תוכן
במחקר השתתפו 5003 תלמידים ומוריהם מ-78 בתי ספר יסודיים שהיוו מדגם מייצג של בתי ספר במישיגן.
חוזק הקשרים נמדד באמצעות שאלונים שמולאו על ידי מורים. דוגמאות של היגדים שנכללו בשאלון שבהם המורים סימנו את מידת הסכמתם עם כל אחד מהם:" מעורבות הורים תומכת בלמידה בבית הספר הזה", "מורים בבית הספר הזה סומכים על תלמידיהם"; מעורבות הקהילה מסייעת ללמידה בבית ספר זה".
מדד נוסף התמקד ברמת ההוצאה הכספית שניתנה על ידי מדינת מישיגן לכל אחד מבתי הספר. הישגיהם של התלמידים נמדדו באמצעות מבחני חובה קיימים שמועברים במשיגן לכל תלמידי כיתה ד' בקריאה וחשבון (בדומה למבחני המיצב בישראל).
במחקר נמצא שקשרים בין אישיים טובים משפיעים על הישגי התלמידים בקריאה וחשבון בבית ספר יסודי פי שלושה עד חמישה יותר מאשר תמיכה כספית. גודאר(-Goddard) אחד מהחוקרים מאוניברסיטת אוהיו(The Ohio State University) הצהיר שאכן מצאו במחקר שתקציב תורם להישגי התלמידים. דהיינו, מצאו שבתי ספר שקיבלו תקציבים גבוהים יותר הצליחו להביא את תלמידיהם להישגים גבוהים יותר בקריאה וחשבון בהשוואה לבתי ספר שקיבלו תקציבים נמוכים יותר. אבל במחקר זה נמצא גם שההון החברתי תורם יותר להישגי התלמידים בהשוואה לתמיכה כספית.
מממצאי המחקר ניתן ללמוד שהשקעה בהון החברתי, דהיינו בבניית קשרים של שיתוף פעולה ואמון בין מורים, הנהלת בתי ספר, הורים ונציגי הקהילה תורמת לשיפור ממשי של הישגי התלמידים. המציאות במקומות רבים בעולם ובמדינת ישראל היא שבבתי ספר רבים הורים "מפחידים" את הנהלת בתי הספר שמפעילה לחץ על מורים. דינמיקה מסוג זה מביאה ללחץ להשיג הישגים בטווח קצר שמנוגד לרוח הממצאים שהושגו במחקר זה.
בניית קשרים בין אישיים טובים חייבת להיות מטופלת הן בהכשרת המורים והן בתפקוד השוטף של הגנים ושל בתי הספר. ככלל יש לחשוב על דרכים להגדיל את ההשתתפות של השותפים השונים בתהליך קבלת ההחלטות, לחשוב על דרכים לבנות אמון הדדי בין השותפים, ועל דרכים ולהציע ולקבל תמיכה בעתות משבר וקושי.
מה מוצע לעשות?
בהכשרת המורים
- מרצים, מדריכים והנהלת המכללות צריכים לבנות קשר טוב ותומך עם הסטודנטים להוראה. קשר שמבוסס על ציפיות גבוהות ודרישות למידה לצד תמיכה רגשית בעתות משבר. לא קשר של נותן מקבל שירות כמקובל במקומותינו.
- נדרש לעודד עבודת צוות בקרב הסטודנטיות להוראה כמו גם עם המורות והגננות המאמנות. לא להסתפק בקורסים תיאורטיים בנושא.
- איכות הקשר בין סטודנטים להוראה לבין תלמידים אמור להיות קריטריון מרכזי להערכת ההתאמה של מועמדים למקצוע ההוראה; בכל דרגות הגיל. יתרה מזו במהלך שנות ההכשרה חשוב לבדוק את מידת השיפור בקשרים של הסטודנטים להוראה עם הילדים; יש לבדוק יכולת הכלה של קשיים ויכולת להתגבר על עלבון אישי; אמפתיה ותמיכה לצד היכולת להציב ולשמור על גבולות ולהפגין סמכותיות חדשה שיש בה נוכחות, דרישות ברורות ותמיכה בתלמידים לשמור על גבולות. וכן יכולת לקבל רעיונות שונים משיש למורים. לבסוף חשוב ללמוד לקבל ביקורת בונה מתלמידים.
- הכרחי להתייחס לטיפוח כישורים חברתיים של הילדים כמטרה של ההוראה; על הסטדונטים ללמוד להעריך את איכות הקשרים החברתיים בין הילדים ולבנות תוכניות לשיפור קשרים אלו במקרה הצורך. יש לראות בטיפוח הכישורים החברתיים כישורי ליבה
- יש לשים דגש על קשר טוב עם הורי הילדים. הכרחי בשלב ההכשרה לעסוק במשחקי תפקידים וסימולציות שמתמקדים בתקשורת עם הורי הילדים; הכרחי כחלק מהכשרת הסטדונטים להוראה שהם יראו בקשר עם הורי הילדים רכיב אינטגרלי מתפקידם.
במסגרות החינוך: גנים ובתי ספר
- חשוב כהנהלה ופיקוח למנות לתפקידים אנשים על בסיס כישוריהם ותרומתם למסגרת החינוך, ולא על בסיס קרבה להנהלה; נדרשת שקיפות בתהליך קבלת ההחלטות מול הצוות החינוכי; כנ"ל באותו הגן פנימה כלפי אנשי הצוות. הכרחי להתייחס לכל מורה, גננת , סייעת מתנב כבני אדם משמעותיים ולא כחפצים שנועדו למלא תפקיד ולזוז. לעתים קרובות מדי עובדים (גם בשטח החינוך) מקבלים תחושה שניתן לוותר עליהם (שהם dispensable) ברגע שהם משלימים משימות חיוניות.
- בבתי הספר חשוב לעודד עבודת צוות אמיתית שמטרתה בניית תכניות מותאמות לתלמידים הלומדים באותן מסגרות חינוך; עבודת צוות טובה עשויה להעשיר את הידע של הקבוצה ובו בזמן לספק תמיכה לחברי הצוות.
- יש לבנות קשר עם הורים תוך חתירה להשגת הסכמות על סוג מעורבות ההורים הרצויה; הכרחי לבנות פורומים לקבלת החלטות משותפות -פורומים שבין היתר יגדירו בצורה מוסכמת את מידת ודרך מעורבות ההורים הרצויה במסגרות החינוך. חשוב שפורומים אלו יתנו מענה הן לצורכי ההורים והן לצורכי המורים והגננות.
- חשוב לעודד דרך קבע בגני ילדים ובכיתות בית הספר עבודה בקבוצות קטנות שהן הטרוגניות וקבועות. קבוצות חקר ולא קבוצות של מילוי דפי עבודה ומשימות אישיות תוך כדי ישיבה בקבוצה.
- יש לבנות קשר עם הקהילה. חשוב שהתלמידים יכירו מקרוב את הקהילה שבה שוכנות המסגרות החינוכיות וגם שהם עצמם יפגינו נראות במרחב הציבורי. הקשר עם הקהילה עשוי להיות דו כיווני: מנטורים מהקהילה יכולים ליצור קשר עם הילדים והילדים עשויים לתמוך באנשי קהילה(למשך בנוער בסיכון, מהגרים, קשישים)
לסיכום, ממצאי המחקר המצוטט בפוסט זה אינם מפתיעים. הם מספקים ביסוס מחקרי נוסף לחשיבותם של קשרים בין אישיים ללמידה במסגרות החינוך. לכאורה אין זה דבר מסובך. בפועל אנחנו כולנו יודעים מניסיוננו שבניית ההון החברתי מחייב מנהיגות והשקעת מחשבה בכלל וחשיבה פרואקטיבית בפרט, זמן וויתור על שליטה. יש לזכור שנדרשת אותנטיות בהתנהלות הקשרים החברתיים שעשויים לבנות רשת ביטחון שמאפשרת לזהות טעויות של ילדים מורים והורים ולנסות לתקן אותן. הרשת החברתית נותנת מצד אחד בסיס של ביטחון רגשי והרגשת שייכות למסגרת החינוכית. למידה משמעותית היא למידה שמתרחשת בתוך מרחב של אי וודאות ולכן יש בה ערעור זמני על תחושת הביטחון. לכן, קל יותר לתלמידים להעז וללמוד כשחשים בטוחים. באותה מידה קל יותר לצוות החינוכי לפעול לטובת התלמידים כולם כשהם מרגישם תמיכה של הקהילה שהם משתייכים אליה. הבעיה היא שכולנו יודעים לדקלם שקשרים בין אישיים טובים הכרחיים להתנהלות טובה של מוסדות חינוך ולשיפור הישגי התלמידים. בפועל, תהליכים אלו אינם מספיק נפוצים מסיבות שונות. לבניית הון חברתי במסגרות החינוך נדרשת מנהיגות שמאמינה בחשיבות הקשרים הבין אישיים להבטחת הלההישגים הלימודיים והרווחה הרגשית של אנשי הקהילה. מנהיגות שתורמת לגיבוש הקהילה. חשוב להוציא גננות ומורים מהמכללות להוראה כשהם רואים עצמם מנהיגים של קהילות ושותפים לצוותי עבודה. מנהיגים ושותפים בקהילות למידה.
