רקע

במדינה דמוקרטית האזרחים בוחרים מרצונם החופשי את נציגיהם, המנהלים את ענייני המדינה לתקופה מסוימת. אחרי פרק זמן זה נערכות בחירות. בבחירות מתחרות ביניהן מפלגות אחדות, ולאזרחי המדינה יש אפשרות לבחור שוב בנציגים הקודמים או להחליפם באחרים.
על-פי: יהודית מיזרוצקי, אסתר אלפי ואחרים, מסע אל הדמוקרטיה הישראלית,
משרד החינוך והתרבות, 1993. עמ' 30–31

מטרות

חינוך חברתי: עיסוק במנהיגות ראויה בבית-הספר בעידן התקשורת והרייטינג
אזרחות: עיסוק במנהיגות, בשלטון העם ובבחירות במדינה דמוקרטית

הפעילות עונה גם על המטרות הבאות בהוראת האזרחות בחטיבת הביניים:
א. העמקת ההבנה של הערכים הדמוקרטיים (הזכות לבחור ולהיבחר ושלטון העם) וכן הבנה של השלכותיהם על חיי
האזרחים ועל מבנה המשטר בישראל.
ב. פיתוח תחושה של שייכות ושל הזדהות עם ערכי החברה בישראל ועם מטרותיה, כפי שבוטאו בהכרזת העצמאות,
והנעת התלמידים להגשימם.
ג. עידוד הפעלת שיקול עֶרְכִּי בקביעת עֲמָדוֹת לגבי תופעות בחיי היום יום ולגבי אירועים אקטואליים (וחברתיים).

הנחיות

למורים:
העיסוק במנהיגות ראויה ייעשה באמצעות:
א. קריאת אירוע ובירור בעיות בו.
ב. בחירת תכונות של מנהיגים.
ג. כתיבת אירוע.
ד. מתן עצה.
ה. דיון מסכם.

הפעילות:

א. חלקו לתלמידים את דף העבודה, קובץ להורדה (משך הזמן לפעילות: 45 דקות).
ב. דיון בעקבות הדף לתלמידים – דונו בשאלות:

    1. בעידן התקשורת והרייטינג, אילו שיקולים משפיעים על בחירת מנהיגים במדינה ובחברה?

2. האם זה מוצדק, לדעתכם? הסבירו.

3. אילו תכונות, לדעתכם, צריכות להיות למנהיגים? מדוע?

4. מה הם היתרונות והחסרונות של שימוש ברשת האינטרנט במהלך בחירות?

5. איזו עצה תיתנו למי שעומד לבחור בבחירות בעידן התקשורת והרייטינג?