מערך שיעור
שנוי במחלוקת
צוות חינוך חברתי וכישורי חיים מטח, בשיתוף הקרן לקידום מקצועי

ויכוחים, מחלוקות וחילוקי דעות חוזרים ונשנים, פוגעים באווירה וביכולת להגיע להסכמה. מתי חילוקי דעות וויכוחים מקדמים דיאלוג ומתי הם פוגעים בו.

רקע

דעות שונות וההזדמנות להביע אותן ולשכנע בצדקתן הם עצם מהותה של הדמוקרטיה. יחד עם זאת, ויכוחים, מחלוקות וחילוקי דעות חוזרים ונשנים, פוגעים באווירה וביכולת להגיע להסכמה. בהפעלה זאת נבדוק מה עושים כשאין הסכמה, מתי ויכוחים ומחלוקות תורמים לחיי החברה ומתי הם פוגעים בהם, מהו ויכוח "שלילי" ומהו ויכוח "חיובי".

מטרות

1. לבחון את הצדדים השונים של וויכוחים, מחלוקות וחילוקי דעות.
2. לבחון ולהעריך מחדש את הערכים המנחים את התלמידים בחיי היום יום בבית הספר.

הנחיות

בפעילות זאת ארבעה שלבים:

שלב א: סיפור:

בשביל מה להתווכח/שירה גודמן

"לי מגיע להיות בוועדת אירועים! עד היום לא הייתי, ואם לא אבחר בשליש הזה, כבר לא אבחר השנה בכלל!" כך אמר תומר, וכל הכיתה רעשה וגעשה. על מה כל המהומה? כדי להבין צריך להתחיל מההתחלה, וקודם קצת רקע: בכיתה שלנו יש שיטה מיוחדת לבחור בעלי תפקידים בוועדות השונות. כל שליש הילדים המעוניינים בתפקיד, מציגים את מועמדותם, והם יכולים לקבל אותו. אם יש יותר מדי ילדים שרוצים את אותו התפקיד – הכיתה בוחרת במי שנראה לה הכי מתאים. מי שלא נבחר בשליש הזה, יכול לקבל את התפקיד בשליש הבא. השיטה הזו נראית לנו הכי הוגנת!
עד עכשיו – זה עבד מצוין, אבל עכשיו התעוררה בעיה. זה קרה בשיעור החברה לקראת סוף השליש השני, כאשר נוגה, המורה שלנו, רצתה לקבוע את בעלי התפקידים בוועדות לשליש האחרון. עד היום תומר לא רצה להשתתף באף ועדה. משום מה, דווקא בשליש האחרון של כיתה ה, הוא פתאום ביקש להיות בוועדת אירועים. בוודאי תשאלו "מה הבעיה"? ובכן, הבעיה היא שתומר הוא מין וכחן שכזה. על כל דבר הוא מתווכח, ותמיד הוא חושב בדיוק ההפך מכולם. בגלל זה הרבה ילדים חשבו שהוא לא מתאים לתפקיד בוועדה. אבל לא כולם חשבו כך. היו גם כאלה שחשבו שתומר צודק. היו הרבה ויכוחים בנושא, וגם לי יצא לקחת חלק בוויכוחים האלה.
– "אני לא רוצה שתומר יהיה בוועדה," פתח יואב את הנושא כשעמדנו חבורה של ילדים ליד הברזייה בהפסקה הגדולה.
– "למה לא? אתה לא חושב שמגיע לו כמו לכל אחד אחר?" הקשה אהוד.
– "זה לא העניין. תומר מתווכח על כל דבר, והוא עושה את זה סתם לשם הוויכוח. אתו לא נצליח לעשות כלום, כי כל הזמן נהיה עסוקים בוויכוחים." נימק יואב את עמדתו.
– "אני לא חושב  שהוא מתווכח סתם. יש לו דעות שונות מהדעות של רוב הילדים. אז מה זה רע?" זאת הייתה תרומתי לשיחה.
– "תראי, שירה, דעות שונות זה בסדר גמור, אבל לא כשזה תמיד, על כל דבר, בלי יוצא מן הכלל. זה פשוט יכול לשתק את הוועדה…", אמר יואב.
– "ואולי זה דווקא יכניס קצת רוח חדשה לכיתה שלנו? בסך הכל, אתה יודע, יואב, שאצלנו בכיתה יש כמה ילדים שמשפיעים על כולם, ובדרך כלל כולם עושים מה שהם אומרים. אולי אם פעם ישמעו דעות שונות, יהיה קצת יותר מעניין. אולי אפילו הפעילויות יהיו יותר מוצלחות ומקוריות!" היה זה אלון, אלון שלא מפחד להשמיע דעות לא שגרתיות.
– "אני ממש לא מסכים אתך, אלון," אמר יואב, "ויכוחים וחילוקי דעות פוגעים באווירה בכיתה, מקלקלים את הגיבוש והורסים את היחסים בכיתה. במקום להתווכח כל הזמן – עדיף שנעבוד יחד, בראש אחד!"
-"גם בכנסת מתווכחים הרבה, אבל בסוף מחליטים, וזה עובד לגמרי לא רע." אמרה דקלה.
– "לגמרי לא רע? בגלל כל הוויכוחים האלה העם כולו מפולג ולא מצליחים להסכים על שום דבר. זה מה שאתם רוצים שיקרה גם בכיתה שלנו?" השיב יואב בלהט.

הצלצול הפסיק את השיחה, אך הוויכוח לא הסתיים. אני מתלבטת כיצד להצביע ועדיין לא החלטתי. אני דווקא מחבבת את תומר, אבל אולי באמת ויכוחים ומחלוקות לא מובילים לשום מקום, ואולי עדיף שתומר לא יכניס אותם לוועדות שלנו ויקלקל לנו הכל?…

שלב ב: נקודות לבירור אישי
1. מדוע ילדים מסוימים בכיתה אינם רוצים שתומר ישתתף בוועדת האירועים?
2. מה דעתם של הילדים שאינם מתנגדים לכך?
3. כיצד מנמק יואב את עמדתו?
4. מה חושבים אלון ודקלה בנושא?

שלב ג: נקודות לעבודה קבוצתית
1. "תומר מתווכח על כל דבר והוא עושה את זה סתם לשם הוויכוח," אומר יואב.
האם יש אנשים שבכוונה מביעים דעה הפוכה, רק כדי ליצור ויכוח?
2. "במקום להתווכח כל הזמן – עדיף שנעבוד יחד, בראש אחד" אמר יואב לחבריו.
האם תמיד עדיף שכולם יהיו "בראש אחד," באותה דעה?
3. "בגלל כל הוויכוחים האלה… לא מצליחים להסכים על שום דבר…" חוזר יואב על עמדתו.
מה, לדעתכם, ניתן לעשות כאשר אין הסכמה?
4. הילדים בכיתה מאשימים את תומר שהוא תמיד מתווכח, אבל הם בעצמם מתווכחים ביניהם.
האם אפשר בכלל בלי להתווכח?

שלב ד: הצעות הפעלה לדיון כיתתי
מונח במקום
1. ערכו בכיתה משחק כפתיחה לדיון שלנו: חילוקי דעות.
2. חלקו את הכיתה לקבוצות. הקבוצות ינסו למצוא את מספר המילים הרב ביותר הקשור לנושא. הנחו את התלמידים לחפש לא רק מילים אלא גם ביטויים, מילים אסוציאטיביות וכדומה.
3. אפשר להשתמש במילון, ובכל מקור אחר.
4. הקבוצה המנצחת תהא כמובן הקבוצה שהצליחה למצוא את מספר המילים והביטויים הרב ביותר. רשמו את המילים על הלוח תוך כדי ספירת הנקודות.

תרמילון מילים לשימוש המחנך:
מחלוקת, ויכוח, סכסוך, יריבות, פילוג, פירוד, ריב, קרע, פלוגתא, פולמוס, עימות, אי הסכמה, ניגוד, מאבק, מגוון דעות, התנצחות.

הצעה לפעילות המשך:
לאחר הכרזת הקבוצה המנצחת אפשר להמשיך ולחפש יחד מילים הקשורות להסכמה והעדר מחלוקת. למשל: פשרה, פה אחד, אחדות, שלום, אחווה, השלמה, ויתור, אחידות.

  • אילו מילים, לדעתכם, חיוביות ואלו שליליות, בכל קבוצת מילים?

מחשבה:
בדיחה: אומרים שכאשר יש שני יהודים בחדר, יש בדרך כלל שלוש דעות…

  • האם, לדעתכם, הוויכוחים והמחלוקות פוגעים בחיים החברתיים או אולי תורמים להם?

הביאו דוגמאות מחיי המשפחה והכיתה.

תרגיל: מדוע יש מחלוקות?
1. לפניכם שלושה אירועים, המביעים את הצד האחד.
2. כתבו את עמדתו של הצד האחר.

אירוע א:
שירי ואימא שלה כל הזמן רבות. אימא כועסת שהחדר של שירי הפוך כל הזמן, אי אפשר לנקות אותו מרוב דברים בכל מקום וגם קשה למצוא שם דברים. אבל שירי שונאת לסדר את החדר! היא אומרת ש…

אירוע ב:
רוני וגל מתווכחים כל היום על פוליטיקה. רוני חושב שחייבים לפנות את היישובים היהודיים ביהודה ושומרון ולאפשר לפלסטינים להקים מדינה משלהם בגדה המערבית ובעזה, ואילו גל סבור ש…

אירוע ג:
עיריית באר-שבע ועיריית תל-אביב חלוקות בשאלה היכן יש לזרוק את הזבל של גוש דן. עיריית תל-אביב מבקשת להקים אתר אשפה בנגב ולהעביר לשם את כל  הפסולת, כי גוש דן צפוף מאוד, ואין שם מקום, ואילו הנגב ריק וגדול. עיריית באר-שבע מתנגדת לכך, כי לדעתה…

  • חשבו: ממה המחלוקות נובעות, ומדוע הן קיימות?

הנחיה למורים:

נסו לנסח יחד עם התלמידים ממה המחלוקות נובעות: מתועלת ומרווח שיש לכל צד, מאופי שונה, ממעמד שונה, ובקיצור – מחלוקות נובעות מעצם העובדה שבני אדם הם שונים זה מזה, ויש להם דעות שונות!

סיפור (על-פי סיפור עממי):

פעם אחת התארחו שני אנשים במלון. כשהלכו לישון, אחד רצה שהחלון יהיה פתוח ואילו האחר רצה שהחלון יהיה סגור. כל הלילה הם התווכחו. פעם זה פתח את החלון ופעם זה סגר אותו.

כשקמו בבוקר הם ראו שהחלון הוא ללא זכוכית.

  • מה ניתן ללמוד מן הספור?
  • האם ויכוחים רבים נועדו לפתור בעיות ומחלוקות או שהם נובעים מסיבות אחרות: להיות תמיד צודק! להראות כמה אנחנו חכמים, לא להפסיד בוויכוח, לפגוע באחרים כי נעלבנו, וכדומה?

פתגם:
לכל מטבע יש שני צדדים.

  • מה הקשר של הפתגם הזה לנושא שלנו?

מידע:

  • Yes men – אתם יודעים מה זה באנגלית "יס מאן"? זה אחד שתמיד אומר "כן". הוא אף פעם לא מתווכח על שום דבר הוא תמיד מסכים עם כל מה שאומרים…
  • Troublemaker – ואתם יודעים מה זה באנגלית "טרבל מייקר"? זה אחד שכל הזמן מתווכח על כל דבר, אם צריך או לא צריך. מה שתגידו – הוא תמיד יגיד את ההפך!
  • את מי אתם מעדיפים?

מן המקורות:

"וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ… ופרה ודב תרעינה יחדו ירבצו ילדיהן…" (ישעיהו יא/7-6)

כאן מתואר בתנ"ך מצב של אחרית הימים – אין מחלוקות, כל אחד מרוצה בחלקו, הזאב אינו רוצה לטרוף את הכבש. וכולם מאושרים…

  • האם, לדעתכם, מצב זה הוא אפשרי? האם זה יכול לקרות?
  • האם, לדעתכם, זה מצב רצוי? האם יהיה טוב יותר בעולם אם לא יהיו יותר ויכוחים וכולם יסכימו על הכל? נמקו את דעתכם.

טיעון:

ויכוחים זה טוב! כך מלבנים בעיות ואי-הבנות, מבררים היטב את הנושא ומצליחים להגיע לפתרונות הכי מוצלחים ויצירתיים.

תגובה:

לא תמיד זה כך. לפעמים ויכוחים מביאים רק לשנאה, כעס וניכור, ואז לא מגיעים לשום פתרון.

תרגיל סיכום:

ויכוחים ואי הסכמות הם תופעות טבעיות.

עבדו בקבוצות והציעו כללים מחייבים שמטרתם לעודד ויכוחים חיוביים ולמנוע ויכוחים שליליים.

למשל:

1. גם כשמתווכחים, צריך להקשיב לצד האחר בניסיון להבינו.

2. גם כשמתווכחים, עושים זאת בנימוס ובכבוד לצד האחר.

צו עשה:

חברו כחמישה כללים כיתתיים המוסכמים על כולם, ושלחו אותם בצירוף מכתב קצר אל יו"ר הכנסת. הציעו לו להפיץ את המכתבים בין חברי-הכנסת בתקווה שהדבר ישפיע עליהם להמשיך להתווכח, אך רק בצורה ראויה!

לחצו להמשך קריאה
הקטן