שאלה ותשובה
התמודדות עם התפרצויות זעם של תלמיד

שאלה בנושא התמודדות עם התפרצויות זעם של תלמיד.

עינב לוק מנהלת אגף תכניות סיוע ומניעה בשפ"י, משרד החינוך.
שאלה

אני מחנך בכיתה ו' בנים במרכז הארץ.
יש לי בכיתה תלמיד שסובל מהתפרצויות זעם. ההתפרצות עלולה לבוא מכל כיוון, כלומר, אם אחד התלמידים עצבן אותו או שלא מוצאת חן בעיניו הוראה כל שהיא בכיתה וכדומה. כמובן שאני בקשר עם ההורים אך הדבר חוזר ונשנה. ההתפרצות מלווה בצעקות ולעיתים אף קללות או בעיטות לקירות ולשלחנות. מה עלי לעשות?

תשובה

מורה יקר,

המקרה שאתה מציג בשאלתך אכן מטריד ודורש התייחסות רצינית ומעמיקה.

מומלץ כי מקרה זה יועלה בפגישות צוות בינמקצועי של ביה"ס, דבר שיאפשר סיוע של גורמי מקצוע ויאפשר לך להתמודד עם שותפים נוספים ולא להישאר לבד עם האירוע.

יש לבנות בשיתוף עם הצוות הבינמקצועי  תוכנית אישית לילד שתכלול יעדים, מטרות דרכי ביצוע, לוח זמנים ותכנון של הערכת ההצלחה. בבניית התוכנית האישית חשוב לקחת בחשבון את מקורות הקושי ואת הנסיבות בהן מתרחשת ההתנהגות. לשם כך מומלץ להיעזר באנשי המקצוע בביה"ס (יועץ ופסיכולוג, מורת שילוב), שיכולים לסייע בליווי התהליך, כולל קיום אבחון במידת הצורך, שיחות אישיות, תצפיות, שילוב הילד בקבוצות לעיצוב התנהגות  ועוד.

עקרונות לבניית תכנית אישית ניתן למצוא בנספח של חוזר מנכ"ל תש"ע 1(א): "בניית אקלים בטוח והתמודדות עם אירועי אלימות במוסדות חינוך". התכנית שתיבנה צריכה להיות ברורה מבחינת האחריות של הילד ושל הדמויות המקיפות אותו: הורים, מורים ואנשי טיפול בבית הספר. לעיתים ניתן לשלב בתכנית דמות משמעותית בחייו של הילד – למשל מאמן ספורט או קרוב משפחה שהוא חש קרוב אליו.

תוכנית התערבות מקיפה הכוללת מעורבות של כל השותפים, יכולה לסייע ולשפר את מצבו של התלמיד

בברכה

עינב לוק ומיכל זכריה

לחצו להמשך קריאה
הקטן