מערך שיעור
מילים חדות כתער – מניעת אלימות מילולית
צוות החינוך החברתי במטח בשיתוף הקרן לקידום מקצועי

מטרת פעילות זאת היא לעודד שימוש מבוקר ומושכל בשפה, כדרך לשיפור האקלים הכיתתי ולמניעת אלימות.

רקע

איך אנחנו מתווכחים, רבים או מעבירים ביקורת? – למילים ולשימוש בשפה יש השפעה לא מבוטלת על חיינו. ויכוחים, דיונים, ביקורת ותיאור המציאות יכולים להשתנות מקצה אל הקצה בעקבות שימוש במילים ובביטויים פוגעים, מעליבים, קיצוניים וחריפים, ואף להפוך לאלימות של ממש. בחברת הילדים, וגם בחברת המבוגרים, יש הפוגעים זה בזה במילים: מקניטים, מציקים, מעליבים ומקללים. אלימות מילולית פוגעת ויכולה להפוך במהירות לאלימות פיזית. הפעילות מעלה את המודעות לחשיבות של השימוש הראוי בשפה ובמילים.

מטרות

1. לפתח מודעות להשפעת השפה על היחס כלפי הזולת.
2. לעודד שימוש מבוקר ומושכל בשפה, כדרך לשיפור האקלים הכיתתי ולמניעת אלימות.

הנחיות

בפעילות זאת חמישה שלבים.

 שלב א: הפעלת פתיחה – תרגיל
המטרה:
לחשוף את התלמידים לסגנון ההתבטאות (קללות, איומים, זלזול) שלהם במהלך דיון בכיתה בנושא שנוי במחלוקת.

הכנה:

תצפיתנים סודיים – לפני השיעור מַנו מספר תלמידים לתפקיד תצפיתנים, ללא ידיעת שאר התלמידים. התצפיתנים יעקבו אחרי התפתחות הדיון בשיעור וישימו לב במיוחד לדרך ההתבטאות: קללות, איומים, זלזול במשתתפים, סתימת פיות ועוד.

א. חלק ראשון (בקבוצות):
1. חלקו את התלמידים לקבוצות. בכל קבוצה יהיו תצפיתן או תצפיתנית סודיים.
2. בחרו נושא לדיון שצפוי לעורר ויכוח גדול (דוגמאות: בעד ונגד סרבנות, בעד ונגד יציאה מהשטחים, או נושא שנוי במחלוקת מעולמם החברתי של הילדים).
3. בקשו מכל קבוצה לגבש עמדה בנושא.
4. התצפיתנים יעקבו אחרי התפתחות הדיון וירשמו לעצמם הערות.

ב. חלק שני (במליאה):
1. גלו  לתלמידים את מטרת הפעילות, ובקשו מהתצפיתנים לדווח למליאה אם גילו התבטאויות מילוליות בעלות אופי אלים.
2. שאלו: האם, לדעתכם, יש קשר בין תופעות האלימות בבתי-הספר, שדווח עליהן לאחרונה בתקשורת, לבין התופעות שדיווחו עליהן התצפיתנים.

שלב ב: דיון במליאה
1. הציגו לתלמידים את זוגות הביטויים הבאים:

לא מקובל בחברה                               – חנון

מתקשה בלימודים                               – אפס

חושב אחרת ממני                               – מדבר שטויות

מקובל בחברה                                    – סנוב

לא יודע (לא מבין) משהו                      – מטומטם!

לא רוצה לשמוע את מה שאתה אומר   – סתום את הפה!

2. באילו ביטויים אתם נוהגים להשתמש בחברה שלכם? בביטויים מהטור הימני או מהטור השמאלי?
3. כיצד הבחירה בביטוי מתוך כל צמד משפיעה על היחסים שלכם עם חבריכם?

 שלב ג: תרגיל בצוותים

1. הגדרה – הגדירו ביקורת פוגעת לעומת ביקורת ראויה.

2. בדיקה – לפניכם חמש התבטאויות. אילו מהן הן ביקורות פוגעות, ואילו ביקורות ראויות?

א- תלמידה, שאינה מרוצה מהציון שקיבלה, אומרת לתלמידים בכיתה: "המורה מטומטם, אני לא רוצה לראות את  הפרצוף הדפוק שלו בכיתה!"

ב- תלמיד, המאוכזב מהמורה לספרות, מתלונן עליה בפני המנהלת: "היא לא יודעת ללמד! השיעורים שלה משעממים!"

ג- מורה לתלמיד: "אתה עצלן ומזלזל בלימודים!"

ד- תלמיד, המתווכח עם תלמיד אחר: "אתה אפס שמדבר שטויות!"

ה- נער, הכועס על חברו שעבר לקבוצת כדורגל אחרת: "הוא בוגד, מניאק!"

 שלב ד: אירוע

רועי ויונתן, תלמידים בכיתה ז, נחשבים שניהם ל"מלכי הכיתה". לפעמים יונתן חזק ומשפיע יותר, ולפעמים – רועי. היריבות ביניהם נמשכת כבר מכיתה ה, כל אחד מהם מנסה להוכיח שהוא המלך.

לקראת סוף השנה הזמין רועי את כולם למסיבה בביתו. רק יונתן לא הוזמן. יונתן התרגז מאוד, קרא לחבריו הקרובים ואמר להם: "אני שם בכיס הקטן את האפס הדפוק הזה! תגידו למניאק הזה שייזהר ממני!"

1. האם דברים מהסוג שאמר יונתן מוכרים לכם ומקובלים בחברה שלכם?
2. מה דעתכם: האם השפה שיונתן השתמש בה יכולה להוביל לאלימות?
3. נסחו את ההתבטאויות הפוגעות של יונתן בדרך של ביקורת ראויה.

 שלב ה: תרגיל סיכום – כללים להתבטאות ראויה
נסחו שלושה כללים להתבטאות ראויה בכיתה.

דוגמה:
בזמן ויכוח אסור לסתום פיות, לפגוע או לפסול דעה, שאינה מקובלת עלינו.

לחצו להמשך קריאה
הקטן