הנחיות

הסיפור בקצרה

"היינו יחד ערמה… לא ידענו פחד אפילו מהמשטרה… אף אחד לא יכול להיכנס בינינו… אפילו המשטרה לא נכנסה בינינו."

"אני משתדלת לא להשפיל אותם, הם מהר מאוד מתחממים, מגיבים בצעקות. הם מרגישים נחותים גם במצבים שוויוניים, כמו טיולים ושיעורי התעמלות. הם חלשים, מלאי טענות על בית-הספר, ממורמרים מאוד ומסתובבים בתחושת קיפוח עזה. יש להם בעיה של דימוי עצמי ותחושה של כישלון בלימודים… הם מרגישים מאוד דחויים, לא מתקרבים לנערים אחרים, כי הם פוחדים מדחייה. מבחינה חברתית יש להם חברה משלהם ומקומות הריכוז שלהם בבית-הספר."

הספר מתאר ומנתח בצורה ישירה וקריאה את התפתחותם של יחסים חברתיים, תרבותיים ולימודיים שיצרו לעצמם דורות ההמשך של עולי שנות ה-50 (רובם מארצות המזרח), ביישוב הוותיק גבעת הרקפות.

תחילתו של הסיפור בשנות ה-50, עם ראשית קליטתם של עולי ארצות המזרח – הוריהם וסביהם של הנערים ושל הנערות – גיבורי הספר המרואיינים בספר זה, ואחריתו במיצב (הסטטוס) של הקבוצה בהווה בשנות ה-2000. המיצב מבטא ניכור ושנאה כלפי בית-הספר, כלפי הקהילה, וכן כלפי תושביה וכלפי מוסדותיה. ניכור, שנאה, חוסר סובלנות, דעות קדומות ואלימות הם מהמאפיינים של מערכות היחסים הרב-דוריות ביישוב.

ביישוב נוצרו שתי קבוצות נוער מרכזיות הנבדלות זו מזו: "המבוססים", ומנגד – "הערסים" וה"פרחות". אצל האחרונים, תושבי שכונת אגוז ושכונת שקד (דורות ההמשך לעלייה ההמונית) התפתח "מודל תרבותי מהופך", כלומר – קבוצה שיצרה לעצמה מערכת ערכים המנוגדת לזו המקובלת בקהילה.

הספר מציג מודל להיווצרותן של הבעיות החברתיות ומתווה דרכים להתמודדות עמן ולהיחלצות מהמצב.

הכותבת מניחה שתהליכים דומים מתקיימים בקהילות נוספות בישראל. לדבריה, הדרך להפחית מתחים, אלימות והתפתחות שלתת-תרבות נגד בקהילה ובבית-הספר, היא ליישם חינוך רב-תרבותי, המכבד את כל הלומדים ומכיר בזכות הקיום של השונות התרבותית.

מניעת קרע בקרב האוכלוסיות, הפחתת אלימות ומתחים ומניעת התפתחות תת-תרבות נגד – כל אלה יכולים להיעשות באמצעות הכרה בזכות הקיום של שונות תרבותית. לכן, על מערכת החינוך לשאוף לחינוך רב-תרבותי פלורליסטי ולקידום של כל האוכלוסיות ותכניות הלימודים לכיוון של שיקוף המגוון של תכונות התלמידים מן הקבוצות השונות. יש גם לעודד פיתוח וטיפוח של תרבות המוצא, תוך הלימה בין בית-הספר לבין סביבת החיים.

ככל שצוות בית-הספר יתמוך בתלמידים יחידים ויגלה אמון ביכולתם וביכולתה של הקבוצה להצליח, כך יגדל הסיכוי לקידום, להצלחה ולשינוי בתפיסתם של החיובית של התלמידים את עצמם.

נקודות למחשבה

בחברת מהגרים כמו בישראל, שהשונות התרבותית בה היא מאבני היסוד החברתיות,  הצורך להתמודד עם המתח ועם ההקצנה (שמקורם בהבדלים עדתיים, אידיאולוגיים ודתיים) הולך וגובר. היכרות מעמיקה, אותנטית ונטולת דעות קדומות של החברה הרב-תרבותית חשובה ביותר למורים ולתהליך ההכשרה של פרחי ההוראה.

הספר מתעד בהרחבה את התהליכים ואת השלבים, אשר השפיעו על היווצרותם של דפוסים לימודיים וחברתיים, המובחנים כשונים, בין קבוצות הנוער בגבעת הרקפות. תיעוד מורחב יש בספר גם על תפקידה של מערכת החינוך ביישוב במיסוד הבידול בין האוכלוסיות, ואת השפעתה על הדפוסים הלימודיים ועל מערכות היחסים החברתיים של בני הנוער ביישוב.

לגישתם של המורים בבתי-הספר לאורך השנים הייתה השפעה משמעותית ואולי אף מכרעת על התהוותו ועל ייצובו של נתק תרבותי וחברתי בקרב עולי העלייה ההמונית לדורותיהם.

לקחי הספר וממצאיו יכולים לתרום למציאת דרכי פעולה מתאימות לקליטה של עולים גם בימים אלה.

הוצאה לאור: כליל, מכון מופ"ת