רקע

כאמור, עיקרון חשוב במשטר דמוקרטי הוא עקרון הכרעת הרוב. במדינות דמוקרטיות מקבלים החלטות, הנוגעות לניהול המדינה ולחיי אזרחיה, ברוב קולות של הנבחרים. למשל, חוקי המדינה מתקבלים בהצבעת הרוב. החלטות הרוב במשטר הדמוקרטי חייבות להתחשב גם בדעת המיעוט: יש להימנע מקבלת החלטות, הפוגעות בזכויות של הפרט ושל המיעוט. כדי למנוע את עָרִיצוּת הָרוֹב, החלטות הרוב ופעולותיו נתונות לפיקוח ולביקורת.

(על-פי: יהודית מיזרוצקי ,אסתר אלפי ואחרים, מסע אל הדמוקרטיה הישראלית, משרד החינוך והתרבות, 1993, עמ' 178)

גם בכיתה קורה שרוב התלמידים קובעים דברים לכל התלמידים.
1. האם די ברוב קולות כדי לקבל החלטות ראויות בכיתה?
2. האם עקרון הרוב צריך להיות העיקרון היחידי במשטר דמוקרטי?
3. כיצד ניתן להימנע מעריצות הרוב?
בפעילות זאת נעסוק בשאלות אלה.

מטרות

חינוך חברתי: הגברת המודעות לזכויות המיעוט והדרך הראויה לקבלת החלטות בכיתה.
אזרחות:
1. הבנת עקרון הכרעת הרוב וחשיבותו למשטר דמוקרטי.
2. הבנת הקשר בין הכרעת הרוב לבין זכויות המיעוט.
3. הבנת הקשר בין הכרעת הרוב לבין הסכנה של עריצות הרוב.
4. הבנה כי הכרעת רוב היא תנאי הכרחי, אך לא מספיק, לקיומה של דמוקרטיה.
הפעילות עונה גם על המטרות הבאות בהוראת האזרחות בחטיבת הביניים:
1. העמקת ההבנה של הערכים הדמוקרטיים ושל השלכותיהם על חיי האזרחים ועל מבנה המשטר בישראל. עידוד התנהגות יומיומית עפ"י ערכים אלה.
2. פיתוח תחושות שייכות והזדהות עם ערכי החברה בישראל ועם מטרותיה, לפי הכרזת העצמאות, ועידוד הרצון להגשימם.
3. פיתוח חשיבה ביקורתית וסובלנות כלפי דעות שאינן מקובלות.
4. עידוד הפעלת שיקול-ערכי בקביעת עמדות לגבי תופעות בחיי היום יום ולגבי אירועים אקטואליים.
5. פיתוח נכונות לקבל את החלטות הרוב תוך הקפדה על שמירת זכויות הפרט והמיעוט.

הנחיות

למורים:
העיסוק בנושאים: עקרון הרוב, עריצות הרוב וההתחשבות בזכויות המיעוט בכיתה, ייעשה באמצעים הבאים:
א. עבודה בקבוצות וקריאת קטעי מקורות רלוונטיים.
ב. משחק תפקידים.
ג. דיון בכיתה.

הפעילות:
א. חלקו את התלמידים לקבוצות.
ב. תנו לתלמידים את דף הפעילות (מצורף קובץ להורדה).
ג. זמן העבודה בקבוצות: 20 דקות.
ד. דיון – בעקבות העבודה בקבוצות דונו בכיתה בשאלות הבאות (הזמן לדיון: 20 דקות):
1. האם די ברוב קולות, כדי לקבל החלטות ראויות בכיתה?
2. באילו מקרים הרוב צריך להתחשב בזכויות המיעוט?
3. כיצד ניתן להימנע מעריצות הרוב?
4. האם תמיד הרוב פוגע במיעוט?
5. האם תמיד יש להימנע מפגיעה במיעוט?
6. מתי פגיעה במיעוט היא סבירה?

הצעה: משחקי תפקידים ודיון
א. במשחק תפקידים תלמידים ייצגו את רוב הכיתה, ואחרים ייצגו את המיעוט.
ב. דיון – בתום משחק התפקידים קיימו דיון. הנחו את התלמידים להסתמך בטיעוניהם על הנספח: מידע ומקורות.
שימו לב: בקשו מהתלמידים להחליף תפקידים (הרוב יהפוך למיעוט ולהפך), כדי להמחיש להם את העובדה שגם אם הפעם הם הרוב, ייתכן שבפעם אחרת הם יהיו המיעוט.