תוכן
חקיקת חוק זכויות התלמיד
עד לסוף שנת 2000, כל נושא זכויות הילד בכלל והתלמיד בפרט, לא עוגן בחקיקה ישראלית, אלא נשאב בעיקר מאמנת האו"ם לזכויות הילד.
בחודש דצמבר לשנת 2000 נחקק חוק זכויות התלמיד, והיווה מעין היסטוריה עולמית, מדינת ישראל היתה החלוצה בחוקקה חוק דוגמת זה וקדמה למדינות מתקדמות יותר.
כצפוי, קדמו לחקיקת החוק לזכויות התלמיד מאבקי כוח רבים בין משרד החינוך והדתות, וארגוני המורים, אך בשוך הסערות, חוקק החוק המגן על זכויותיו של התלמיד ועל כבודו.
תיקון חוק זכויות התלמיד ומטרתו
בשנת 2004 תוקן חוק זכויות התלמיד והתווספו לסעיף המטרות, גם עובד ההוראה, צוות המוסד החינוכי. מתוך חשיבה נכונה כי יש להגן גם על כבודם של אלה ולשמור על צביון של כבוד הדדי בתחומי בית הספר.
סעיף 1 לחוק מגדיר מהי מטרתו הראשית של חוק זכויות התלמיד, והיא לעגן בחקיקה ראשית את זכויותיו של התלמיד, עובד ההוראה וצוות המוסד החינוכי, לכבוד הדדי, תוך אימוץ עקרונות אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד. פועל יוצא מכך, כי מי שמפר הוראה מהוראות החוק, ופוגע בכבוד התלמיד, צפוי לסנקציה עונשית.
סעיף 4 לחוק קובע כי הוראות החוק יובאו לידיעת התלמידים והוריהם בפתיחת שנת הלימודים, על מנת שידעו את זכויותיהם.
סעיף 5 לחוק אוסר על רשות חינוך מקומית, מוסד חינוכי או אדם הפועל מטעמם, להפלות תלמיד על רקע עדתי חברתי – כלכלי או פוליטי, עת נרשם תלמיד לבית ספר, או הורחק ממוסד חינוכי או בקביעת תוכניות ללימודים ומסלולי קידום.
הסעיף מטיל סנקציה פלילית על המפר אותו וקובע עונש מאסר בן שנה או קנס.
הרחקת תלמיד
סעיף 6 לחוק קובע מהם הנהלים במקרה של הרחקת תלמיד ממוסד חינוכי.
בטרם חוקק החוק, מנהל המוסד החינוכי, היה הסמכות העליונה והבלעדית בנושא הרחקת תלמיד, ולאחרון ולהוריו לא היתה אפשרות חוקית לערער על החלטה זו.
עם חקיקת סעיף 6 לחוק הנהלים השתנו. הסעיף מורה, כי לא יורחק תלמיד לצמיתות, ובלבד שניתנה לו ולהוריו הזדמנות להשמיע את טענותיהם בעניין. כמו כן, קובע הסעיף, כי התלמיד זכאי להגיש בנדון ערעור בפני ועדת שימוע מחוזית.
סעיף 7 לחוק מונה מי יעמוד בועדת השימוע, ואלו הם: מנהל המחוז, נציג ארגון המורים, נציג ארגון ההורים וכן יו"ר מועצת התלמידים המחוזית או סגנו. עצם מינויו זה של יו"ר מועצת התלמידים מהווה חידוש משמעותי שחידש החוק והישג מבורך לעיגון זכויות התלמיד גם בועדת השימוע.
סעיף 9 לחוק קובע את זכאותו של כל תלמיד לגשת לבחינות הבגרות, במנותק ממוצע ציוניו, ובלבד שעמד בתנאים שקבע שר החינוך.
מטרתו של הסעיף היא למנוע מצבים בהם מנעה ההנהלה מתלמידים שממוצע ציוניהם נמוך לגשת לבחינות הבגרות, בכדי לא להוריד את הממוצע הבית ספרי.
ענישה ראויה
סעיף 10 לחוק קובע את זכויות התלמיד לכבוד, בכל הנוגע לאמצעי המשמעת הננקטים נגדו, ואוסר באופן גורף על אמצעי משמעת גופניים או משפילים. הסעיף מורה כי יש לכבד את זכויות התלמיד גם עת הוא נענש ואין לבזותו ולהשפילו.
בעניין זה אמר פרופ' קרמניצר בספרו "להיות אזרחים", חינוך לאזרחות לכלל תלמידי ישראל, צוות ההיגוי לחינוך לאזרחות, דו"ח ביניים (יו"ר- פרופ' מ. קרמניצר, שבט התשנ"ו-פברואר 1996), את הדברים הבאים:
"בעיקר יש להיזהר מפני פגיעות בכבודו האנושי של התלמיד, מהתעמרות בו ומהשפלתו… יש להקפיד במיוחד על כיבוד כללי הצדק הטבעי".
סעיף 11 קובע סייג ענישה לתלמיד בעקבות מחדל של הוריו. הסעיף אוסר על ההנהלה לנקוט באמצעי ענישה כלפי תלמיד בשל מעשה או מחדל של הוריו.
הסעיף מכוון לאותם מקרים בהם לא הוצאו תלמידים לטיול כיתתי בעקבות אי תשלום של הוריהם. הסעיף אוסר על שימוש בסנקציות דוגמת אלו, על חשבון נפשו של התלמיד, המשמשות כאמצעי לחץ על הוריו.
חשיבות חוק זכויות התלמיד
"יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך " אמרו חכמנו ז"ל בפרקי אבות, פרק ד' משנה י"ב, וזה במשפט אחד תמציתו של החוק. למוסד החינוכי משמעות עצומה לבניית הביטחון והעצמיות של התלמיד.
נודעת חשיבות מכרעת לתהליכים שעובר התלמיד בין כתלי בית הספר, המעצבים את אישיותו לכל אורך חייו, שכן הוא מגיע ילד רך בשנים ויוצא נער בוגר. מכאן שחוק זכויות התלמיד העלה את המודעות לזכויותיו, שמירה על האינטרסים הבסיסיים שלו וחקיקתם בחוק הלכה למעשה.
היחס אותו התלמיד יקבל, הכבוד כאדם שווה זכויות, והדאגה לשמירת האינטרסים והזכויות שלו כאזרח שווה ולא נחות מפאת גילו הרך או מעמדו, תורמים תרומה מכרעת לבניית אישיות חזקה ובריאה שתלווה אותו לאורך כל חייו הבוגרים.
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.
