הנחיות
הסבירו לתלמידים כי הפעילות היום תעסוק בחג הסיגד. שאלו את התלמידים: מי שמע על החג הזה? מה ידוע לכם עליו?
בשנים האחרונות אירועי חג הסיגד מתחילים בברכת הנשיא ובבית הנשיא.
שני המקורות המרכזיים לחג הסיגְד הם:
מעמד הר סיני שמתואר בספר שמות – במעמד זה נכרתה הברית בין בני ישראל ובין אלוהים.
שיבת ציון שמתוארת בספר עזרא ונחמיה. שם חידשו ברית זו כאשר שבו בני ישראל לארצם
(ליהודה), ולכן יש קשר הדוק בין חידוש הברית ובין הכמיהה לעלות לישראל.
הקרינו בפני התלמידים את הסרטון חגיגות חג הסיגד במרכז הבינתחומי (2:47 דקות).
בעקבות הצפייה שאלו את התלמידים:
מה מהות החג?
אילו מאפיינים ומנהגים ייחודיים זיהיתם ביחס לחג הסיגד? (למורה: לבוש לבן, מאכלים אתיופיים מסורתיים, מוזיקה ותפילות).
מה היתרון בכך שחג הסיגד הפך לחג רשמי בחגי ישראל? (למורה: לבני עדות אחרות ולילידי הארץ יש הזדמנות להיחשף למסורת ולתרבות נוספת, להכיר טוב יותר את מנהגי העדה וליהנות יחד עם בני העדה האתיופית שחיים בארץ ויכולים לחגוג את החג כמו שצריך).
לפי דעתכם, כיצד מרגישים יוצאי העדה האתיופית כאשר בני עדות אחרות מכירים בחג הסיגד וחוגגים אותו עמם?
אילו חגים עדתיים נוספים אתם מכירים? האם יצא לכם לקחת בהם חלק ומה זה נתן לכם? (למשל המימונה – חג עממי של יהודים יוצאי צפון-מערב אפריקה, ובעיקר יהדות מרוקו, הנהוג במוצאי שביעי של פסח, באסרו חג. המימונה הוא חג של אביב, תקופת מעבר מחורף לקיץ, התחדשות הטבע וגם החיים המסחריים. בגולה הייתה לו גם משמעות דתית חשובה – הוא נקשר לאמונה בגאולה העתידית של עם ישראל מן הגלות, ממש כמו הכיסופים לארץ ישראל שמייצג חג הסיגד. במימונה מקובל להגיש כיבוד מתוק כגון מופלטות).
הסבירו לתלמידים כי קליטתם של יהודי אתיופיה בישראל אינה פשוטה, ולא פעם הם נאלצים להתמודד עם גילויי גזענות מצד החברה הישראלית. העולים מאתיופיה מרגישים שונים ומופלים לרעה בשל צבע עורם.
מדברי יוצא העדה האתיופית: "תשרת בצבא, תלך לסיירת, תעשה תואר באוניברסיטה, תתחתן, תביא 3 ילדים, ועדיין ברחוב יקראו לך כושי…" (מתוך MAKO מגזין סוף השבוע, 16.02.12).
שאלו את התלמידים: מדוע להבנתכם חווים יוצאי העדה האתיופית גזענות יותר מבני עדות אחרות? (למורה: צבע עורם שונה ומסגיר את האחרות שלהם. לאנשים קשה עם מי שאחר מהם, בעיקר אם מדובר בסממן חיצוני שמדגיש את ההבדלים).
שאלו את התלמידים, מדוע דווקא לאור זאת, כדאי לנו להכיר את חג הסיגד ולקחת בו חלק?
(למורה: זוהי הזדמנות טובה להכיר את יוצאי העדה האתיופית, שאולי מבחינת רבים מאתנו מייצגים את האחר. זוהי הזדמנות להרחיב אופקים, להיחשף לתרבות ולמנהגים מעניינים, ולסייע להם להרגיש חלק מהחברה ולנו להתקרב אליהם).
פעילות בקבוצות
חלקו את הכיתה לקבוצות. כל קבוצה תבחר נושא מתוך רשימת המושגים ותצטרך ללמד את הכיתה כולה בצורה חווייתית.
15 דקות ללימוד הנושא בקבוצה ו-5 דקות לכל קבוצה להצגת הנושא.
במהלך הלמידה מהאינטרנט, הקבוצה תצטרך להסביר את מהות הנושא, את הייחודיות שלו ואת המקור.
רשימת המושגים
– שמות החג: סיגד (משורש סגידה), מחללה (תחינה/תפילה)
– קֵיס
– טקס קפה (בּוּנָה)
– "ביתא ישראל"
– גְעֵז, אמהרית
– מאכלים מהמטבח האתיופי (למשל אינג'ירה, הדבו ,קולו ,פטפט ועוד. לפחות שני מאכלים)
בסיום הצגה של כל קבוצה, רשאים התלמידים האחרים לשאול אותה שאלות הבנה והעמקה.
לסיכום, שאלו את התלמידים: מה התחדש לכם בעקבות הפעילות היום?
מה מצא חן בעיניכם בחג הסיגד ו/או בכלל במנהגי העדה האתיופית?
