רקע

התפיסה החינוכית:

התוצר הסופי: כתיבה ונאום בנושא ערכי לאחר למידת חקר
התוצר הסופי של תהליך הלמידה בתכנית זאת הוא: יכולת לכתוב ולנאום בעניין ערכי. המקור להשראה לכתיבה ולנאום הואפרשת השבוע בתורה.

התלמידים כותבים את נאום הדרשה שלהם בתהליך הכולל:
א. למידת חקר של מקורות ישראליים ויהודיים בראייה אקטואלית
ב. טקסי התבגרות בדתות ובתרבויות השונות

בתהליך זה התלמידים גם מתחברים אל התרבות הייחודית שלהם.

 אמצעי לשיפור האקלים באמצעות הכנה לחיים בדמוקרטיה  

האוכלוסייה בבית-הספר עציון גבר בעיר אילת היא רב-תרבותית במיוחד. תמצאו בה: יהודים, נוצרים ומוסלמים, עולים מתפוצות שונות וילדים של עובדים זרים. ולאחרונה הגיעו אל בית-הספר גם ילדיהם של פליטים מסודאן. מצב זה, מטבע הדברים, יוצר קונפליקטים חברתיים לא פשוטים.

יישום התכנית הוא אמצעי לשיפור האקלים החברתי בבית-הספר – באמצעות הכנת התלמידים לחיים בחברה דמוקרטית. לכן, כל התלמידים, ללא כל הבדל, מחויבים לתהליך. התכנית מסייעת לתלמידים לבחון שאלות על זהותם כבוגרים במשפחתם ובקהילתם, והיא אף מאפשרת להם להביע עמדה ביקורתית ותרבותית – ככלי להתמודדות בדמוקרטיה במדינת ישראל.

בבית-הספר רואים בכך הזדמנות לחינוך לסובלנות ולדו-קיום וכן כלי לגיבוש זהות עצמית תוך קבלת האחר בחברה פלורליסטית.

מטרות

גורמים רבים משתתפים בתהליך עיצוב הזהות העצמית שלנו, ובהם: טקסי ההתבגרות. מטרת התכנית: להעניק לטקס ההתבגרות ערך מוסף וליצוק לתוכו תוכן משמעותי, ערכים וזהות.

הנחיות

דרכי הפעולה

התכנית היא שנתית ומבוצעת בארבעה שלבים:
א. ביסוס הידע במורשת
ב. למידת חקר של הַפָּרָשָׁה
ג. התנסות בכתיבת דרשה
ד. נאום הדרשה

שלב א: ביסוס הידע במורשת
בשלב הראשון התלמידים מבססים את הידע שלהם במורשת במסגרת שיעורי יהדות. הידע מתמקד ב-8 נושאים הבאים:
1. הטקסים בחברה בכלל וחשיבותם
2. יום השבת כחלק מטקסים אלה וקריאה בפרשת השבוע
3. משמעות גיל המצוות והמעבר מילדות לבגרות
4. ביטויים בטקסי התבגרות בתרבויות רחוקות (למשל: אוסטרליה ואפריקה) ובתרבויות קרובות (למשל: אסלאם ונצרות)
5. טקסי ההתבגרות ביהדות וסוגיית גיל הבנים וגיל הבנות
6. סמלי המנהג ומשמעותם
7. לוח השנה העברי (לעומת הנוצרי)
8. מושגים, כגון: פרשת השבוע, דרשה, עלייה לתורה, תפילין וטלית

שלב ב: למידת חקר של הפרשה
בשלב השני התלמידים מבצעים למידת חקר של הפרשה, שנולדו בה. בתהליך זה הדגש הוא על כישורי שפה ועל מיומנויות תקשוב:
1. איתור תאריך הלידה העברי ופרשת השבוע
2. מציאת גבולות הפרשה והכרת התוכן שלה
3. חיפוש נושא מעניין לכתיבה ולנאום
4. ניסוח שאלת חקר
5. מיזוג מקורות מידע שונים
6. מציאת נקודות השקה להתנסות ולהתחברות האישית וכן לתרבות הייחודית של כל תלמיד/ה

שלב ג: התנסות בכתיבת דרשה
בשלב השלישי התלמידים מתנסים בכתיבת דרשה על-פי מודל שפותח בבית-הספר. הם כותבים טיוטה ומשכתבים בתהליך דיאלוגי-אישי (בדיקה אישית).
מתחילים את הכתיבה (במחברת) בהנחיה של המחנכות ושל הרכזת, ואחר כך (בהפסקות או בתום יום הלימודים), ממשיכים את הכתיבה בפנימיות-יום – בעזרת מדריכים, בבית – בעזרת הורים ואחים, וגם בכל שעות היממה באמצעות האינטרנט – בפורום הבית-ספרי או בעזרת הרכזת והמחנכות (לתלמידים שאין להם מחשב ביתי).

שלב ד: נאום הדרשה, תיעוד ומשוב
בשלב הרביעי (האחרון) התלמידים נושאים את נאומי הדרשות שהכינו. כל חמישה תלמידים, אשר סיימו את התהליך, מוזמנים להתאמן בקריאה קולית וברורה של הדרשה שלהם בפני קבוצת חברים. הקבוצה הראשונה מקריאה בפני תלמידי כיתה ה. המטרות הן:

1. להכין את תלמידי כיתה ה לשנה הבאה
2. התנסות של הנואמים בקריאה בפני קהל

הורי חמשת התלמידים האלה מוזמנים להקשיב לדרשות של ילדיהם בשעת בוקר חגיגית (כולל כיבוד) בנוכחות המנהלת, מורים מקצועיים, וכמובן – החברים.

במהלך הקריאה המאזינים כותבים במחברותיהם תיעוד: שמם, שם הדרשן/ית, הנושא ודבר חדש שלמדו.

בתום קריאת הדרשות הנואמים מקבלים משוב מחבריהם ומהוריהם.

תוצאות

א. הדרשות שכתבו התלמידים, עסקו בערכים משותפים לשלוש הדתות: יהודית, נוצרית ומוסלמית.
דוגמאות:
1. "הצדקה" בתוך חמשת יסודות האסלאם
2. "הברית החדשה" ו"הברית הישנה"
3. היחס לשתיית יין באסלאם וביהדות

ב. נדונו גם ערכים שונים ומגוונים.

דוגמאות:

1. צער בעלי-חיים במקרא
2. ערך הכשרות כשומרת על עם ישראל
3. ערך הכבוד וחירות האדם
4. הכנסת אורחים
5. הצורך באיפוק ובכיבוד חוקים
6. אהבת הזולת
7. שכר ועונש
8. עזרה לחלש
9. ערך שמירת השבת
10. איסור לשון הרע

ג. ונדונו גם נושאים מיוחדים.
דוגמאות:

1. שבט לוי וייחודו
2. עונש קיבוצי – סדום ועמורה כסמל
3. בחירת מנהיגים
4. המשכן כסמל למוסריות
5. קנאה
6. שוויון זכויות במקרא
7. נקמה
8. ההליכה במדבר כתהליך התבגרות לאומי
9. חלומות
10. תכונותיו של מנהיג כמשה

ד. הכתיבה הדיאלוגית (כתיבה תוך כדי דיאלוג) של התלמידים חיזקה את הקשרים ביניהם והגבירה את המעורבות, את ההדדיות ואת שיתוף הפעולה בין השותפים: מורים, הורים ותלמידים. (ההורים ציינו את הפרויקט בהערכה רבה.) בכ השלבים נעשתה רפלקציה של תהליך החקר, כדי שהתלמידים יוכלו להסיק ממנו ללמידת חקר נוספת.

ה. חוויות הצלחה – ילדים ביישנים, שמעולם לא עמדו מול קהל או שאינם מיטיבים לקרוא, הכירו היטב את הטקסט שעמלו עליו, ובעצם המעמד זכו לחוויית הצלחה.

ו. היכרות עם עולמות חדשים – באמצעות הדרשה שנשאו התלמידים בפני חבריהם ובפני הקהילה, הכירו התלמידים את תרבותם ואת עולמם של אחרים, ולמדו שעל אף שכולנו שונים זה מזה, אנחנו גם שווים זה לזה, ולכולנו, בני כל הזרמים בחברה, יש נקודות השקה רבות זו לזו.

ז. חשיפת הזהות השונה – באמצעות הדרשה שהכינו, אזרו התלמידים אומץ לגלות את זהותם (זהות אתנית, לאומית, עדתית וכדומה), ולחשוף אותה בפני מאזיניהם. כאמור, החשיפה של התרבות השונה וההתמודדות אתה תרמו לשיפור האקלים הבית-ספרי.

ח. במאי 2007 זכתה שכבת הבוגרים של בית-הספר עציון גבר והמנחה להוקרה ולתעודת הצטיינות: פרס דרשת הזהב על התהליך ועל איכות הדרשות. הפרס ניתן בחסות יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ הרב מיכאל מלכיאור. ההוכחה הניצחת להצלחת התהליך הוכחה ניצחת להצלחת התהליך היא הפרס על הצטיינות מיוחדת בכתיבת דרשה ובקריאתה, שניתן לילדה האיה אבו-דאהש, לאחר שנשאה אותה בפני ועדת החינוך של הכנסת במעמד חלוקת הפרס.

איש קשר

בתי-ספר המעוניינים להצטרף אל התכנית מוזמנים לפנות אל:

1. מכון עתים
טלפון: 1-700-500-507
דוא"ל:  itim@itim.org.il

2. ליאורה אילון, רכזת חינוכית של מכון עתים באזור הדרום
טלפון: 052-6236398

3. אסתי כהן, סגנית המנהלת בבית-ספר עציון גבר, אילת, ומנחת התכנית
טלפון: 08-6371497
רחל שפיגל,אסתי כהן,סגנית המנהלת,על בסיס תכנית לימודים של מכון עתים ושל מטה שנהר קרמניצר–משרד החינוך