הפעילות עוסקת במעשים טובים ובחברות.
בהפעלה זאת נבדוק האם תמיד יש לתת גמול עבור מעשה טוב? האם אנו עושים מעשים טובים רק כדי לקבל תמורה ואם לא – מדוע כדאי לעשות מעשים טובים? וגם מהי חברות – האם פירושה שאתה עוזר לי ובתמורה אני עוזר לך, או שאולי חברים טובים עוזרים זה לזה בלי לצפות לתמורה?
1. לבדוק מדוע כדאי לעשות מעשים טובים ומהו פירושה של חברות.
2. לבחון ולהעריך מחדש את הערכים המנחים את התלמידים בחיי היום יום בבית הספר.
3. לתרום לשיפור האקלים בכיתה.
בפעילות זאת ארבעה שלבים.
שלב א: סיפור
מגיע לי/שירה גודמן
– "תשמעי," אמר לי דביר אחר הצהריים. "אני חייב לדבר אתך. יש לי בעיה ואני לא יודע מה לעשות."
אני כבר ידעתי מה מטריד אותו. הרי אנחנו תאומים… דביר הוא הילד הכי ישר והכי מצפוני שאני מכירה. הוא דורש מעצמו הרבה, ואם יש לו ספק בקשר להתנהגות שלו, הוא ממש מוטרד מזה, עד שהוא משתכנע שהוא בסדר מבחינת כולם. אמנם אני צוחקת עליו שהוא כל הזמן חייב להיות מושלם, אבל האמת היא שאני מעריכה את זה. אם כי, לפעמים, זה לא כל כך פשוט להיות בסדר עם כולם, כי לפעמים יש צד שנפגע, ואין מה לעשות…
טוב, נחזור לעיקר – לסיפור של דביר. ובכן, מעשה שהיה, כך היה: רינת, המחנכת שלנו, הטילה על דביר לארגן את היריד הגדול, שנערך בבית-הספר לקראת פסח. כל המצפה שלנו, וגם המצפים השכנים, משתתפים ביריד הזה. אצלנו בבית-הספר זה כבר מסורת. כל שנה בוחרים ילד אחד או ילדה אחת להיות המארגנים הראשיים של היריד. השנה היה התור של הכיתה שלנו, והרבה ילדים הציעו את דביר.
וכמו בכל שנה, המארגנים הראשיים בוחרים שני ילדים מהכיתה שיעזרו להם. רבים חשקו בתפקיד, כי המשימה רצינית, וזה גם כבוד גדול. וחוץ מזה, למארגנים יש הקלות בשיעורי הבית, ולפעמים אפילו מותר להם להיעדר משיעורים לצורך ההכנות…
דביר התלבט את מי לבחור, ולבסוף בחר את רן ואת שלי. לדעתו, הם הכי מתאימים לתפקיד. מובן, שהיו גם כמה מאוכזבים, ושתי בנות לקחו את זה קשה במיוחד. נעמה ועדי לא הסתירו את כעסן.
– "אנחנו אלה שהצענו לרינת לבחור בך," הן טענו. "בזכותנו בכלל נבחרת! וחוץ מזה, אתה כזה כפוי טובה. בתחילת השנה, כשהיית חולה בצהבת, מי בא לבקר אותך כל יום? מי הביא לך שיעורים? מי דאג שתשלים את החומר, ושלא תהיה בפיגור כשתחזור ללימודים?"
– "שמע, דביר," אמרתי לו. "אני מבינה שלא נעים לך, אבל אתה היית בסדר, הן לא צודקות בטענות שלהן!"
– "אני לא בטוח, נתי. תשמעי, הן באמת היו בסדר אתי, אולי הייתי צריך לבחור בהן, או לפחות באחת מהן," אמר דביר.
– "דביר, תראה, לא בכל פעם שמישהו בסדר אתך, אתה מיד צריך 'להחזיר לו'. זה לא הולך ככה…"
– "למה לא? גם אני, אם אני עוזר לחבר, אני מצפה שיעזור לי כשאני צריך עזרה!"
– "זו לא הנקודה, דביר. אם הן יהיו חולות – גם אתה תלך לבקר אותן. אבל כשמדובר בתפקיד בבית-הספר, אתה בוחר את מי שהכי מתאים, נקודה. בלי פשרות!"
– "אבל, נתי, זה לא שנעמה ועדי לא מתאימות. הן גם יכלו לעשות את התפקיד הזה. אני פשוט לא חשבתי שאם הן עזרו לי, מגיע להן פרס או יתרון. רציתי להיות הכי הגון שאפשר, ובגלל זה התעלמתי מהעזרה שלהן. אני עדיין לא משוכנע שצדקתי."
– "אני מסכימה אתך שזה לא פשוט, הפעם. זה נכון שאם מישהו עוזר לך, יש לך מחויבות כלפיו. ככה זה בין חברים."
– "אז מה את אומרת עכשיו. שהייתי צריך לבחור בהן?"
– "אני לא יודעת, דביר. זה באמת מסובך. מה דעתך שנציע לרינת לעשות על זה דיון בשיעור חברה? נשים הכול על
השולחן, וכל מי שיש לו מה להגיד בנושא – יביע את דעתו. גם אם בסוף נעמה ועדי לא ייבחרו, זה יעזור לשפר את
האווירה העכורה."
שלב ב: נקודות לבירור אישי
1. מהי המשימה שהוטלה על דביר, וכיצד עליו לבצעה?
2. במי בחר דביר לסייע לו בארגון היריד, ומדוע?
3. למה נעמה ועדי סבורות שדביר היה צריך לבחור בהן?
4. מדוע החליט דביר להתעלם מעזרתן של נעמה ועדי?
5. מה דעתה של נתי על התנהגותו של דביר?
שלב ג: נקודות לעבודה קבוצתית
1. "לא בכל פעם שמישהו בסדר אתך, אתה מיד צריך 'להחזיר לו'." כך נתי אומרת לדביר.
א. האם כשאתם עוזרים למישהו, אתם מצפים לתמורה? מדוע?
ב. האם אתם מרגישים שאתם "חייבים" למי שעוזר לכם?
2. "כשמדובר בתפקיד בבית-הספר, אתה בוחר את מי שהכי מתאים, נקודה. בלי פשרות!"
נתי אומרת לדביר.
מה, לדעתכם, חשוב יותר: המחויבות לתפקיד או המחויבות לחבר?
3. "ככה זה בין חברים…" נתי אומרת.
האם חברות פירושה שאתה עוזר לי, ובתמורה אני עוזרת לך? או שאולי חברים טובים עוזרים זה לזה בלי לצפות לתמורה?
שלב ד: הצעות הפעלה לדיון כיתתי
1. הכיתה שלכם היא הכיתה של נתי ושל דביר.
2. בחרו תלמידים שישחקו את דמויותיהם של התלמידים בכיתה: נתי, דביר, נעמה, עדי, רן ושלי. יתר הילדים בכיתה שלכם
יהיו הילדים האחרים בכיתה.
3. קיימו דיון בכיתה על מה שקרה בין דביר לבין נעמה ועדי. כל אחד ואחת יכולים להביע את דעתם באופן חופשי.
הדמויות: דביר, נתי, נעמה, עדי, רן ושלי, ייצגו את דעותיהם של הדמויות בסיפור, כפי שאתם רואים אותן.
טיעון:
צ'ופרים ופרסים הם דרך לחנך אותנו למעשים טובים – ואין כל רע בכך!
אירוע:
בזמן האחרון קיבלה מיכל הערות שליליות ביומן של המורה, ובעיקר – בשל התנהגותה. כדי לעודד אותה לשפר את התנהגותה, הבטיח לה אביה שאם יהיו לה הערות חיוביות, הוא יגדיל את דמי הכיס שלה. ואכן, המצב השתפר, מיכל קיבלה הערות חיוביות, וגם – תוספת לדמי הכיס…
עבר חודש, ושוב הגיע "יום דמי הכיס". כשהושיט אבא למיכל את הכסף, נפלו פניה. מיכל התאכזבה… בחודש הקודם היא קיבלה שלוש הערות חיוביות, ואילו בחודש הזה הצליחה לזכות בארבע הערות חיוביות. אבל אבא נתן לה את הסכום הרגיל.
כיצד, לדעתכם, תתנהג מיכל בחודש הבא, האם תמשיך להתנהג יפה ולקבל הערות חיוביות?
האם אנו עושים מעשים טובים רק כדי לקבל תמורה? ואם לא – מדוע כדאי לעשות מעשים טובים?
שיר:
כשאומרים לי תודה, או כשנותנים לי מתנה – זה נחמד, אין מה לדבר.
אך אם עזרתי לחבר
או למישהו אחר,
נעים לי בלב – ואני לא צריך יותר!
האם גם אתם מרגישים כך לפעמים?
האם גם אתם לפעמים רוצים להתנהג יפה ללא קשר למה ש"יצא" לכם מזה?
התרסה:
מי שלא מחזיר לחברים שלו טובות – ימצא את עצמו בלי חברים!
האם תישארו חברים של מי שלא החזיר לכם טובה, גם אם הייתה לכך סיבה מוצדקת? האם זה ישפיע על החברות?
מן המקורות:
והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם: ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותירשך ויצהרך… ואכלת ושבעת.
(מתוך תפילת שמע)
בקריאת שמע, שאומרים אותה בכל בוקר וערב, נאמר שמי שיאהב את אלוהים ויעבוד אותו – האל יגמול לו. כלומר, יש תמורה ליחס טוב ולאכפתיות.
1. מה דעתכם: האם גם ביחסים בין אדם לאדם כך צריך להיות?
2. האם קרה לכם שציפיתם לקבל משהו עבור מעשים שעשיתם? האם הציפיות האלה התגשמו? ספרו על כך.
3. חשבו גם על הפסוק הבא: כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך". מדוע, לדעתכם, צריך לכבד את ההורים,
האם כדי לא להיענש, או בגלל ש…
תרגיל סיכום:
באיזה מהאירועים הבאים יש, לדעתכם, הצדקה לגמול שניתן?
1. ראש העירייה החדשה מינתה חברה טובה שלה, הירקנית השכונתית, לתפקיד בכיר בעירייה.
2. המורה הודיע לילדי הכיתה: "מי שבמשך כל השבוע לא יאחר להגיע לכיתה מן ההפסקה – יקבל פרס!".
3. נירה וחן הן חברות טובות. נירה עוזרת לחן בשיעורי הבית, ובתמורה, חן מאמנת את נירה בכדורסל.
4. בברכת השחייה יואב עיקם את רגלו, ושיר, שהבחינה בכך, ממש הצילה אותו מטביעה. מאז הפסיקה שיר להכין את שיעורי הבית. היא מעתיקה אותם מיואב באופן קבוע. יואב לא מעז לסרב לה.
