תוכן

בבתי ספר רבים עוברים חברי הצוות החינוכי טלטלות רגשיות עזות, שאין זמן ומרחב לעבדם כיוון שהמנהל וצוותו "נבלעים" בשלל מטלות וחובות. במאמר מוצע למנהל לבחון עד כמה חשוב לו שלמוריו ולו עצמו יהיה מרחב לברר את הרגשות, הקשים מאד לעתים, שהעבודה החינוכית מעוררת בהם, ומה הוא יכול ומוכן לעשות לשם כך. במאמר מובאות דוגמאות לעבודה עם צוותי מורים שמאפשרת לתהליכים רגשייים מיטיבים להתקיים. ניתוח הדוגמאות נעשה בעזרת שני מושגים שטבע ויניקוט: "מרחב פוטנציאלי" ו"סביבה מאפשרת". מושגים אלה יכולים לסייע למנהל להבין את האקלים הרגשי שנדרש כדי לנהל דיאלוג המצמיח תהליכים רגשיים מיטיבים, כמו את הקושי לקיים מרחב שכזה. בהמשך נידון תפקידו הקריטי של המנהל ביצירת סביבה מאפשרת לצוות מוריו ולעצמו, והקשיים הרגשיים שעלולים להתעורר בו במידה והוא מיישם את העמדה הזאת. הטענה המובאת במאמר היא שבין שהוא רוצה בכך ובין שלא, המנהל הנו מנהיג רגשי בבית ספרו, כחלק בלתי נפרד ממנהיגותו הפדגוגית. לבסוף מועלות מחשבות לגבי התרגום המעשי של העמדה הזאת בניהול בית הספר.

למאמר המלא:

ביבליוגרפיה

שראל, דני (2012). איך יכול מנהל בית ספר לסייע לתהליכים רגשיים מיטיבים בבית ספרו. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב‏יום שלישי ‏08 ‏מאי ‏2012, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2742