תוכן

בכל יום מקיימים בגן החובה שלושה מפגשים: מפגש בוקר של כ-30 דקות, מפגש שני של 15-20 דקות לפני היציאה לחצר, ומפגש של כ-30 דקות בצהריים עם סיום היום.

עדו ודן מתקשים לשבת במפגשים אלה. עדו מגיע למפגש בזמן, ואילו דן מגיע רק כשהגננת או הסייעת מביאות אותו באופן אישי למפגש, או כשהן כועסות עליו. במהלך המפגש שניהם מרבים להתנועע בכיסא, קמים, גולשים מהכיסא לרצפה, לעתים משמיעים קולות או מרעישים בדפיקה על חפצים. בדרך כלל, הם יוצאים מהמפגש לאחר מספר דקות, או שהגננת מוציאה אותם, כי הם מפריעים לעצמם ולילדים האחרים.
הגננת עשתה מספר ניסיונות להושיב את שני הילדים לצדה, אך זה לא עבד לאורך זמן.

עקרונות הפעולה

איך עושים זאת? – הדרך הטובה ביותר היא לחזק הופעתה של התנהגות זאת, לתת לה תשומת לב מוגברת. מובן, שמשימה חשובה היא לסייע לילדים המתקשים לרכוש אותה. חלק מהילדים המתקשים ילמדו מתוך התכנית המערכתית ומאווירת הגן התומכת בלימוד התנהגות היעד. אחרים זקוקים לעבודה אישית נוספת, ועל כן התכנית המוצעת בהפעלה זאת כוללת עבודה מערכתית ובצדה עבודה אישית.

עזרים:
בתכנית נשתמש בקוצב-זמן ('טיימר', רצוי דיגיטלי, שאפר להשיג בחנויות למוצרי חשמל) למדידת הזמן ולתזכורת להתנהגות הרצויה. נשתמש גם בדפי מעקב להתנהגות ונבחר מחזקים שונים המתאימים לילדים.

התכנית האישית של שני הילדים, עדו ודן, משולבת בתכנית המערכתית.

מדידה מוקדמת של ההתנהגות:

א. לפני שמתחילים בתכנית, חשוב לנהל רישום שיטתי (בטבלה או בגרף) של הפרמטרים למעקב במסגרת התכנית:
1. מספר הדקות ששני הילדים, עדו ודן, נשארים בסביבת המפגש (יושבים על הכיסא, על הרצפה על-יד הכסא, או
עומדים במקום כלשהו בתוך מעגל הכיסאות).
2. לגבי דן, שבדרך כלל אינו מגיע בעצמו למפגש, יש לרשום גם את מספר הפעמים שהוא מגיע ללא פנייה מיוחדת.
3. משך זמן המפגשים והאם כל ילדי הגן מתמידים בישיבה בכל מפגש עד סופו.
ב. המדידה תיערך במשך שבוע.

שימו לב: אמנם פעולת הרישום גוזלת זמן, אך אם ההתארגנות לרישום נכונה, היא תתבצע במהירות.
ג. חשוב להכין מראש טבלה ועט במיקום נוח.

דוגמה לטבלת הפרמטרים למעקב במסגרת התכנית:

ד. הקפידו לרשום כל מפגש במהלך השבוע. כדאי להיעזר בסייעת.

דוגמה לגרף שנעשה בעקבות רישום פשוט בטבלה וסיכום נתוני הרישום של דן:

/DisplayBinaryFile.aspx?sContext=InlineFile&sContentType=GIF&nFileID=12

הזמן הממוצע שדן יושב במפגש הוא: 7.4 דקות.

הגדרת ההתנהגויות הרצויות:

הגננת תגדיר עם הילדים את ההתנהגות הרצויות במפגש. אפשר להתחיל ברציונאל, בצורה מותאמת לגיל: מדוע חשוב לשבת במפגש, מה אפשר ללמוד במפגשים וכדומה. כדאי להציג לילדים רמז צליל קבוע (נקישות בתוף, צלצול בפעמון) של הזמנה לשבת במפגש.

הצעות להגדרה:

1. כשאנו שומעים את הצליל, אנו מגיעים למפגש ומתיישבים בכיסא. (מוטב לקבוע מראש את מקומות הישיבה, ובכך לחסוך חיכוכים.)

2. בזמן המפגש אנו יושבים בכיסא מבלי לקום, שומרים על שקט ומדברים רק עם קבלת רשות.

הכנות מוקדמות

עבור כלל הגן:

א. קביעת הכללים – ציירו על בריסטול ילד וילדה יושבים על כיסא, וכתבו את הכללים שנקבעו.

ב. החיזוקים – הכינו מראש צנצנת שקופה מפלסטיק וגולות צבעוניות. המטרה היא למלא את הצנצנת בגולות, אשר יסמלו התנהגויות נאותות של ילדים: הגעה למפגש, ישיבה בכיסא והתמדה בישיבה נאותה עד סוף המפגש. לאחר שהצנצנת תתמלא – כל ילדי הגן יזכו בחיזוק. כדאי לתכנן את מתן החיזוק לא יאוחר מסוף השבוע הראשון להפעלה התכנית.

שימו לב: אם הצנצנת גדולה, כדאי לסמן עליה קו בגומייה או בסרט, שכאשר הגולות יגיעו אליו – ילדי הגן יקבלו חיזוק.
חשוב שהקו יהיה נמוך, כך שלא יהיה צריך לשים גולות רבות מדי עד שהחיזוק יגיע.

הפעלת התכנית המערכתית לכלל ילדי הגן

יש להסביר, להדגים ולהציג משחקי תפקידים, כדי להבהיר את מטרות התכנית ואת דרך הפעלתה.

1. הסבירו לילדים את הכללים.
דוגמה: "כאשר אני מצלצלת בפעמון, כל הילדים מגיעים מיד ומתיישבים – כל אחד ואחת במקום שלהם. בזמן המפגש אנו שומרים על שקט, מקשיבים לדבריי ולדברי החברים בגן, ומדברים רק לאחר קבלת רשות. כולנו נשארים לשבת במפגש עד שהוא מסתיים. אני אשים לב מי מהילדים מגיע בזמן ומתיישב, מי נשאר לשבת ומי מדבר לאחר שקיבל רשות דיבור. מדי פעם אני אקח את הצנצנת הזאת, אשבח ילד או ילדה שמתנהגים כך, ואכניס גולה לצנצנת."
הראו לילדים כיצד תעשו זאת.

שימו לב: זהו חיזוק אקראי. בתכנית ניהול גן קשה לחזק כל התנהגות נאותה של כל אחד מהילדים, ולמעשה, מוטב לתת חיזוק אקראי, כי הוא מוביל ביעילות רבה יותר לשימור ולהכללה של ההתנהגות הרצויה.

2. הציגו משחקי תפקידים של מילוי הכלל.
דוגמה: "עכשיו נעשה ניסיון ונבדוק האם הבנתם. כל השורה הימנית תקום ותלך לפינות. כשאני אצלצל בפעמון, תבואו לכאן ותשבו במקומכם. נראה מי יצליח".

הילדים מבצעים והגננת משבחת את הילדים שעומדים בכלל, תוך כדי הכנסת גולה לצנצנת. כדאי להוסיף ולומר לילדים שאין אפשרות לחזק בכל פעם את כל אחד מהילדים העומדים בכלל, אך הגננת תשים לב ותשבח בכל פעם כמה ילדים.

3. לאחר שהצנצנת תתמלא, תנו חיזוק לכל הילדים.
לאחר שהצנצנת תתמלא, או כשהגולות יגיעו עד הקו (מקום הגומייה או הסרט), תנו חיזוק משותף לכל ילדי הגן. החיזוק יכול להיות אכיל (ממתק), מוחשי (מדבקה) או פעילות אהובה על הילדים: משחק קבוצתי אהוב, טיול קצר בסביבה הקרובה, צפייה בתכנית טלוויזיה אהובה, חגיגה של כלל ילדי הגן לכבוד ההצלחה וכדומה.

4. שבחו את הילדים על שיפורים שלהם.
לעתים קרובות בתכנית מערכתית גם ילדים מתקשים, כמו דן ועדו, לעתים קרובות משתלבים ומשפרים התנהגותם. עם זאת, יש לצפות שהם לא ישבו מיד במשך כל המפגש, ולכן חשוב לאסוף נתונים ולשבח אותם על שיפור ביחס לעצמם, לקראת השגת המטרה. אפשר גם לחלק עבורם את המשימה לחלקים קטנים ולחזק על כל חלק בנפרד. הגעה שלהם למפגש או ישיבה במשך זמן קצר – הן הישג!

שימו לב: אמנם החיזוק לדן ולעדו לא צריך להיות בקולי קולות, אך גם אין לחשוש מתגובת הילדים האחרים ("למה לו את אומרת ולי לא?"). רוב הילדים יודעים ששני הילדים האלה חריגים בהתנהגותם וזקוקים ליחס שונה. ניתן גם להסביר לילדים שבמקום לכעוס על דן ועל עדו "כמו פעם", אנחנו משבחים אותם, כי הם משתפרים.

תכנית אישית לשני הילדים

לאחר שהתקבלו תוצאות המדידה הראשונית, נציב מטרה המותאמת למדידה זאת. למשל, אם ממוצע הזמן שדן יושב במפגש הוא כ-8 דקות, יעד סביר הוא מעט יותר מכך – כ-10 דקות.

את הרישום של ההתנהגות הרצויה אפשר לעשות בצורות שונות. למשל:

א. דפים מיוחדים להדבקת מדבקות. דף הדוגמה המוצג כאן עשוי להתאים לילד כמו דן, שאינו מגיע למפגש ביוזמתו ואשר יושב בו רק זמן קצר. בדף שתי התנהגויות: הגעה למפגש וישיבה במהלך המפגש במשך 10 דקות.
ב. כרטיסיות/קופונים/חרוזים או כל אמצעי אחר אשר ישקף את ההצלחות של דן. למשל, כרטיס אחד על הגעה בזמן וכרטיס אחר על ישיבה במשך 10 דקות.
הפעלת התכנית

א. קבעו את מרווח הזמן בין הצלצולים בקוצב-הזמן.
את הזמן קובעים לפי אורך הזמן שנמדד במדידות הבסיס. לפי הקביעה מגדירים בקוצב-הזמן (טיימר) כל כמה דקות יישמע הצלצול, למשל, כל 10 דקות.

ב. התייחסו גם מערכתית וגם אישית.
כאשר הצפצוף נשמע, יש להתייחס גם לתכנית המערכתית וגם לתכניות האישיות:
ברמה המערכתית – אם הילדים הצליחו לעמוד בהתנהגות הנדרשת, שמים גולה בצנצנת ומשבחים את ילדי הגן.
ברמה האישית – מדביקים מדבקה במקום המתאים.

אפשר לתת לילדים להדביק את המדבקה או שהגננת תדביק אותה ביחד אתם.
אפשר להדביק מיד – במהלך המפגש, או בתום המפגש – להדביק את כל המדבקות שהילדים הצליחו לצבור.
אם יש צורך, היעזרו בסייעת למטרה זאת.

כאשר הצפצוף נשמע, יש להתייחס גם לתכנית המערכתית וגם לתכניות האישיות:

ברמה המערכתית – אם הילדים הצליחו לעמוד בהתנהגות הנדרשת, שמים גולה בצנצנת ומשבחים את ילדי הגן.
ברמה האישית – מדביקים מדבקה במקום המתאים.

אפשר לתת לילדים להדביק את המדבקה או שהגננת תדביק אותה ביחד אתם.
אפשר להדביק מיד – במהלך המפגש, או בתום המפגש – להדביק את כל המדבקות שהילדים הצליחו לצבור.
אם יש צורך, היעזרו בסייעת למטרה זאת.

ג. הזכירו את הכלל לפני כל תחילת מפגש!
קשרו את הכלל לרמז החזותי (הבריסטול התלוי), הזכירו את הצפצוף הצפוי של קוצב-הזמן ואת הגולות שיונסו לצנצנת, אם הקבוצה תעמוד בכלל. את התהליך הזה, שמבוצע עם כלל הקבוצה, חשוב לבצע גם ברמה האישית עם הילדים שבנו להם את התכנית הפרטנית. מובן, שהתזכורת לילדים אלה תהיה בשיחה אישית ולא קבוצתית.

ד. תנו חיזוקים רבים.
חשוב מאוד שיהיה שימוש רב בעידוד מילולי ושבח חברתי לילדים, כשהם עומדים במטרה, גם ברמת הגן וגם ברמה הפרטנית. יש לקבוע מתי הזמן והעיתוי המתאים למתן החיזוקים. למשל, החיזוק לגן יינתן כאשר הגולות מגיעות לקו בצנצנת, או להחליט על מספר מסוים של גולות שכשנגיע אליו – יינתן החיזוק.

בתכנית האישית מוטב לתת חיזוקים על הצלחות יומיות. אמנם סביר להניח שדן ועדו לא ישבו במפגש, אך הם זקוקים  ליתר הבלטה של הצלחותיהם, על מנת להגביר את המוטיבציה לבצע את ההתנהגות המאתגרת עבורם. לכן, החיזוק עבורם צריך להיות קרוב לביצוע – בסוף היום או אפילו במהלכו.

ה. תנו חיזוקים מתאימים.
כאמור, החיזוק לכל ילדי הגן יכול להיות אכיל (ממתק), מוחשי (מדבקה) או פעילות אהובה על הילדים: משחק קבוצתי אהוב, טיול קצר בסביבה הקרובה, צפייה בתכנית טלוויזיה אהובה, חגיגה של כלל ילדי הגן לכבוד ההצלחה וכדומה.

בתכניות האישיות חשוב שהחיזוק יותאם אישית לכל ילד וילדה. למשל, זמן משחק במחשב או בפינה רצויה בגן, תפקיד רצוי (חלוקת פרי לילדי הגן), עזרה לגננת וכדומה. החיזוק יכול להיות גם מדליה קטנה, תעודה, מדבקה מיוחדת, חותמת על היד או כל מה שיעודד את הילדים לבצע את ההתנהגות הרצויה.

ו. הכללה: עם הזמן, יש להגדיל את פרקי הזמן בין הצפצופים של קוצב-הזמן.
אפשר לידע את הילדים שמאריכים את הזמן, ולכך שהם מתקדמים, ולכן מצליחים לשבת זמן ממושך יותר.

ז. המשיכו ברישום ובמעקב.
כפי שערכנו רישום לפני תחילת התכנית, כך חשוב להמשיך ברישום גם במהלך ההפעלה. הרישום מאפשר לנו מעקב מסודר וברור אחרי מידת ההצלחה / אי ההצלחה של התכנית ושל מידת השינוי בעקבות ההפעלה. בעקבות הרישום לאורך זמן נוכל לבצע שינויים, במידת הצורך, וכן להפחית בהדרגה את האינטנסיביות של ההפעלה. ברור, שהמטרה היא שבסופו של התהליך ההתנהגות של הגעה בזמן למפגש וישיבה נאותה במהלכו תהיה אוטומטית וטבעית לילדים, ושהיא תישמר באמצעות העניין שהם ימצאו במפגש ובחיזוקים הטבעיים שיקבלו מהגננת.