רקע
פרק א' בספר שמואל א' עוסק בסיפור לידתו שמואל הנביא. לאלקנה, אביו של שמואל, שתי נשים: פנינה, האישה שהוא אוהב פחות, והיא יולדת לו ילדים, וחנה, האישה האהובה עליו, אך היא עקרה. מצב זה הוא הרקע ליחסים המתוחים בין שתי הנשים: "וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ גַּם-כַּעַס" (פסוק 6).
יחסים מתוחים על רקע דומה ראינו גם אצל נשותיו של אברהם, שרה והגר. שרה התלוננה על הגר בפני אברהם: "וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה, וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ…" (בראשית ט"ז, 5).
שני הסיפורים מתארים התנשאות של האישה היולדת על האישה העקרה ופגיעה בה. אך במה בדיוק הפגיעה מתבטאת? – לכך אין הסבר במקרא. חז"ל ניסו לשער מה אמרה פנינה לחנה, אשר כל כך הכעיס אותה. למשל, היא שאלה את חנה: "[האם] אין את עומדת ומרחצת פניהם של בנייך, כדי שילכו לבית-הספר?" (ילקוט שמעוני, שמואל א', א'). כלומר, פנינה זָרְתָה מלח על פצעיה של חנה והכאיבה לה בדיוק במקום הכואב ביותר – העקרות.
הטקסט המקראי:
וַיְהִי אִישׁ אֶחָד … וְלוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם אַחַת חַנָּה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פְּנִנָּה, וַיְהִי לִפְנִנָּה יְלָדִים, וּלְחַנָּה אֵין יְלָדִים. … וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ גַּם-כַּעַס, … וְכֵן יַעֲשֶׂה שָׁנָה בְשָׁנָה מִדֵּי עֲלֹתָהּ בְּבֵית יְהוָה כֵּן תַּכְעִסֶנָּה…
(שמואל א', פרק א', פסוקים א'-ז')