יפה שלום,

בשאלתך הגדרת את ההתנהגות הלא רצויה שתלמידך מפגין. כשאנו באים להתמודד עם התנהגות לא נאותה, על פי הגישה ההתנהגותית (בה אנו עובדות) אנו מגדירים תחילה את ההתנהגות הלא נאותה אותה נרצה לסייע לילד לשנות (להגביר או להפחית).  במקרה זה – התלמיד אינו מבצע מטלות ומטרתנו תהיה להגביר  את ההתנהגות ממוקדת מטלה –  on task behavior.

התנהגות שאינה ממוקדת במטלה כוללת את המרכיבים הבאים: מיקוד הקשב במה שאינו קשור במטלה האקדמית הרלוונטית, שימוש לא תואם בחומרי למידה ועזיבת אזור העבודה ללא רשות. למשל, במהלך עבודה עצמית בשיעור, הילד או הילדה מפטפטים עם ילדים אחרים, משחקים בעיפרון או מפילים את המחברת.

תלמידים שאינם ממוקדים במטלה, אינם מבצעים ביעילות את המטלות הנדרשות מהם, ולכן אינם יכולים לתרגל את החומר הנלמד וכך נוצר איחור אקדמי. התנהגות זאת מלווה, לעתים קרובות, בהפרעה לתלמידים אחרים בסביבה. לעתים מדובר בתלמידים שיכולתם טובה, אך הם אינם לומדים, מפני שתשומת לבם אינה ממוקדת בסביבת הלמידה (מידן וארי-עם, 2003).

את מניחה בשאלתך שהיות והתלמיד עדיין לא רכש את הקריאה ויש לו בעיות קשב וריכוז וסף תסכול נמוך – הוא בוחר להימנע מלהתמודד עם המטלה.

עקרונות פעולה

נציג שלבים מפורטים מאוד של הקניית מיומנות ממוקדת מטלה. המיקוד שלנו הוא במיומנות עצמה וניתן להפעיל אותה על מטלות למידה שונות.

הכנות לתכנית

א. ודאי שהילד מסוגל לבצע את המטלה המיועדת – כלומר, שהבין את החומר שנלמד.

ב. במידת הצורך, התאימי את המטלות ליכולות שלו.  מכיוון שמדובר בילד מתקשה, כדאי להכין מטלות קלות כדי

    שמירב המאמצים, בשלב הראשון, יושקעו בהתמודדות עם ביצוע עצמאי של המטלה.

הפעלת התכנית

חלק א: מטרה – הילד יבצע את המטלה כשהמורה יושבת לצידו, נותנת הוראות ומעודדת בעת הצורך. לא מדובר בנוהל קבוע של עבודה פרטנית אלא, לבדוק את קו הבסיס, באילו תנאים הילד מסוגל לבצע מטלה. תנאים אלה יהוו את תנאי הבסיס – משם נוכל להציב מטלות הדרגתיות לעבודה עצמאית ולעלות בהדרגה.

1. שבי עם הילד והציגי בפניו את מטרות התכנית, כדי לגייסו לשיתוף פעולה. לשם כך פרטי בפניו, קודם כל,

את נקודות החוזק שלו.

    דוגמה: שמתי לב שיש לך הרבה חברים, וכשאתה משתתף אתה מעלה רעיונות יפים מאוד. אני גאה בך על כך!
כשאנו עובדים בקבוצות, אתה מתקשה להשלים את דף העבודה.
(כדאי להתעלם כאשר הילד מתלונן שמשעמם לו לבצע את הדף.)

2. הציגי לילד את המטלה שהתאמת לו, ואמרי לו: "הכנתי במיוחד עבורך דף עבודה. אתה יכול לעשות אותו  בעצמך."

3. הסבירי לילד מה עליו לעשות.

4. בזמן ביצוע המטלה עודדי אותו מילולית בכל שלב.

5. לאחר שהילד יסיים את הדף, תני לו חיזוק מוחשי, כמו: מדבקה על החולצה, או דף רישום הצלחה בביצוע מטלה

(ראו דוגמה). בדף ההצלחה תוכלי לסמן בתוך אחד העיגולים (במדבקה / בחותמת / סימון v וכדומה) את

ההתמדה בביצוע חלק המטלה – באופן עצמאי.   

בהמשך נציב מטרה מעט גבוהה יותר: הילד יבצע מטלה קצרה בדרגת קושי נמוכה כשאת יושבת לידו אך אינך נותנת הוראות בזמן העבודה ואינך מחזקת אותו על ביצועה אלא רק בסוף העבודה.

לאחר מכן הילד יבצע מטלה קצרה כשאינך יושבת לידו (וחשוב שלא תישארי בקירבתו, כדי להימנע מלחזק אותו מבלי משים). אם הוא יתקשה מאוד, שבחי אותו על כך שהוא מתמיד ועובד.

אחרי שהילד יכריז שסיים את המטלה שניתנה לו, חזקי אותו מיד והדגישי שהוא ביצע את המטלה בעצמו ללא עזרה.
בהמשך נציב מטרה נוספת: הילד יבצע את דף העבודה בעצמו, כשהוא נמצא בקבוצה עם ילדים נוספים. הסבירי את המטלה לקבוצה, ודאי שהילד הבין את המטלה, ובקשי מהילדים לבצע חלק ממנה (חשוב להגדיר את המטלה), אמרי לילדים בקבוצה שאת תיגשי אליהם כאשר יסיימו לבצע  חלק מטלה זה ללא עזרה.

חשוב לסמן בדף את ההצלחה ולעודד את הילדים בקבוצה, ובמיוחד את הילד עצמו, על ביצוע עצמאי של המטלה. רצוי לתת חיזוק על כל חלק מטלה שהילדים סיימו.

לאחר סימון כל העיגולים בדף ההצלחה אפשר להוסיף מילות עידוד כתובות (למשל, "להורים של ____ שלום, אני גאה ב______! הוא הצליח לבצע את דף העבודה בעצמו, ללא עזרתי. כל הכבוד- המורה …"). תנו לילד את דף ההצלחה כחיזוקחיזוק אחר בו אפשר להשתמש הוא מתן זמן מסוים למשחק, כאשר הילד סיים מספר מטלות / קיבל 3 מדבקות על ביצוע מטלה. זמן המשחק יכול להיות כעשר דקות.

לסיכום, דרך העבודה על ביצוע עצמאי של מטלה כוללת:

א. מתן מטלה קצרה וברורה

ב. שיתוף הילד במטרה – ביצוע המטלה באופן עצמאי

ג. התרחקות הדרגתית של המורה מאזור העבודה

ד. מעבר הדרגתי מחיזוק מיידי של ביצוע חלק מהמטלה לחיזוק של ביצוע כולל של המטלה.

בהצלחה!
אורנה מידן וחגית ארי-עם
רכזות תחום ניהול התנהגות במתי"א