לא ציינת את גיל תלמידייך, אך בעצם, זה לא ממש משנה. ההתנהגות שאת מתארת נובעת מבעיה אחת ועיקרית וזוהי – כי הם ילדים. אם הם ילדים צעירים, זה ממש צפוי ומתאים לגילם ואז אפשר לצפות מלכתחילה שכך יתנהגו. אם הם תלמידים גדולים יותר – סביר שנתקעו במידת מה וההתנהגות שהם מציגים היא מה שהם מסוגלים לספק (גם אם יש ילדים אחרים בני גילם שמתנהגים אחרת). חשוב להבין למה ילדים מתנהגים כך כי שם טמונה המענה, או הפתרון עבורך.
ילדים צעירים (או גדולים אך לא בוגרים) נעדרים האינטגרציה הדרושה על מנת ללמוד לפרקי זמן. הם מועסקים בקלות על ידי עניינים אחרים שמעניינים אותם יותר. הם אינם מבינים את המהות של עבודה קשה, של עבודה למען מטרה וגם אם נתמיד להרצות להם כך, זה לא יעזור. מדובר בעניין התפתחותי ובמסגלות המגיחה עם הגיל. בנוסף, היעדר אינטגרציה זו מקשה עליהם להיות נאמנים לדברם. הם מבטיחים ש"לא ידברו יותר" אך ברגע שעולה לראש משהו שחייבים לספר לחברה – הם מדברים שוב. הם באמת התכוונו לא לדבר, אך שכחו כוונה זו ברגע מסוים.
תשומת לבם תנוע אחר שני דברים.
1. תחומי עניין. ילדים לומדים יותר בקלות נושאים שמעניינים אותם, או שמועברים בצורה יותר חווייתית. זה לא פשוט, הרי יש דרישות של משרד החינוך ויש חובות של המערכת. אבל כשהחומר קצת פחות מעניין, הילדים מאבדים ריכוז ותשומת לבם תנדוד.
2. היקשרויותיהם. תשומת הלב שלהם תמיד תנוע לכיוון הבסיס הבטוח שלהם. במקרים בהם הבסיס הבטוח זה החבר שיושב לצדם (או בצד השני של הכיתה), לשם תנוע תשומת לבם. באופן אופטימלי, ראוי שהמורה תהיה הבסיס הבטוח ואז קל הרבה יותר להשיג את תשומת לבם בלמידה. בשביל זה צריך להקדים ללמידה תהליך ממוקד של פיתוח מערכת יחסים נכונה ואיתנה בין המורה לתלמידים על מנת שתוכל בכלל ללמדם. טעות בידנו לחשוב שבגלל שלמורה יש את ה"דרגות הראויות", היא תשיג את תשומת לבם. לא כך פועלים בני אדם בכלל וילדים בפרט. אנחנו תמיד עסוקים יותר במי שאנחנו מקושרים אליו יותר, עד שאנו מספיק בוגרים לתת את הדעת לדברים אחרים.
הבעיה הנוספת שמתעוררת היא שרוב הלמידה בכיתות נעשית באופן פאסיבי. למידה אף פעם לא נועדה להיות פאסיבית. בני אדם תמיד לומדים טוב יותר וזוכרים טוב יותר כאשר הם פעילים בתהליך הלמידה.
אם כן, הפתרונות טמונים כאן:
* עד כמה שאפשר – טפחי מערכות יחסים קרובות עם התלמידים. כדאי לזהות את התלמידים המרוחקים יותר שקשה דווקא להשיגם ולקרב אותם. במיוחד את אלה שמנהיגים את האחרים. אם הם נעים לקראתך, כל תשומת הלב שמופנית כלפיהם תנוע גם כן כלפייך.
* נסי עד כמה שניתן למקד את הנושא סביב נושאים הרלוונטיים להם לחייהם, או לקשר בדרך כלשהיא לחייהם של התלמידים.
* במקצועות האפשריות, אפשרי להם להיות פעילים בדרך כלשהיא. למידה תוך כדי תנועה, דיון משותף, עבודה כיתתית, יצירה – כל אלה מגייסים את התעניינותם של התלמידים. אמנם למידה כזו רועשת קצת, אך לרוב יעילה ומהנה הרבה יותר.
המשך שנת לימודים פורה!
אילנה סטרובינסקי
יועצת ומנחה בכירה
לייף סנטר
המרכז להורות מקושרת
www.lifecenter.org.il info@lifecenter.org.il
03-9063153
