מאמר
אלימות במערכת החינוך
רמי בנבנישתי,מונא חורי-כסאברי,רון אבי אסטור,תמר הורוביץ,עמוס רולידר,לילך מינצר,חנה שדמי, אלה אלגרסי

לפניכם ההקדמה ותקצירי מאמרים בנושא אלימות במערכת החינוך מתוך גיליון מיוחד (מס' 23) של כתב העת 'מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית' שהוקדש לנושא.

תוכן

הרעיון

דברי הפתיחה וסקירת הנושא של אלימות במערכת החינוך מתוך גיליון מיוחד (מס' 23) של כתב העת מפגש לעבודה לחינוכית-סוציאלית שהוקדש לנושא.
לפניכם ההקדמה ותקצירי המאמרים.
למאמר המלא באתר פסיכלוגיה עברית .

תקצירי המאמרים:

ממצאים מסקר אלימות ארצי
רמי בנבנישתי, מונא חורי-כסאברי ורון אבי אסטור
תקציר:
מטרת המאמר היא להציג ממצאים ממחקר מקיף על תופעת האלימות במערכת החינוך בישראל ועל קבוצות סיכון בהקשר של מעורבות באלימות מסוגים שונים בבית הספר (אלימות מתונה, אלימות קשה, אלימות מילולית, אלימות חברתית עקיפה והטרדה מינית).
המחקר מבוסס על מדגם ארצי מייצג של תלמידים במערכת החינוך הרשמי בישראל בכיתות ד עד יא, שכלל 27,316 תלמידים מ-526 בתי ספר. הבסיס למחקר היה שאלונים סגורים מובְנים שניתנו לתלמידים במסגרת כיתתית בנוכחות נציג החוקרים.
התמונה המתקבלת מהממצאים היא קשה. כמעט כל התלמידים נחשפו לאלימות מילולית בחודש האחרון, כמחצית היו קורבנות של אלימות מתונה, ואחד מכל חמישה מדווח כי היה קורבן לאירוע אלימות קשה. באופן כללי ניתן לראות יציבות בין שנת תשס"ב לתשס"ה בדיווחי התלמידים לגבי רוב סוגי האלימות (אלימות מילולית, אלימות מתונה והטרדה מינית).
התמונה באשר לקבוצות הסיכון בהקשר של מעורבות באלימות מראה כי בנים הם קורבנות שכיחים יותר של רוב צורות האלימות, מלבד אלימות חברתית עקיפה, שנמצאה שכיחה יותר בקרב בנות. כמו כן, תלמידי בתי הספר היסודיים מדווחים על קורבּנוּת רבה יותר לגבי כל סוגי האלימות שנבחנו מאשר תלמידי חטיבות הביניים, ואלה האחרונים מדווחים על אלימות רבה יותר מאשר תלמידי החטיבות העליונות. תלמידים במגזר הלא-יהודי נחשפים לרמות גבוהות יותר של קורבּנוּת על כל סוגיה, פרט לאלימות מילולית, שעליה דיווחו יותר תלמידים מן המגזר היהודי. בתוך המגזר הלא-יהודי התלמידים הבדווים מדווחים על רמות גבוהות מאוד של קורבּנוּת ואלימות, בעיקר אלימות קשה ואלימות המערבת נשק חם וקר.
לדעת המחברים, התפיסה האקולוגית צריכה לעמוד בבסיס ההתערבות הבית-ספרית בבעיית האלימות. יש לפעול בדרך מערכתית כדי להשפיע על בית הספר.
מילות מפתח: אלימות בבית ספר, מגדר, גיל, לאום/השתייכות אתנית.

בית הספר כזירת אלימות
תמר הורוביץ
תקציר:
המאמר מניח את היסודות התיאורטיים לחקר האלימות. אלימות כתופעה חברתית הינה אחד הנושאים הנחקרים ביותר במדעי החברה. לחקר האלימות יש פרספקטיבות שונות. פרספקטיבות התסכול, פרספקטיבות הלמידה, פרספקטיבת האינטראקציה החברתית והסימבולית ופרספקטיבת האפיזודה האלימה. הנטייה כיום בקרב החוקרים היא לחבר את התיאוריות השונות לכלל תיאוריה אחת כוללת, ועל ידי כך להגביר את כוח ההסבר ביחס לתופעה.
האלימות הבית-ספרית היא אחד מטיפוסי האלימות המובחנים, ויש לה דינמיקה משלה. האלימות הבית-ספרית נחקרה על ידי חוקרים שונים, שכל אחד מהם בחן אותה מנקודת ראות אחרת. היו שחקרו את האלימות בהקשר של "בית הספר הבטוח"; אחרים חקרו את הקורבנות; היו שאימצו את הגישה האקולוגית המערכתית; היו שחקרו את הנושא בהקשר של רווחת הילד; והיו אף שהרחיקו לכת והסיקו את המסקנה שבהיות בית הספר מוסד מדכא, אין תֵמה שיש בו אלימות.
המחקר הישראלי יצא בעיקרו מנקודות המוצא שהובאו לעיל, ובעקבות זאת נבנו גם התוכניות למניעת האלימות בזיקה לתיאוריות אלה.
מילות מפתח: תסכול, למידה, סיטואציה אלימה, תסריט אלים, רמז אלים, בית ספר בטוח, אקולוגיה, קורבּנוּת, תפיסה רדיקלית, אפס סובלנות.

תופעת ההצקה בגיל הרך
עמוס רולידר ולילך מינצר
תקציר:
מטרת המחקר הייתה לאמוד את היקפה של תופעת ההצקה (bullying) בקרב ילדים בני 4–7 במהלך שהייתם במסגרת החינוכית בשעות הבוקר. לשם כך נאספו נתונים מ-302 ילדים בני 4–7 ב-18 גני ילדים בצפון הארץ. הנתונים על-אודות שיעורי ההצקה נאספו בעזרת כלי המותאם לילדים בגיל הרך אשר אינם יודעים קרוא וכתוב. הכלי מכיל אוסף של 12 תמונות המציגות סצנות הצקה שונות, והילדים התבקשו לדווח אם חוו את האירועים המתוארים בתמונות במהלך היום האחרון בגן. ממצאי המחקר מעידים על שיעורי הצקה גבוהים במיוחד בגני הילדים בישראל – 61.3% מילדי הגן מהווים קורבנות של הצקה על בסיס יומי. נוסף על כך נמצא כי מרבית ההצקה בגני הילדים היא מהסוג של הצקה פיזית, הכוללת בעיטות, דחיפות, משיכה בשיער וכדומה. 46.6% מהילדים שהשתתפו במחקר דיווחו על היחשפות לסוג זה של הצקה. מן הנתונים שנאספו במחקר זה ניתן ללמוד על הצורך הדחוף בהתערבות מבוקרת לשם הפחתת שיעורי ההצקה בגני הילדים.
מילות מפתח: הצקה, גני ילדים, קורבנות הצקה, סוגי הצקה.

אלימות צוות כלפי תלמידים בבתי ספר בישראל
מונא חורי-כסאברי
תקציר:
מאמר זה דן באלימות צוות כלפי תלמידים – תופעה שחרף השלכותיה השליליות על התפתחותו התקינה של הילד, לא זכתה עד כה בתשומת לב מחקרית וציבורית רבה. המאמר בוחן את שכיחות הדיווח של תלמידים בישראל על אלימות (פיזית, מילולית ומינית) מצד הצוות הבית-ספרי, ובודק מהי תרומתם של מאפייני התלמיד (מִגדר) ומאפייני ההקשר הבית-ספרי (שלב חינוך, מאפייני הורים, לאום, מאפיינים של מדיניות וטיפול, תמיכה של מורים ושיתוף תלמידים) להבנת תופעה זו.
המחקר מבוסס על מדגם ארצי מייצג של תלמידים במערכת החינוך הרשמי בישראל בכיתות ד עד יא, והשתתפו בו 27,316 תלמידים מ- 526 בתי ספר. הבסיס למחקר היה שאלונים סגורים ומובְנים שניתנו לתלמידים במסגרת כיתתית בנוכחות נציג החוקרים.
ממצאי המחקר מצביעים על כך שהתלמידים בישראל חשופים לרמות גבוהות של אלימות מצד הצוות, במיוחד לאלימות מילולית-רגשית, אשר דוּוחה על ידי כשליש מהתלמידים. אחד מכל חמישה תלמידים דיווח על פגיעה פיזית. הטרדה מינית, שנבדקה רק בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות, הייתה שכיחה פחות. הדיווחים על פגיעה פיזית בלטו בקרב תלמידים בנים, בקרב תלמידים במגזר הלא-יהודי ככלל ובמגזר הבדווי במיוחד, ובקרב תלמידים בבתי ספר המתאפיינים בשיעורים גבוהים של משפחות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך. לעומת זאת, הדיווחים נמוכים יותר בבתי ספר שבהם התלמידים מעריכים באופן חיובי את המדיניות והטיפול בבעיית האלימות בבית ספרם.
לנוכח ממצאים אלה אנו סבורים כי יש מקום למהלך רחב ומעמיק לטיפול בתופעת האלימות של אנשי צוות כלפי תלמידים, במיוחד בבתי הספר במגזר הלא-יהודי. נראה לנו כי חשוב לפעול בכמה מסלולים במקביל. בין היתר, חשוב לתת בידי המנהלים והמחנכים כלים חינוכיים חלופיים, משאבים נוספים, הדרכה והכשרה בתחום של התמודדות עם בעיות משמעת.
מילות מפתח: אלימות צוות, מצב חברתי-כלכלי, אקלים ומדיניות, השתייכות לאומית-תרבותית.

התנגדות לא אלימה ואלימות בבתי הספר: תיאור תוכנית וממצאים ראשונים
חיים עומר, ריטה אירבאוך, הלה ברגר ורקפת כ"ץ-טיסונה
תקציר:
במאמר זה תוצג תוכנית למניעת אלימות בבתי הספר המבוססת על העקרונות הבאים:
הגברת נוכחותם של המבוגרים באזורים מוּעדים לפורענות כדי להעביר מסר חד-משמעי נגד אלימות;
גיוס תמיכה במורים כדי להפחית את תחושתם שהם ניצבים לבדם מול ילדים אלימים;
תרגול המורים באמצעים למניעת הסלמה בעת עימות עם ילדים;
נקיטת מדיניות של פּתיחוּת ושקיפות בנוגע לפרסום אירועים אלימים בבית הספר ולטיפול בהם;
הפגנת התנגדות נחרצת לכל אירוע אלים מבלי לגרום להסלמה;
גיוס עקבי ומתמשך של המורים, ההורים והתלמידים לתמיכה בתוכנית.
עקרונות אלה מבוססים על אסטרטגיות "ההתנגדות הלא-אלימה" של גנדי.
הערכה ראשונית של תוצאות התוכנית בבית ספר אחד נעשתה באמצעות שאלונים שמולאו לפני ההתערבות ולאחריה – שאלון "שחיקת מורים" ושאלון "אלימות בבית הספר" בנוסח למורים ובנוסח לתלמידים.
בכל המדדים נמצא שיפור ניכר כבר בתום השנה הראשונה ליישום התוכנית.
מילות מפתח: אלימות ילדים, אלימות בבית הספר, שחיקת מורים, סמכות מורית, התנגדות לא אלימה

התמודדות עם אלימות במערכת החינוך – מדיניות, יעדים ופעולות
חנה שדמי, אלה אלגרסי ובלהה נוי
תקציר:
מאמר זה סוקר את התמודדותה של מערכת החינוך עם אלימות במוסדות החינוך. המאמר מציג בהרחבה את מקורות הלמידה ותהליך הלמידה בהקשר זה, הכוללים ניתוח מושכל של מחקרים שנערכו בארץ ובחוץ-לארץ, ניתוח דוחות של ועדות ולמידה מהצלחות של בתי ספר. על סמך ידע זה עוצבו עקרונות מנחים, יעדים ותוכנית פעולה. המאמר מציג כמה פעולות מרכזיות של התוכנית המייצגות את הפעילות בתחום המניעה והטיפול, ודן בקשיים ובדילמות המתעוררים במהלך הפעילות ובאתגרים שהמערכת ניצבת מולם.

 

ביבליוגרפיה

נדלה מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net

לחצו להמשך קריאה
הקטן