מטרות

חיזוק תחושת הכבוד לבני אדם ללא הבדל דת, גזע או מוצא.

הנחיות

על הסופר: ראובן מירן

ראובן מירן הוא סופר, מתרגם, עורך ומו"ל הוצאת נהר ספרים.

הערה: התלמידים יקראו את הספר בבית לפני השיעור.  אפשרות אחרת: לקרוא את הקטע שלפניכם (הקטע לקוח מן הספר).

—————————————————————-

קוראים לי אנה וכבר שבועיים שאני גרה במרתף. גרה, זאת אומרת, מסתתרת. עכשיו החופש הגדול, אבל אני לא יכולה לצאת מכאן. רק אמא יוצאת כל בוקר כשעוד חושך, ואחרי עשרים דקות של פחד היא מגיעה לעבודה. המרתף שלנו נמצא לא רחוק מהתחנה המרכזית. יותר מזה אני לא יכולה לגלות. טוני, שגר עם אבא שלו בבית ממול, ושעושה לי עיניים וקורא לי בצחוק אנה-בננה, אומר שבטח יש כבר מלשינים בשטח. "ככה זה תמיד," הוא אומר, "אנשים מנסים להרוויח משהו על חשבון אחרים, ויש גם כאלה שמאמינים באמת שהם עושים משהו לטובת המדינה, אבל הם טועים, ובגדול." ואם טוני אומר, טוני יודע. כי הוא כבר כמעט בן שש עשרה ולא מפחד להסתובב ברחוב עם הסניקרס האדומות שלו ולרחרח מה קורה. פעם עצר אותו שוטר, אבל הוא אמר שהוא אתיופי, והשוטר הרוסי האמין לו. בעיני הלבנים כל השחורים נראים אותו הדבר.    ההורים של טוני הגיעו לישראל שנה לפני שהוא נולד, וכשהוא היה בן חמש, אמא שלו נהרגה בפיגוע בתחנה המרכזית. כיף לי לדבר איתו. אנחנו יכולים לדבר בינינו רק בעברית, כי חוץ מעברית הוא מבין ספרדית ואני אנגלית. לא פלא שהוא קורא לעצמו טוני-אין-כמוני ואומר שהוא יודע הכול. אבל אני לא בטוחה שזה נכון. אני חושבת שפשוט יש לו מזל. אבא שלי אמר תמיד שמזל זה הדבר הכי חשוב בחיים. חוץ מזה, עכשיו טוני מביא לאמא ולי מצרכים מהמכולת ונזהר שלא יעקבו אחריו, וכשהוא מוסר לי את השקית דרך הפתח הצר שבדלת, אני מרגישה שהיד שלו חמה, וזה נעים.

[2]   ממש כשהתחיל החופש הגדול הם הודיעו על הגירוש מתל אביב. אמא אמרה שאנחנו חייבות לעזוב את הדירה. חשבתי שזה דווקא יכול להיות נחמד לנסוע לאיזשהו מקום באמצע הקיץ כשהעיר כל כך חמה. קיוויתי שזה יהיה לגליל.   "איפה זה חדרה? מה זה גדרה?" שאלה אותי אמא בקול די מבוהל.   אמרתי לה. היא רק אמרה "הו, אלוהים!" והחווירה, ואני ידעתי שאין לנו ברירה, לא גליל ולא נעליים, אנחנו חייבות להישאר בתל אביב.   נזכרתי שהמורה הגר סיפרה לנו שלפני יותר ממאה שנה הצאר הרוסי ציווה על כל יהודי מוסקווה לעזוב את העיר וגירש אותם לאזורים הכי הכי מרוחקים ברוסיה. אז עכשיו אנחנו אמורים להיות מגורשים מתל אביב, כאילו אנחנו איזה זבל שצריך להסתיר במקום רחוק. בגלל זה הרבה הורים נסעו לחפש עבודה ודירה באזורים החדשים, והילדים נשארו לבדם בתל אביב. כמה מהם התארחו אצל חברים. לי היה הכי מזל, כי אמא שלי לא הייתה מוכנה להשאיר אותי לבדי. ואני מעדיפה להתחבא במרתף הזה מאשר לברוח לאיזה מקום שבו לא יהיה לנו איפה לגור ומה לאכול. היה ברור שבדירה לא נוכל להישאר כי שם אפשר לצוד אותנו בקלות.   פעם חשבתי שבית זה המקום הכי בטוח בעולם. אבא, שאני כל כך מתגעגעת אליו, בייחוד עכשיו, קרא לה "הארמון", כי בארץ שלו ושל אמא, שנמצאת בכלל ביבשת אחרת, הם לא יכלו לשכור אפילו דירה כזאת, כי שם לא הייתה להם עבודה…

שאלות

1. שאלו את התלמידים מה ידוע להם בנושא מהגרי עבודה.

מידע למורים: הנושא "מהגרי עבודה / עובדים זרים" מתוך המאמר: מהגרי עבודה בישראל / נועה שפירא.

בארץ תופעת העובדים הזרים קיימת בממדים משמעותיים מאז שנת 1993, עם החלטת הממשלה להתיר להביא מהגרי עבודה מחו"ל. החלטה זאת הייתה מענה זמני לסגרים התכופים בשטחי יהודה, שומרון ועזה, אשר מנעו את כניסתם של הפועלים הפלסטינים.

אף שמאז שנת 1996 מדינת ישראל נוקטת עמדה עקרונית, שיש לצמצם את מספר מהגרי העבודה בישראל, עד שנת 2001 (בעקבות לחצים של שתדלני התאחדות הקבלנים ושל תנועת המושבים), הלך וגדל מספר מהגרי העבודה בעלי האשרה. מספרם הגיע ל-44 אלף מהגרי עבודה בעלי היתר לעבודה בענף הבניין, ול-22 אלף בעלי היתר בענף החקלאות. מספרם של מהגרי העבודה, המועסקים בענף הסיעוד, אינו מוגבל במכסה עקב הזדקנות האוכלוסייה.

כיום קרוב ל-100 אלף מהגרי עבודה בעלי אשרה שוהים בישראל. למעלה ממחציתם הם עובדי סיעוד, והשאר עובדי חקלאות ובניין. בשנת 2010 ינפיק משרד התמ"ת 54 אלף היתרים לעובדי סיעוד, 26 אלף לעובדי חקלאות ו-6,000 היתרים לעובדי בניין.

מהגרי עבודה מועסקים באמצעות "הֶסְדֵר כְּבִילָה". לפי הסדר זה למהגרים יש אישור לעבוד רק אצל מעסיק מסוים. אבל במקרים רבים העבודה אצל המעסיק נפסקת לפני תום התקופה, שמותר להם לשהות בישראל. כאשר הם עוזבים את המעסיק, מעמדם משתנה ל"שוהים בלתי חוקיים". את השוהים הבלתי חוקיים עוצרים ומגרשים מישראל! ואכן משנת 1996 ועד 2002 גורשו קרוב ל-5,000 מהגרי עבודה בשנה.

בספטמבר 2002 הוקמה משטרת ההגירה. זהו גוף, שהמשימה העיקרית שלו היא לעצור מהגרי עבודה ולגרש אותם. בשנה הראשונה לפעילותו נעצרו וגורשו מישראל 25 אלף מהגרי עבודה, וכך מדי שנה בשנה (לצד אלפי מהגרי עבודה הנכנסים לישראל בהיתר), מגרשים מן הארץ כמה אלפי מהגרי עבודה.

2. מידע על מדיניות הממשלה בעקבות המספר הגדל והולך של עובדים זרים, אשר ישראלים מעסיקים שלא כחוק ,וההשלכות החברתיות הכלכליות והחברתיות של התופעה[1], החליטה ממשלת ישראל לצמצם את התופעה. בינואר 2010 גיבשה הממשלה מדיניות כוללת   בנושא "העובדים הזרים". אחת הסיבות המרכזיות להתנגדות  המדינה להבאת מהגרי עבודה הייתה חשש, שחלק מן העובדים הזרים השוהים בארץ באופן זמני לצורכי עבודה ישתקעו כאן באופן קבוע, וידרשו מעמד של תושבים ואזרחים ויפגע צביונה היהודי של מדינת ישראל, כלומר שמירת רוב יהודי במדינה.

3. לפניכם שלוש  טענות:

טענה א: ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו מחויבים קודם כל לעניי עירנו".

טענה ב: טענה של יהונתן גפן: "הבה נתפלל שיום אחד יוכלו בני האדם לגור בכל מקום על כדור הארץ, ולאף אחד מהם לא יקראו עובד זר ויגרשו אותו בחזרה לארץ שממנה בחר לברוח לעתיד שנראה לו מבטיח יותר ולא מסוכן לו ולמשפחתו."

טענה ג: טענה של  נועה מימן: הטענה של נועה מוצגת בסרטון. א. התלמידים יתייחסו לכל טענה ויסבירו אותה.ב. הסבירו לתלמידים כיצד מנסחים טיעון לפי דגם לכתיבת טיעון שלפניכם.

———————————————————————–

דגם טיעון בסיסי בנוי משלושה חלקים עיקריים כפי שנראה בתרשים.

הפתיחה – הטענה. בפתיחת המאמר או החיבור מוצגת הטענה הראשית. הטענה היא נקיטת עמדה בעניין שיש לגביו חילוקי דעות.

הגוף – ביסוס הטענה. את הטענה הראשית הכתובה בפתיחה יש לחזק ולבסס.לצורך ביסוס הטענה ניתן להשתמש בנימוקים, בהוכחות, בדוגמות, בהשוואה וכדומה.

טענה נגדית – לדגם הטיעון יש וריאציה של טענה נגדית. הכותב מודע לטענת נגד, והוא מזכיר אותה, ואף מתייחס לטענת הנגד בפתיחה או בגוף המאמר. למשל: טענת נגד: יש אומרים…התנגדות: אין אמת בדברים הללו…טענת הכותב: האמת היא ש…

4. כתבו על הלוח את הטענות שהעלו התלמידים.

5. דונו בספר "אנה והציידים" לפי השאלות:

1. כיצד התרשמתם מאנה?

2. האם היא נראית לכם ילדה הדומה לכם? במה?

3. אנה, נערה בת 13, שנולדה בישראל. היא מדברת עברית ומעט אנגלית, ומרגישה שישראל היא הבית שלה. באילו מילים היא מתארת את הבית שלה?

6. שאלו:
א. מהו הבית שלכם? תוכלו לצייר ציור של בית וכתבו סביבו מחשבות ורגשות שלכם הקשורים למילה בית.
ב. מה דעתכם" האם אנה מרגישה בבית, בזמן שהיא גרה במרתף?
ג. אנה מספרת שהיא מרגישה: "מגורשת", "זבל", "ניצודה" ו"כמו מחלה". מה ניתן להבין מדבריה? מדוע, לדעתכם, היא מרגישה כך?

7. לסיכום הפעילות, דונו בשאלות שהסיפור מעורר:
א. האם אנו, כיחידים, יכולים לעשות משהו, כדי למנוע יחס משפיל לילדים של העובדים הזרים (מהגרי העבודה)?
ב. האם אנו, כחברה, יכולים לעשות משהו, כדי לשפר את מצבם של ילדי העובדים הזרים (מהגרי העבודה)?

[1]  הסבירו לתלמידים את ההשלכות החברתיות והכלכליות: למשל  השכר הנמוך שמקבלים העובדים הזרים יכול להגביר את האבטלה בקרב האוכלוסייה הישראלית כי עובדים ישראלים לא מוכנים לעבוד תמורת שכר נמוך מאוד.