הנחיות
שלב א: הפעלת פתיחה – אירוע
כמעט כל התלמידים בכיתה ו3 נשארו בהפסקה בכיתה, כדי לתכנן את המסיבה שלהם ביום שישי. פתאום נכנס רון לכיתה, והוא נראה נורא: פנס כחול בעין, שריטות ברגליים ובידיים, והחולצה שלו הייתה קרועה. כולם השתתקו והביטו עליו. אחרי ההלם שאלה דנה:
– "מה קרה?"
– "שיחקתי כדורגל בחצר עם חן מכיתה ו2, ופתאום הוא התרגז, כי הוא חשב ששמתי לו רגל!" סיפר רון בדמעות. "הוא התנפל עליי, בעט בי, דחף אותי והכניס לי אגרוף לעין!"
כל הכיתה הייתה המומה וכועסת.
– "חייבים לעשות משהו!" אמר יונתן. "בואו נלך ונרביץ לו!".
– "אם נרביץ לו, נהיה בדיוק כמוהו," אמרה דנה.
– "אז מה? נשתוק ולא נגיב על ההתנהגות הזאת? לפעמים אין בררה, אסור לשתוק! חייבים להגיב בכוח ולהחזיר!" אמר יונתן.
– "אני חושבת שאלימות היא דבר רע בכל מקרה!" ענתה דנה.
1. עם מי אתם מסכימים? עם יונתן או עם דנה? מדוע?
2. האם, לדעתכם, במקרים מסוימים אסור להבליג על תוקפנות?
3. האם הבלגה היא סימן לחולשה או לכוח? מדוע?
שלב ב: תרגיל היגדים
לפניכם ארבעה היגדים. עם איזה היגד אתם מסכימים? מדוע?
1. רק חלשים מרביצים!
2. מי שלא מחזיר – הוא חלש, וקל לפגוע בו!
3. מי שמחזיר – נוהג באלימות, והוא אינו טוב יותר מהתוקף!
4. במקרים מסוימים אסור להבליג על תוקפנות!
שלב ג: במחשבה קדימה
1. שאלו את התלמידים: מה רון יכול לעשות בתגובה לאלימות?
2. כתבו על הלוח את ההצעות של התלמידים.
3. התלמידים (בקבוצות קטנות) יכתבו סוף לאירוע – לפי אחת מדרכי הפעולה שהציעו.
4. בקשו מהתלמידים לקרוא את הסיום שכתבו.
5. שאלו את התלמידים: איזו דרך פעולה, מתוך הסיפורים שעלו, הייתם מעדיפים לאמץ גם בכיתתכם?
שלב ד: תרגיל (בקבוצות)
לפניכם שישה אירועים וחמש תגובות אפשריות.
דונו בקבוצה, והחליטו מהי התגובה המתאימה לכל אירוע. הסבירו מדוע בחרתם בתגובה.
תגובות
1. תגובה מילולית
2. תגובה פיזית
3. העדר תגובה – התעלמות
4. העברת הטיפול לגורם אחר
5. (הציעו תגובה.)
האירועים
1. רועי דחף את יעל במסדרון בית-הספר. היא נפלה ונחבטה בראשה.
2. גלעד ורונית שברו פנס במכונית של המורה בתגובה על עונש שקיבלו.
3. דני כעס על חבריו, משום שלא שיתפו אותו במשחק הכדורסל. הוא זרק עליהם את הכדור ומעצמת החבטה גיל נפל ונחבט בראשו.
4. רעות קיללה את עמיר, צחקה עליו ולעגה לו.
5. סמדר משכה בחולצה של עינב, והחולצה נקרעה.
6. אביתר סחט כספים מתלמיד.
שלב ה: במחשבה קדימה
1. קראו לתלמידים את האירוע הבא:
לקראת סוף החופש הגדול, נסעו שני נערים באוטובוס, והניחו את רגליהם על המושבים. לאחר שהנהג ביקש מהם להוריד את הרגליים מהמושבים, הם הכו אותו ונמלטו. אביו של אחד הנערים אמר שהנהג פנה אליהם בגסות ואף דחף אותם. מדבריו של האב עולה כי התנהגותו של הנהג היא שגרמה לנערים להגיב כלפיו באלימות.
2. חלקו את הכיתה לשתי קבוצות:
קבוצה א תכתוב המשך לאירוע לפי הכלל: בכל מקרה של אלימות, מותר להגיב באלימות!
קבוצה ב תכתוב המשך לאירוע לפי הכלל: בכל מקרה של התנהגות בלתי הולמת של ילד, של מבוגר או של איש ציבור, יש לפנות לגורמים שיכולים לטפל בכך!
3. באיזו חברה הייתם מעדיפים לחיות – בחברה הפועלת לפי הכלל של קבוצה א או פועלת לפי הכלל של קבוצה ב? מדוע?
שלב ו: מידע
במחקר של פרופ' רמי בנבנישתי (מבית-הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים) משנת 2002, נמצא:
1. 19% מהתלמידים בבתי-הספר היסודיים סבלו מאיומים בדרך לבית-הספר או ממנו.
2. 10% מהתלמידים בבתי-הספר היסודיים נזקקו לטיפול רפואי כתוצאה מפגיעה בתגרה.
3. שלושה רבעים מהתלמידים בבתי-הספר היסודיים מדווחים שקיללו אותם לפחות פעם אחת בחודש האחרון.
4. חצי מהתלמידים בבתי-הספר היסודיים מדווחים שתפסו ודחפו אותם בכוונה לפחות פעם אחת בחודש האחרון.
5. חצי מהתלמידים בבתי-הספר היסודיים מדווחים שספגו בעיטה או אגרוף לפחות פעם אחת בחודש האחרון.
6. רבע מהתלמידים בבתי-הספר היסודיים מדווחים על כך שתלמיד השתמש באבן או חפץ אחר כדי לפגוע בהם.
7. 40% מהתלמידים בבתי-הספר היסודיים מדווחים על כך שמאיימים עליהם בבית-הספר.
(https://www.sw.huji.ac.il/violence/)
שלב ז: סקר
ערכו סקר בכיתתכם בשאלות אלה:
1. האם תלמידים בכיתה נחשפו להתנהגויות המתוארות במחקר?
2. כיצד הם בחרו להגיב?
3. כמה מהילדים בחרו להגיב באלימות פיזית?
4. האומנם היה זה המוצא האחרון? האם באמת לא הייתה בררה אחרת?
שלב ח: כרזה
הכינו כרזה נגד השימוש באלימות, ותלו אותה בכיתה.
תנו ביטוי בכרזה לדרכים חלופיות לאלימות.