תוכן

נשיכות הינה תופעה שכיחה הבאה לידי ביטוי בגיל הינקות ולמרות שהתוצאה כואבת ומזעזעת לא מדובר באלימות, אלא בחוסר ידע של הילד כיצד ליצור מיומנויות חברתיות בעולם בו הוא חי.

בכדי להבין כיצד רצוי להגיב, ראשית חשוב להבין מה מקור הבעיה:

גורם מס' 1-חוסר במיומנויות חברתיות:

בגיל שנתיים הילד עובר תהליכי ספרציה (התנתקות) מהאם/מהמבוגר האחראי והתומך ועדיין אין לו את הידע איך ליצור אינטראקציות חברתית. ברגע שיש לילד קושי להביע את מבוקשו באמצעות השפה, או כאשר חסרות לילד מיומנות חברתיות וישנו קושי בשליטה ברגשות וביכולת לדחות סיפוקים- הסיכוי שהילד ינשך יגדל.

אז מה עושים?
יש ללמד את הילד כיצד עליו לרכוש מיומנויות חברתית.

לדוגמא- להמתין בסבלנות, לקחת משחק אחר, להצטרף למשחק , להציע לילד משהו חלופי בתמורה.

יש לקחת בחשבון שהילד ימשיך לנשוך עד שהוא ילמד מההורים ומצוות הגן מיומנויות חדשות ויפנים כיצד נוהגים בחברה.

גורם מס' 2-נשיקה-נשיכה :

ילדים לעיתים נושכים גם בגלל ה"נשיקה – נשיכה" שהם מקבלים מהוריהם.

לעיתים ההורים מבטאים את אהבתם ב"נשיקה נשיכה" וכך גם ינהג הילד.

אז מה עושים?
כמובן שאם ההורה מנשק-נושך עליו להפסיק זאת במידי!

ההורה מהווה מודל לילד ולכן כאשר ההורה מביע חיבה ואהבה באמצעות נשיכה הוא נותן לילד לגיטימציה להביע רגשות אהבה באמצעות נשיכה.

גורם מס' 3- הצבת גבולות:

הורים רבים מעלימים עין כאשר בנם נושך. חלקם עושים זאת מייאוש וחלקם חושבים שאם יתעלמו הנשיכות ייעלמו.

אז מה עושים?
הגבול להתנהגות הלא רצויה חייב להיות ברור וחד משמעי: "אצלנו בבית לא נושכים"

אם ילד נושך אנחנו לא מעלימים עין אלא חייבים להיות ברורים וחד משמעיים.

הורים חייבים להיות חד משמעיים במסר שהם מציבים בהתייחסות לנשיכות (בדיוק כמו שילד רץ לעבר הכביש).

גורם מס' 4 – תשומת לב

ישנם מצבים שהילד נושך על מנת לקבל תשומת לב. על מנת שהנשיכה לא תבוא ממקום של תשומת לב, בזמן שהילד נושך עלינו להתייחס לילד הננשך ולהתעלם מהמעשה של הילד הנושך.

אז מה עושים?
יש להעניק את מלוא תשומת הלב לילד הננשך, ולא לילד הנושך.

יש לתת לילד הנושך הרבה חום ואהבה אך לא בזמן שהוא נושך אלא באופן ספונטני.

כך למעשה הילד יבין שהוא יכול לקבל תשומת לב כשהוא עושה מעשים חיובים ויבין

שהמעשה השלילי לא יביא את תשומת הלב לה ציפה לקבל. גם כשהמסר עובר בצורה חד משמעית הילד ימשיך לנשוך עד שהוא ילמד מההורים ומצוות הגן מיומנויות חדשות ויפנים כיצד נוהגים בחברה.

גורם מס' 5- וויסות חושי

ילדים עם וויסות חושי.

יש ילדים שיש להם צורך במגע עמוק וחזק והנשיכה מרגיעה ומווסתת אותם.

אז מה עושים?
ילדים אלו בדרך כלל נושכים במצבים שהם לא מאוזנים -רעבים, עייפים, עצבניים, מוטרדים וכו. ולכן יש לוודא שכל הצריכים הבסיסיים שלהם מתקיימים ובכך לסייע להם להגיע למצב של חוסר איזון וצורך לווסת את עצמם באמצעות הנשיכה.

בנוסף, צריך לווסת אותם באמצעות אמצעיים חיצוניים כמו מסאג' או משחק במים, בחול, בצק, חימר וכו…

במקרים שזה לא מספיק עוזר מומלץ לבדוק האם יש צורך בריפוי ועיסוק.

איך עושים את זה? הולכים לייעוץ ראשוני אצל מרפאה בעיסוק ומתייעצים עימה כיצד ניתן לעזור לילד.

לסיכום

נשיכות הינם שלב התפתחותי ואינם נובעים מאלימות.

יש לאתר את הסיבות שבגינן הילד נושך ולהתייחס בהתאם על מנת לנסות ולצמצם את מספר הנשיכות.

חשוב מאד- הבית והגן צריכים לשנס מותניים ולעבוד בשיתוף פעולה לטובת הצלחת הנושא.

ככל ששני הצדדים (ההורים והגן) יהיו שקופים וברורים אחד עם השני, יאמינו אחד בשני ויבינו שרק בשיתוף פעולה כנה ואמיתי יצליחו ללמד את הילד מיומנויות וכלים חברתיים-כך יוטב לילד.

ביבליוגרפיה

המאמר באדיבות הכותבת ומרכז הרפז