הנחיות
שווים יותר שווים פחות /מאת נגה מרון
כאשר נבחר יניב לתפקיד היו"ר של ועדת הבירור של מועצת התלמידים, הוא היה מאושר. השבוע הוא כינס את ישיבת הוועדה, ומה שקרה שם הבהיר לו שלא תמיד קל לקבל החלטות העוסקות בכבודם של בני-אדם. בתחילת הישיבה הוא פתח את תיבת התלונות הנעולה ורפרף במבטו על התלונות שנשרו מתוכה על השולחן. "אני לא מאמין!" אמר בתדהמה. "יש כאן שלוש תלונות, וכולן עוסקות באותו האדם: שלושה ילדים מתלוננים על רן!" חברי הוועדה הזדקפו בסקרנות. "מה יש להם נגדו? הרי רן הביא לבית-ספרנו את הכבוד הכי גדול בטורניר בתי-הספר בכדורסל!" "לא כל מי שיודע לקלוע לסל, יודע להתייחס בכבוד לאנשים," אמר גלעד. "רן לפעמים מעליב ומזלזל. גם אני נפגעתי ממנו לא פעם". "נכון, כל התלונות מתייחסות לנושא הכבוד," אמר יניב. הוא קרא בקול את מכתבי התלונה בזה אחר זה ואמר: "רן הגזים הפעם. שלושה ילדים מתלוננים שהוא לועג להם, מכנה אותם בשמות גנאי ומגדף לעתים קרובות. נצטרך להזמין אותו לבירור לישיבה הקרובה של הוועדה". "צריכים להיות זהירים" הגיב נועם. "כפי שאני מכיר את רן, הוא יחליט להעניש את בית-הספר ויודיע שהוא לא ישתתף בגמר הגביע!". "אל תהיו שפנים!" אמר יניב. "הנושא השנתי שלנו הוא הזכות לכבוד(!), ותפקידנו לדאוג לקיום הזכות הזאת! וחוץ מזה, רן לא יוותר על משחק הגביע!", "ומה תעשה אם תזמין אותו, והוא לא יופיע לישיבה ויצפצף על הוועדה? הרי אז כולנו נתבזה," אמרה מיטל. "לדעתי, אנחנו צריכים לשמור גם על כבודה של ועדת הבירור." אחדים מחברי הועדה הניעו ראשם בהסכמה. "אז מה אתם מציעים?" קרא גלעד. "להתעלם מן התלונות כאילו לא קיבלנו אותן?". "אפשר להזמין את המתלוננים" אמר נועם, "כל אחד לחוד, כמובן, ולהסביר להם שהוועדה החליטה לא להתעסק עם רן, שאת רן צריך לקבל כמו שהוא. על הטוב ועל הרע שבו; שהוא נכס לבית-הספר שלנו, ושצריך להתחשב בזה ולא למתוח את החבל יותר מדי". "ואתה מוכן שבבית-ספרנו ישלטו בריונים שמזלזלים בילדים? אתה מסכים שוועדת הבירור לא תתייחס לתלונות שלהם?" שאל גלעד. "אל תגידי בריונים!" אמר נועם. "בסך הכול מדובר באדם אחד. רן. לכל כלל יש יוצא מן הכלל. ולדעתי, רן הוא מקרה מיוחד." "נכון, אנחנו צריכים להיות חכמים, לא רק צודקים!" אמרה מיטל, "לא תמיד חייבים למצות את הדין. במקרים מסוימים ועדת הבירור יכולה להחליט שהיא לא מטפלת בהם, ולטשטש את העניין. ילדים לא צריכים להתלונן על כל דבר קטן, ואנחנו צריכים לחשוב גם על טובת בית-הספר!", "התלונות האלה אינן דבר קטן, ואני מתנגד שלא נגיב. כל התלמידים שווים בזכויות וגם בחובות," אמר יניב. "פעם הצלחנו לפתור סכסוך בין שני ילדים בכיתה ו, רק משום שלא נרתענו מלהזמין אותם ולדרוש מהם להתנצל. לא ייתכן שננהג אחרת לגבי רן, רק משום שאנחנו פוחדים מן התגובה שלו. אני מציע להמשיך ולדון בנושא".
נקודות לבירור אישי
1. חברי ועדת הבירור הופתעו לגלות בתיבת התלונות שלוש תלונות על רן. מדוע הם הופתעו?
2. מה היה תוכנן של התלונות שנשלחו לוועדת הבירור?
3. מי הציע "לטשטש את העניין" לטובת בית-הספר?
4.אם רן יחליט להעניש את בית-הספר, איך יעשה זאת?
5. מה החליטו חברי ועדת הבירור בסופו של הדיון?
נקודות לעבודה קבוצתית
1. מיטל אומרת "לדעתי אנחנו צריכים לשמור גם על כבודה של ועדת הבירור."
* מדוע, לדעתכם, היא חוששת לביזוי כבודה של הוועדה?
* באיזה אופן, לדעתכם, יוכלו חברי הוועדה לשמור על כבודה?
2. "אנחנו צריכים לחשוב גם על טובת בית-הספר".
* מהי, לדעתכם, טובת בית-הספר? – זכייה בגביע בכדורסל או שמירה על הזכויות של תלמידים?
3. "ילדים לא צריכים להתלונן על כל דבר קטן".
* לאילו דברים קטנים הכוונה? האם גם בעיניכם אלה דברים קטנים?
4. נועם מציע להזמין את המתלוננים, כל אחד לחוד, כמובן, ולהסביר להם שהוועדה החליטה לא להתעסק עם רן, והוסיף: "את רן צריך לקבל כמו שהוא, על הטוב ועל הרע שבו; שהוא נכס לבית הספר שלנו, ושצריך להתחשב בזה ולא למתוח את החבל יותר מדי."
* כיצד ירגישו, לדעתכם, הילדים המתלוננים, כשיקבלו תשובה כזאת? כיצד יגיבו?
5. האם, לדעתכם, החשש של נועם מתגובתו של רן, מוצדק? האומנם עליו לחשוש שרן יחליט לא להשתתף בגמר הגביע?
הצעות הפעלה לדיון כיתתי
1. מונח במקום: לקראת ההפעלה יש לבקש מן התלמידים לבדוק (בביתם או בספרייה של בית-הספר) את ההגדרות של המונחים הבאים:
למצות את הדין לפנים משורת הדין אכיפת החוק יקוב הדין את ההר
2. במחשבה קדימה:
א. חלקו את הכיתה לשתי קבוצות.
ב. כל קבוצה (בזוגות או קבוצות קטנות), תכתוב סוף אחר לסיפור, תוך התייחסות לשאלות הבאות:
* מה ירגיש/יעשה רן?
* מה ירגישו/יעשו המתלוננים?
* מה יקרה למשחק הגמר?
* איך זה ישפיע על התנהגויות דומות בעתיד?
סוף א: ועדת הבירור החליטה לזמן את רן ולהענישו, אם הדבר יידרש.
סוף ב: ועידת הבירור החליטה לא לזמן את רן לבירור.
שאלות לדיון:
* אילו דברים רעים קרו בסיפור ההמשך שכתבתם?
* אילו דברים טובים קרו בסיפור ההמשך שכתבתם?
* האם אתם מכירים מקרים שלא מוצה בהם הדין עם תלמידים, כי "לא רצו להסתבך אתם"?1. משחק תפקידים: מאמן נבחרת הכדורסל פנה לוועדת הבירור, על מנת לברר מדוע החליט רן לפרוש ממשחקי גמר הגביע בכדורסל. המאמן חושש מהפסד צורב, והוא מנסה לדבר על לבם של חברי הוועדה שיחזירו את רן למשחקים.
* איך, לדעתכם, תתנהל השיחה בין חברי ועדת הבירור לבין המאמן?
* כיצד ינמק כל צד את עמדתו?
* נהלו משחק תפקידים, הציגו את השיחה בין נציג הוועדה לבין המאמן.
* בסוף משחק התפקידים החליטו כיצד, לדעתכם, היה על הוועדה לנהוג בעניין רן.
2. תרגיל: לפניכם ארבעה מקרים שיש להכריע בהם. באילו מקרים הייתם דורשים לאכוף את החוק? באילו מקרים הייתם נוהגים לפנים משורת הדין?
א. לקראת סוף העבודה הדליק נהג אוטובוס סיגריה באוטובוס והחל לעשן. הנוסע האחרון שהיה באוטובוס, ביקש ממנו לכבות את הסיגריה, אך הנהג בטענה "עוד רגע מגיעים", המשיך לעשן.
הנוסע התלונן בהנהלה של חברת האוטובוסים. ההנהלה החליטה להעמיד את הנהג לדין משמעתי, אולם נהגי החברה הודיעו שינקטו צעדי מחאה.
* כיצד צריכה הנהלת החברה לאוטובוסים לנהוג?
ב. נהג מכונית נתפס בעין המצלמה, כשהוא עובר באור אדום. הוא הגיש לבית המשפט, רישום מבית-החולים המעיד שבשעה הרשומה בדוח, הסיע את אשתו לחדר לידה.
* כיצד צריך בית-המשפט לנהוג?
ג. דנית היא תלמידה טובה, תמיד מתנדבת לפעילות חברתית בכיתה, פעילה במועצת תלמידים וסמל ודוגמה לאכפתיות ולטוב לב. במבחן האחרון במתמטיקה המורה ראתה את דנית מציצה למבחנו של עמיר ומעתיקה את תשובותיו.
* כיצד, לדעתכם, על המורה לנהוג?
ד. דני הוא ילד חביב מאוד ואדיב מאד כלפי השכנים. הוא תמיד מוכן לעזור למר כהן מהמכולת השכונתית לסדר את מוצרי החלב במקרר, לסדר את העיתונים, ולערום את הארגזים הריקים שבחוץ. יום אחד ראה מר כהן את דני לוקח סוכרייה על מקל ללא רשות ויוצא מן המכולת.
* מה, לדעתכם, צריך מר כהן לעשות?
* באילו מקרים בחרתם לנהוג לפנים משורת הדין ובאילו לא?
* מהן הסכנות החבויות בהחלטתכם?
* מה היו השיקולים שהביאו אתכם לוותר ולהבליג?
* האם נראה לכם שבמקרים אלה, יש תועלת רבה לחברה בהבלגה, יותר מאשר מיצוי הדין עם העוברים על החוק?
3. אירוע: יובל ושגית חברים בתנועת נוער. הם פעילים מאוד בקבוצתם ואוהדים מושבעים של המדריכה שלהם – מירב. באחד מימי הרביעי, כשהגיעו לפעולה, גילו להפתעתם שהמדריכה האהובה הוחלפה באחרת. במקום מירב הגיעה סמדר. גם היא נחשבת למדריכה טובה. יובל ושגית התרעמו על כך שלא הודיעו להם על השינוי והחליטו לעשות כל שביכולתם כדי להחזיר את מירב לקבוצה. הם פנו לראש הקן, וזה אמר להם שמירב הושהתה כי דיברה בגנות אחד המדריכים באוזני חניכיו. ההסבר לא הניח את דעתם של יובל ושל שגית. הם הודיעו לו שאם לא יחזיר את מירב לקבוצה, הם יפעלו בכל כוחם לפרק את הקבוצה, ואף יותר מכך – ישכנעו את כל ילדי השכבה בבית-הספר, לא להגיע לפעולות ולהצטרף לתנועת נוער אחרת.
* האם, לדעתכם, צריכים יובל ושגית להתערב ולאיים בפירוק הקבוצה?
* אילו השתתפתם בשיחה של המדריכים בקן, באיזו עמדה הייתם מצדדים? בזו הקוראת להחזיר את מירב, וכך להרגיע את הרוחות ולא להסב נזק לתנועה, או שהייתם תומכים בהרחקתה של מירב, מפני שזהו החוק הנהוג בתנועה ואין יוצאים מן הכלל?
* הסבירו את עמדתכם.
תרגיל: כתבו על הלוח את שני הביטויים:
יִקֹּב הַדִּין אֶת הָהָר (פירוש: יש למַצוֹת את הדין עד תום, יש לנהוג בדיוק על-פי החוק, ללא כל רגשות רחמים או התחשבות.)
לִפְנִים מִשּוּרַת הַדִּין – (פירוש: ללא מיצוי הדין עד תומו, תוך התייחסות סלחנית, תוך הקלה בדין.)
* הסבירו את הביטויים.
* בקשו מהתלמידים להביא דוגמאות מחיי הכיתה למצבים בהם הוחלט למצות את הדין עד תום, ודוגמאות למצבים בהם הוחלט לנהוג לפנים משורת הדין.
* האם אתם מסכימים עם ההחלטה שהתקבלה?
* אילו יכולתם לשפוט בכל אחד מהמצבים שהעליתם, כיצד הייתם נוהגים?
4. פרשה: היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין החליט, על דעת המשטרה, לא לחקור את מנהיגה הרוחני של תנועת ש"ס, הרב עובדיה יוסף, על התבטאויותיו נגד מערכת המשפט. בין היתר כינה הרב יוסף את השופטים: "רשעים". ממקורות משפטיים פורסמו הדברים הבאים: "צריך לקבל בהקשר זה החלטה חכמה ולא צודקת". הכוונה: שיקול חשוב הוא לשמור על רגיעה בציבור החרדי, בעיקר לאחר שהפגין בטענה כי בית המשפט העליון אינו מתחשב בהם. (על-פי: ידיעות אחרונות, 14.2.99, הארץ, 14.3.99)
* האם במקרים מסוימים עלינו להקל עם מי שנהג בצורה לא ראויה, וזאת כדי למנוע תגובות קשות שלו או מהחברים שלו?
5. אמירה: אל תהיה צודק – היה חכם!
* מהי כוונת האמירה?
* מתי יש לנהוג על-פיה?
