומתם הגדולה להפקת ירחון זה.
ממצאי מחקר עיקריים בנוגע להשפעת מעורבות ההורים בחינוך ילדיהם על תפקוד הילדים בבית הספר
"הניסיון המעשי המצטבר, וכן גם הספרות המחקרית מעידים שתלמידים מפיקים תועלת מכך שבין הבית לבין בית-הספר שוררים יחסים של כבוד הדדי וקיימים ביניהם ערוצי תקשורת פתוחים", נאמר בחוזר המנהל הכללי ס"ד/4 (א).
עיקרי ממצאי המחקר הם:
הקשר בין מעורבות ההורים לתפקוד הילד בבית-הספר
התועלת שילדים יכולים להפיק ממעורבות ההורים בחינוכם ובלמידתם:
- שיפור הישגים לימודיים ומיומנויות אינטלקטואליות
- שיפור הדימוי העצמי
- עלייה בהנעה ללמידה
- הפחתה משמעותית בבעיות המשמעת ושיפור כללי בהתנהגות
- הפחתה בהיעדרויות מבית-הספר
(נוי, 1990 ; Handerson & Berla, 1994).
הקשר בין מעורבות ההורים לשביעות הרצון מההוראה ומבית-הספר
למעורבות ההורים בבית-הספר השפעה חיובית על המורים ועל בית-הספר כארגון. "מגע רציף בין הורים למורים עשוי להפוך את בית-הספר למוסד קרוב ומוכר עבור ההורים, המאפשר להם להשפיע על צביונו ולהיות מושפעים ממנו", קובע חוזר המנהל הכללי ס"ד/4 (א).
Epstein דיווח שכאשר מורים גילו מחויבות להעלאת רמת המעורבות של ההורים, ההורים "חשו מחויבות לסייע לילדיהם בבית; … הבינו יותר מה הילד למד בבית-הספר;… היו בעלי דעות חיוביות יותר בנוגע לכישורים הבין אישיים של המורים, ודירגו בציונים כלליים גבוהים יותר את המורים…". שינוי זה בתפיסות ההורים בנוגע למורים תקף גם כאשר מתייחסים למשתני הרקע החברתי-כלכלי של ההורים ותפקודי התלמידים (Epstein, 1986,1992). יתר על כן, עם העלייה במעורבות ההורים, ההורים מדרגים את בית הספר כיעיל יותר, למורים יש ציפיות גבוהות יותר מהתלמידים ויש עלייה בהישגי התלמידים (Caplan, Choy & Whitmore, 1992 ).
גם סמילנסקי, פישר ושפטיה (1987) סבורים כי אצל הורים רבים המגע עם בית-הספר מפתח יחס חיובי והערכה רבה כלפי בית-הספר והבנה טובה יותר באשר לתפקודו. ואולם, לדעתם, לבית-הספר בישראל דרישות וציפיות לימודיות גדולות מהמערכת המשפחתית. דבר זה גורם למתח בין בית-הספר לבין בית התלמיד ומתח זה אינו רצוי. לדעתם על בית-הספר מוטלת האחריות להתמודד עם תפקוד הילדים כתלמידים, ואל לו להטיל מעמסה זו על ההורים.
תמיכה ביחסי מורים-הורים
למורים, במסגרת יחסי הגומלין שלהם עם ההורים, יש תפקיד מרכזי בעידוד ההורים לסייע לילד בבית בנוגע לתפקודו כתלמיד (כמו דאגה לכך שהילד יגיע לבית-הספר רענן, שבע, עם ציוד נדרש, קיום שיחות עם הילד, עידוד קריאה, גילוי עניין בקורות אותו בבית-הספר ובהישגיו, הגשת עזרה בעת הצורך וכד') . Ames (1995) מצא שהערכת ההורים את המורים, תחושת הנוחות שלהם ביחס לבית-הספר ומעורבותם בפעילויות בבית-הספר היו גבוהים יותר כאשר הם קיבלו מהמורים באופן סדיר ולעתים קרובות תקשורת מגוונת הן בנוגע לכיתה בכלל והן בנוגע לילדם ולתפקודו.
כדי שמורים ימלאו בהצלחה את המשימה של עידוד ההורים למעורבות בתפקוד ילדם בבית-הספר, הם זקוקים להכשרה מתאימה.
לדעת Walker, Wilkins, Dallaire, Sandler, ו- Hoover-Dempsey (2004) הכשרת מורים לטיפוח מעורבות הורים צריכה להיות רכיב מרכזי בכל תכנית הכשרה להוראה. כמו כן יש צורך בהכשרה בתוך התפקיד לחיזוק כישורי המורים ולהנעתם לשיתוף הורים כחלק משגרת העבודה.
הקשר בין הישגי התלמידים ותפקודם בבית הספר לבין מעורבות הורים – תרשים מעובד לפי Hoover-Dempsey & Sandler Model of Parental Involvement)
אסטרטגיות לעיצוב היחסים בין בית-הספר להורי התלמידים
הניסיון לעודד מעורבות הורים הוא בשני מישורים עיקריים:
1. עידוד הורים לבצע בבית פעילויות התומכות בלמידה והמבטאות הערכה ללמידה.
2. פיתוח פעילות בית-ספרית התומכת ביחסי הורים-מורים.
תפקיד המנהל בקידום מעורבות ההורים
למנהל, כאמור, תפקיד מרכזי בעיצוב אופי היחסים המתפתחים עם הורי התלמידים ובקביעת איכות היחסים. בתי ספר המעוניינים לקדם את מעורבות ההורים, חייבים לפתח אצל מוריהם כלים לתקשורת עם ההורים; לזמן למורים הזדמנויות לשיתוף הורים במידע ולהציע דרכים שבהן הורים יכולים לסייע לילדיהם (Rich, 1993` Epstein, 1992). על בית הספר ליצור אווירה שבה מורים התורמים לקידום מעורבות הורים זוכים להערכה ולעידוד.
סטנדרטים לתכניות למעורבות הורים1 בחינוך הילדים2
הארגון האמריקאי PTA (Parents-Teacher Association) פיתח שישה סטנדרטים לתכניות למעורבות הורים בחינוך הילדים.
המטרות בקביעת הסטנדרטים:
- לקדם מעורבות משמעותית של הורים ומשפחות בחינוך הילדים.
- לפתח מודעות בנוגע לתכניות יעילות למעורבות הורים ומשפחה בחינוך הילדים.
- לספק קווים מנחים לבתי-ספר המעוניינים לשפר את תכניותיהם למעורבות הורים.
הסטנדרטים הם:
סטנדרט מספר 1: תקשורת – התקשורת בין בית התלמיד לבין בית-הספר היא סדירה, דו-כיוונית ומשמעותית.
סטנדרט מספר 2: הורות- כישורי הורות מפותחים ומחוזקים.
סטנדרט מספר 3: למידת התלמידים – ההורים ממלאים תפקיד משמעותי בתמיכה בלמידה של ילדיהם.
סטנדרט מספר 4: התנדבות – בית-הספר מקבל בזרועות פתוחות את ההורים ומוקיר את עזרתם ואת תרומתם.
סטנדרט מספר 5: קבלת החלטות בית-ספרית – הורים שותפים מלאים לקבלת ההחלטות בבית הספר בנושאים שיכולים להיות להם השלכות על הילדים ועל המשפחות.
סנדרט מספר 6: שיתוף פעולה עם הקהילה – נעשה שימוש במשאבי הקהילה כדי לחזק את בית- הספר, את המשפחות ואת הלמידה של התלמידים.
כל סטנדרט מלווה בהסבר בנוגע לחשיבותו, בתבחיני איכות לביצוע ובדוגמאות ליישום.
תכניות במערכת החינוך בישראל למעורבות הורים בחינוך ילדיהם
השאיפה למעורבות הורים בעשייה החינוכית בבית-הספר ובגן הילדים זכתה לדגשים שונים בשנים האחרונות הן בהצהרות פומביות והן בתכנון ובהפעלה של שורת תכניות. אופי הציפיות למעורבות ההורים הביא לפיתוח התכניות השונות זו מזו במטרותיהן.
סוגי התכניות הם:
- תכניות המבקשות לטפח את יכולתם של ההורים לקדם את התפתחות ילדיהם (כגון "פעולות ראשונות", "אתגר").
- תכניות שמטרתן לשפר את יכולת ההורה להיות שותף למוסד החינוכי בקידום הילד על ידי חיזוק הפעילות החינוכית הנעשית בו (כגון "תהילה").
- תכניות הבאות לגשר על פערים בין תרבות הבית לבין תרבות המוסד כדי לשפר את העשייה החינוכית של מורים והורים כאחד (כגון קדמ"ה).
(בקדמ"ה – קבוצות דיון מחנכים-הורים, משרד החינוך התרבות והספורט, המזכירות הפדגוגית, האגף לחינוך קדם יסודי. 1988) .
התכניות הנפוצות הן אלה:
קדמ"ה – קבוצות דיון מחנכים הורים
קדמ"ה הנו ניסיון ליצור קשר ודו-שיח בין השותפים השונים בחינוך הילד. התכנית יכולה לסייע לבתי- הספר העוסקים בחינוך הקהילתי להעמיק את העשייה באמצעות שותפות עם הורים.
מטרות:
א. לסייע למחנכים ללמוד מההורים.
ב. לחזק את ביטחונם של ההורים ואת הכרתם בערך עצמם כאנשים וכמחנים.
ג. לתרום לילד.
התכנית מדגישה את החשיבות שיש בחיזוק האני והדימוי העצמי החיובי של ההורים בכלל ואת מודעותם לתפקידם החינוכי.
אופן הפעולה: הפעילות נערכת במגשים בתדירות של אחת לחודש בין המחנכים להורי כיתתם. המחנכים מנחים את המפגשים. ההשתתפות היא ברב-שיח של שווה בין שווים.
(האגף לחינוך קדם יסודי לשירות החינוך הקהילתי תשמ"ט, 1988).
הדרי"ם – הדרכת הורים
התכנית מציעה כלים להדרכת הורים ליועצים חינוכיים ולמנהלי בתי-הספר היסודיים. תכנית הדרי"ם (הדרכת הורים) מניחה שעל מערכת החינוך לתת מענה להורים המתלבטים בשאלות הנוגעות לחינוך ילדיהם.
התכנית עוסקת במגוון נושאים המעסיקים את ההורים, ומציידת את ההורים ואת המורים במגוון כלים ישימים, שנועדו לשפר את התקשורת עם הילדים.
אופן הפעולה: התכנית מופעלת בצורת מטרייה: היועץ החינוכי של בית-הספר עובר הכשרה מקיפה (112 שעות עם ציון) ומעביר את התכנית למחנכי בית-הספר (84 שעות עם ציון). המחנכים מעבירים את התכניות להורים של ילדי כיתתם.
תוצאות: א. מתפתח דיאלוג חיובי בין היועץ החינוכי, להורים, למורים ולתלמידים. ב. נוצר קשר חיובי בין ההורים למורים. ג. חדר המורים מתגבש סביב התכנית והשפה הייחודית של התכנית. ד. חל שיפור באקלים הכיתתי והבית-ספרי. ה. מתחזק הקשר בין בית-הספר לקהילה. (חוזר מנהל כללי, ס"ג/6, שבט התשס"ג, פברואר 2003).
מהו"ת – מורים, הורים ותלמידים
התלבטויות ההורים בנוגע לחינוך ילדיהם גדלות ככל שהילדים גדלים. ההורים תופסים את גיל ההתבגרות כתקופת סערה, ופעמים רבות עומדים חסרי אונים אל מול צורכיהם המשתנים של ילדיהם.
אגף שח"ר במשרד החינוך פיתח את התכנית "מהו"ת", המיועדת לחטיבות הביניים.
מטרה: לזמן מפגשים ייחודיים וחיוביים בין המורים לתלמידים, בין ההורים למורים ובין התלמידים להורים.
אופן הפעולה: יועצות חטיבות הביניים מעבירות את התכנית לצוותי המורים (לפי שכבות), המפעילים את התכנית עם הורים ותלמידים. במפגשים אלה כל קבוצה מחפשת אצל רעותה את החיובי ואת העוצמות (ולא את החסר והבעייתי) ועל ידי כך זוכה לשיתוף פעולה.
תוצאות: שיפור בכיתות ביחסי מורים-תלמידים ומורים-הורים ובאווירה הבית ספרית (חוזר המנהל הכללי ס"ג/7, אדר תשס"ג, מרץ 2003).
שיח מורים-הורים
למורים ולהורים עניין זהה – קידום צמיחתו והתפתחותו התקינה של הילד. ההנחה היא שפיתוח השותפות בין המורים להורים כשותפי תפקיד בחינוך הילדים יגביר את תחושת האחריות המשותפת ויתרום לסביבה חינוכית מטיבה שתאפשר את הצלחת החינוך.
על רקע המחסור הקיים בהכשרת המורים בהקניית ידע בנושא הורות ובפיתוח קשר עם הורים, נערך קורס למורים שהיווה פיילוט למודולה לקורסים נוספים שיופעלו ברחבי הארץ.
מטרות: א. לפתח אצל המורים תובנות לגבי תפקידם החינוכי לצד ההורים ב. לבסס תפיסה עקרונית לגבי מהות הקשר הבסיסי שבין הורות להוראה. ג. לספק כלים מובנים לפיתוח שיח בין מורים והרים, מתוך ראיית ההורים כשותפים בעלי עניין, הדורשים התייחסות מקצועית מיוחדת.
(קורס שיח מורים-הורים, משרד החינוך התרבות והספורט, האגף לחינוך מבוגרים, המחלקה להורות ומשפחה; מרכז ארצי לפיתוח ותמיכה בקשרי מורים-הורים (מהות); החברה למתנסים המינהל לבתי- ספר קהילתיים. תשס"ב).
"ברית מחנכים" – דגם פעולה במרמת מחוז (מחוז תל-אביב) וברמת יישוב (הרצלייה) ויישומו הייחודי בבית-הספר המשותף כפר שמריהו-רשפון
דגם הפעולה של מחוז תל-אביב
מנהלת מחוז תל-אביב, גב' אורלי פרומן, הנהיגה במחוז מפגש מחוזי שנתי, הנקרא "מדברים גלויות – יוצרים הבנות – בונים הסכמות". הורים, תלמידים ומורים מ- 13 הרשויות יושבים ב"מעגלי מפגש" במטרה לקיים הידברות בונה בין שותפי התפקיד השונים במערכת החינוך. במעגלי המפגש דנים המשתתפים בסוגיות מחיי היומיום, המזמנות שיח ערכי מהותי. דגם זה היווה השראה לקיום מעגלי מפגש דומים במסגרות יישוביות ובית-ספריות ברחבי המחוז. כך לדוגמא בעיר הרצלייה, שקיימה מעגלי מפגש במסגרת שבוע הדמוקרטיה תחת הכותרת "זכויות או לא להיות" ובמסגרת מפגשי הורים ומורים תחת הכותרת "ברית מחנכים" במרכז פסג"ה הרצלייה.
"ברית מחנכים" – דגם הפעולה יישובי
גב' לאה פטרון, מפקחת במחוז תל-אביב, יזמה מהלך עירוני (בעיר הרצלייה) שעיקרו קיום הידברות ישירה בין הורים למורים בשיח חינוכי משותף.
מטרת המהלך: לבנות ברית, המבוססת על הבנות והסכמות בין השותפים העיקריים לחינוך הילדים, ההורים והמורים. כאשר לנגד עיני השותפים עומד עיקרון דמוקרטי: מימוש הזכות השווה של כל ילד ללמוד ולהתחנך. כדי ללמוד על המהלך, אנו מביאים בזאת דברים מתוך הרצאה שנשאה גב' פטרון
בנושא "ברית מחנכים: מורים-הורים" בשנת תשס"ג בכנס "החינוך במבחן הזמן" של עמותת המורים בישראל.
במפגשי "ברית מחנכים" לא באנו לטשטש את ההבדלים בין ההורים למורים, אלא להבין מה תפקידם ומה הייעוד המשותף שלהם: ההורים כמחנכים הקבועים של הילד לאורך כל שנות חייו, והמורים כשליחי המדינה לדבר חינוך בנקודות זמן שונות בחייו כתלמיד.
מה עורר בי, כמפקחת, את הצורך בברית?
נתקלתי במקרים רבים של מחנכים (הורים ומורים) המכלים כוחותיהם במאבקי כוח של "משיכת חבל" ושל "הורדת ידיים". האתגרים החינוכיים והלימודיים בפניהם אנו ניצבים מחייבים אותנו לעשות יד אחת למען חינוך הילדים והשכלתם.
כי רק ביחד נוכל להתמודד עם אתגרים חינוכיים הנובעים מתופעות כמו נטייה לנהנתנות, התמכרויות ואלימות, התרופפות קנה-המידה לשיפוט ערכי ומוסרי, אובדן הזהות האישית והלאומית, ניכור, בדידות והיעדר תחושת קשר ושייכות, הגנה וביטחון. כי רק ביחד נוכל להתמודד עם אתגרים לימודיים, הנובעים מתופעות כמו: שינויים מהירים ותכופים בידע, הצפה במידע, נגישות של טכנולוגיות חדשות ועוד.
ב"מלחמה" על חינוך הילדים זקוקים המחנכים בבית ובבית הספר ל"ברית הגנה" על מנת שיוכלו בכוחות משותפים להעלות את ההישגים הלימודיים, לבנות חברה ערכית ומוסרית ולפתח את החוסן הנפשי של הילדים נוכח המציאות בה אנו חיים. לא נוכל להתמודד עם כל האתגרים שהעידן המודרני מציב בפנינו אם הילדים רואים את ההורים ואת המורים נאבקים
"משני עברי המתרס". כשההורים והמורים משדרים לילדים מסרים סותרים, מתערערת הסמכות החינוכית שלהם בעיני הילדים, הם מתקשים להבחין בין "מותר" ל"אסור" ובין "טוב" ל"רע", לא יודעים על מי הם יכולים לסמוך ומאבדים את הביטחון ביכולת של המבוגר לחנך.
לאחרונה אני נתקלת ב"שיח עסקי", המתחיל להשתלט על ה"שיח החינוכי". הורים ומורים מדברים על "סילוק מוצר (תלמיד, מורה) מהמדף", מוותרים על דרישות לימודיות ועל עמידה במוסכמות, כי "הלקוח (התלמיד) תמיד צודק", מטייחים בעיות במקום לטפל בהן למען שמירה על ה"רייטינג" וכדומה.
במפגשי "ברית מחנכים" אני רואה מעבר הדרגתי מגישה צרכנית מתנשאת וכוחנית לגישה ערכית, שיתופית ודיאלוגית ביחסי בית-הספר וההורים.
במפגשים אלה צומחים "שגרירים" שיסייעו בידינו להרחיב את מעגל ההורים והמורים, שיראו עצמם שותפים לדבר חינוך וינקטו גישה של פתרון בעיות בהידברות ישירה ממקום ערכי.
המהלך של "ברית מחנכים":
בתי-הספר שלחו נציגי הורים ומורים למפגשי "ברית מחנכים", שהתקיימו במרכז לפיתוח סגלי הוראה בהרצלייה. את הקבוצה מובילים, בהנחיה מתואמת, מדריכים מומחים מארבעה תחומים: מתחום הייעוץ החינוכי (גב' אורה הראל), מתחום ההורות והמשפחה (גב' מאירה גני), מתחום החינוך הקהילתי (גב' לאה יעקובי) ומתחום החינוך לדמוקרטיה (מר יוסי מיכל).
במפגשים שולבו הרצאות וסדנאות על נושאים שנויים במחלוקת ונרכשו כלים להתמודדות עם הבעיות ממקום ערכי.
בעקבות מפגשי השנה הראשונה נבנתה במשותף "אמנת ברית מחנכים", והמשתתפים הפכו ל"שגרירים" בבית-הספר.
להרחבת מעגל ההורים והמורים, העושים יד אחת לטובת חינוך הילדים, נכנסים בתי-ספר באזור הפיקוח למהלך דומה של "ברית מחנכים". לדוגמה, "ברית מחנכים בקהילה" בבית הספר המשותף כפר שמריהו-רשפון.
יישום דגם "ברית מחנכים" בבית-הספר המשותף כפר שמריהו-רשפון
נתוני רקע על בית-הספר
בית-הספר המשותף כפר שמריהו-רשפון הוא בית-ספר משותף לשתי קהילות כפריות, כפר שמריהו ורישפון.
החתך החברתי כלכלי בקהילות אלה מבוסס.
בית-הספר הוקם לפני כ- 50 שנה ולומדים בו כיום נכדיהם של תלמידי בית-הספר מהמחזורים הראשונים.
בבית-הספר לומדים כ- 250 תלמידים בכיתות א-ט, כיתה אחת בכל שכבה.
בבית-הספר לומדים כל התלמידים משני היישובים והוא נותן מענה גם לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים.
צוות המורים של בית-הספר מורכב כולו ממורים אקדמאים.כ- 75% בעלי תואר ראשון, כ- 20% בעלי תואר שני ושני מורים בעלי תואר דוקטור.
בית-הספר רואה את עצמו כמשמעותי הן במובן "חשוב" והן במובן "משפיע". ככזה הוא מחויב לתלמידי בית הספר גם בפעילות המתקיימת מעבר לשעות הלימודים הרשמיות ובמסגרות אחרות (כמו צופים).
בית-הספר הוא הגורם המחבר והמקשר בין קהילות אלה, והינו גורם הפעילות המרכזי בחיי הקהילות. לעובדה זו השפעה רבה על העשייה הבית-ספרית ועל ההתייחסות אל בית-הספר.
בית-הספר מאמין ב:
- מתן הזדמנויות לכל לומד לפתח ולמצות את יכולותיו האישיות
- מיומנויות ככלי מרכזי – פיתוח מיומנויות בכל תחומי הידע
- מולדת ומורשת – חינוך לאהבת הארץ ולערכי התרבות היהודית תוך זיקה למורשת השפה העברית
- הפיכת כל ילד מתלמיד לאזרח דמוקרטי – חינוך לדמוקרטיה, סובלנות, כבוד הדדי ודרך ארץ
- מעורבות ומחויבות – חינוך לאחריות, מעורבות ומחויבות לקהילה.
לאור האתגרים העומדים בפני בית-הספר הוחלט ליישם את המהלך של "ברית מחנכים".
ד"ר אלכס שניידר, מנהל בית-הספר, מדווח:
לקראת חזרתי לבית-הספר לאחר שנת שבתון, במסגרת ההיערכות לקביעת סדרי העדיפויות והקדימויות הבית-ספריות לשנת הלימודים תשס"ד בוצע איסוף נתונים ואיתור צרכים. לאור נתוני
המיצ"ב, ראיונות אישיים שקיימתי עם מורים, מפגשים עם הורים ושיחות עם תלמידים, התקבלה תמונת מצב של בעיתיות בתחושת האימון ההדדי בין הורים, למורים ולתלמידים; התייחסות של חוסר כבוד בין מורים, להורים ולתלמידים והרגשה של היעדר שותפות אמת באתגר החינוך של הילדים.
לאור הקשיים שהועלו היה הכרח לתת מענה לצרכים אלה:
- חיזוק תחושת הביטחון של המורים
- הגברת האימון ההדדי ושיפור מערך ההידברות בין מורים, לתלמידים ולהורים
- העצמת תחושת השותפות בין הורים למורים באחריות לחינוכו של הילד.
הנחת היסוד בהתייחסות הייתה כי באמצעות זיהוי האינטרס המשותף להורים ולמורים ויצירת מסגרת להידברות ולהגברת שיתוף הפעולה בין המחנכים – מורים והורים – נצליח להביא ל:
- שיפור משמעותי בשביעות הרצון של התלמידים
- שיפור מערכת היחסים בין המורים לתלמידים ובין המורים להורים
- השבחת יחסי העבודה בתוך הצוות
- העלאת רמת ההנעה של המורים לעבודה.
האינטרס המשותף שזוהה הוא האחריות והמחויבות לחינוכו של הילד. מדובר במטרה משותפת לבית הספר ולהורים, גם אם הדרכים להשגתה הן שונות.
בחרנו במהלך של "ברית מחנכים" כדי לממש את המטרה.
"ברית מחנכים" היא תפיסה שבמוקדה הסדרת טיב היחסים בין המחנכים (מורים והורים) להשגת המטרות החינוכיות. זהו אורח חיים, תרבות חשיבה והתנהגות בית-ספרית ולא פעולה טקסית גרידא.
בית-הספר העמיד לעצמו כמטרה לסייע למורים, להורים ולתלמידים להגיע להידברות וליצירת בסיס להסכמות שתגובשנה ותנוסחנה בעקרונות משותפים שיעוצבו באמנה משותפת שתביא לידי ביטוי את הדומה ואת המשותף. רכיבי הברית.
האמנה אמורה להביא לידי ביטוי:
- מטרות מוגדרות משותפות בחינוכו של הילד
- דרכי הפעולה היעילות ביותר להשגת המטרות
- הגדרת תפקידים וחלוקת תחומי אחריות הדדית, פירוט תחומי השותפות, גבולות והסכמות של כל אחד מהגורמים
- דרכי תקשורת יעילות וענייניות בין הורים למורים ולתלמידים, שייצרו דיאלוג, הקשבה ואמפטיה.
מטרות "ברית מחנכים" בית-ספרית הן:
- שיפור במערך ההידברות ושיתוף הפעולה בין ההורים לבין המורים
- גיבוש מערכת הסכמות והבנות משותפת שתבוא לידי ביטוי באמנה
- שילוב התלמידים ושיתופם בשיח הבית-ספרי.
תיאור דגם הפעולה
הוקמו שלוש קבוצות: קבוצת המורים, קבוצת ההורים וקבוצת התלמידים. עבור כל קבוצה הוכנה תכנית עבודה, שכללה:
- איתור צרכים של המשתתפים
- אבחון עמדות של השותפים ב"ברית מחנכים"
- לימוד מיומנויות של ניהול דיאלוג מטבי, הקשבה, אמפטיה וניהול קונפליקטים בכל קבוצה בנפרד: הכשרת המורים בתהליך בנית הסכמות וכלים להידברות; הכשרת פורום הורים בתהליך בניית ההסכמות וכלים להידברות; הכשרת פורום תלמידים (במסגרת חברת הילדים) כשותפים לפעילות "הברית"; הכשרה משותפת של פורום המורים, ההורים והתלמידים.
- מפגשי "ברית מחנכים"
- ניסוח אמנה "ברית מחנכים
תרשים
תוצאות מהשנה הראשונה של המהלך
בבסיס דגם הפעולה עומדת ההידברות בין כל אחד מהגורמים, ואולם כבר בשלבים הראשונים של הפעילות התרחבה התכנית ויישומה של "ברית מחנכים" קיבל מאפיינים ייחודיים אלה (7 המ"מים):
ממוקדת – ריכוז פעילות מוגברת רב- כיוונית
מזמנת – הברית פתוחה ליוזמות, הצעות וכיווני פעולה חדשים ומגוונים
מעצבת – דגש על עיצוב הסביבות הלימודיות לקידום הברית
מקדמת – הברית מזרזת ומאיצה תהליכי פעילות בית-ספרית שונים
משלבת – מאפשרת הפעלה בדגמי פעולה שונים (מעגלים מדברים)
משתפת וכוללת – שיתוף כלל קהילת בית הספר והגנים
מתוקשבת – הפעלת ערוצי תקשורת מתוקשבים בין כל מרכיבי ה"ברית"
כתוצאה מקשיים שעלו בכיתות השונות יושמה הברית באופנים שונים בתוך הכיתתות ובהסכמים בין כיתתיים. התהליכים בקרב הילדים היו בעלי דינאמיקה שונה מזו של המבוגרים והעמידו בפני הצוות המוביל אתגרים שונים עמם היה עליו להתמודד (כגון: ילדים שלא רצו ליטול חלק באמנה, הפרות של האמנה עוד). התמודדות הצוות עם נושאים מסוג זה העשירה את ארגז הכלים של הצוות מבחינה פדגוגית. כמו כן הועשרה שפת ההוראה במונחים כמו שותפות, כבוד, ברית, לדבר באינטרנט וכד'.
לכן יש לראות ב"ברית מחנכים" חלק מתכנית פדגוגית מתמשכת.
תיאור הביצוע – דוגמאות
במפגשים המוסדיים נטלו חלק בקביעות רוב חברי צוות המורים והמנהל וקבוצה מצומצמת של הורים. דוגמה לנושא שנדון במפגש המוסדי הוא הנושא "מסע אל הצד האפל של האינטרנט". בנושא זה סוכם על חלוקת האחריות בין בית הספר לבין ההורים בהתמודדות עם האתגרים שמציב האינטרנט. הסיכום פורסם באתר האינטרנט של בית הספר והופץ לכל בתי האב.
במפגש השכבתי (שעסק בבניית הסכמות בנושא ארוחת הבוקר וארוחת עשר) הייתה השתתפות של רוב ההורים בשכבה וכן נוכחות של כל התלמידים באותה שכבה.
בעקבות עלייה במודעות לגבי חשיבות החינוך לתזונה עסקו בשכבת כיתות ד' בנושא "תפור עליי – מועדון ארוחת הבוקר". הפעילות בתחום מתבצעת בשלושה מוקדים:
מוקד לימודי שבו משתתפת כיתה ד' בלימודי תזונה במסגרת מועדון ארוחת הבוקר
פורום באינטרנט שבו מנהלים התלמידים וההורים דיאלוג עם הדיאטנית הבית-ספרית
מפגש לבניית ההסכמות שנערך בהשתתפות התלמידים, המורים וההורים בנושא ארוחת בוקר וארוחת עשר.
ההסכמות שהתקבלו היו:
- האחריות על ארוחת הבוקר (וארוחת עשר) היא של ההורים והילדים.
- בכיתות הגבוהות אחריות התלמידים רבה יותר.
- בכיתות הצעירות על המורים להפנות את תשומת לב ההורים לבעיות הקשורות לארוחת בוקר/ארוחת עשר של התלמיד.למנהל תפקיד מרכזי במהלך. המנהל אחראי על זיהוי הבעיות והצרכים, ייזום המהלך וניהולו. מעורבות אישית של המנהל השפיעה, ללא ספק, על אופן ההתייחסות אל "ברית המחנכים" על ידי שאר הגורמים ומחויבותם כלפי המהלך ולהירתמות ליישומו. "ברית מחנכים" כקדימות של בית הספר דרשה תכנון ותיאום והשפיעה על לוח הזמנים של בית הספר. נדרשה השקעת זמן מצד ההנהלה, המורים והורים (לפי בחירתם), השקעה בייעוץ, בהדרכה ובתקציבים ליישום יוזמות שהתעוררו במהלך דיוני "הברית" (כך לדוגמה פעילות בנושא רצף בין דורי).ההורים נרתמו להפצת רעיון "ברית מחנכים" ולמהלך של יישומו בקהילת בית הספר ולהרחבת מעגל השותפים בו.סיכום ודיוןהיה פער גדול בין היקף הנכונות וההירתמות של ההורים לביצוע משימות שונות בבית הספר לבין הנכונות לשותפות בתהליכי הלמידה של "ברית מחנכים" והתמדה בהם.
- הסיבה לפער זה נעוצה בצרכים השונים שיש למורים ולהורים. הצורך לקיים דיאלוג ולבנות הסכמות עלה לאור הקשיים של המורים ביחסים עם ההורים והחסר שלהם בכלים לניהול דיאלוג עם ההורים במסגרת העבודה היום-יומית. המסגרת של "ברית מחנכים" יצרה מסגרת מובנית למורים לפיתוח הדיאלוג.
- במהלך השנה הראשונה להפעלת התכנית היא עוצבה והתגבשה באופן שונה מהמתוכנן: נוספו לה נדבכים, ונושאים מרכזיים נדחו לשלבים מאוחרים יותר.
- הפיקוח והרשות המקומית תמכו במהלך ועודדו אותו והוא לווה בהדרכה מקצועית של גב' אורה הראל, מדריכה במחוז תל-אביב.
- המורים חשו עצמם מחויבים לתהליך מורכב זה והשקיעו שעות רבות של פעילות ומאמץ ביישומו על כל רמותיו. המורים, בנכונותם ובמעורבותם, היו ציר מרכזי ביישום ובביצוע המהלך.
- מאפשרים
- מנהל בית-הספר בתהליך של "ברית מחנכים"
- ההורים לא חשו בעייתיות בדיאלוג והביעו רצון והעדפה לפעילות דיאלוגית כיתתית אישית ולא בית ספרית רחבה.
לאור דיווח המנהל על אודות הפער בין המורים וההורים והניסיון לגשר ביניהם, לבין התוצאות המגוונות שהניב המהלך בשנתו הראשונה.
כתבו לנו: כיצד, לדעתכם, ניתן להרחיב את "ברית המחנכים" ולהמשיך את פעילותה באופן שתיתן מענה לצרכים שונים של הגורמים השותפים?
מה אתם עושים כדי לקדם את נושא המעורבות של ההורים בחינוך ילדיהם?
הצעה: נסו להעריך את "ברית המחנכים" ואת תכניות הפעולה שלכם לשיתוף ההורים באמצעות ששת הסטנדרטים לתכניות למעורבות הורים בחינוך ילדיהם.
