המורה לא נתנה לבן שלי תפקיד בהצגה

שלום לך,
מדברייך עולה שאינך מרוצה מכך, ושאת רואה בכך בעיה.

ההמלצות שלי
א. חשוב להימנע מכל התערבות ישירה, כגון: שיחה עם המורה.
ב. שוחחי על כך עם בנך:

1. שקפי לו את המצב ("אני מבינה שלא קיבלת את התפקיד שרצית").
2. הכי חשוב – שבחי אותו על המאמץ ("אני גאה בך על כך שניסית לקבל את התפקיד, על אף שידעת שאולי לא תתקבל").
3. וחשוב מאוד גם לתת לו תקווה לעתיד ("אני אשמח לתמוך בך כשתרצה לקבל תפקיד בהצגה הבאה").

אם דבר כזה היה קורה לבן שלי, הייתי שמח על ההזדמנות שלו ללמוד ב'בית-הספר של החיים':

א. הוא לומד להתמודד עם כך שלא כל דבר שהוא רוצה – הוא יקבל.
ב. הוא לומד שכדי לקבל דברים – יש להשקיע.
ג. הוא מתמודד עם אכזבה (אם זה אכן מאכזב אותו).
ד. אם הוא שוב ירצה לקבל תפקיד דומה (כלומר אם באמת ירצה בו) – הוא ינסה שוב ויתמיד.

הדבר הטוב ביותר שאת, אמו, יכולה לעשות למענו, הוא לתת לו כלים באמצעות שאלות ובעזרת אמירות. אל תיכנסי למלכודת של שיחה עם המורה, כי אז 'תעשי את העבודה במקומו', והוא יפסיד התמודדות חשובה ולימוד לחיים.

באותו נושא