תוכן

תוכניות למניעת אלימות צריכות להתייחס לנתונים תרבותיים, כולל ערכים ונורמות תרבותיות. הן צריכות להיות תוכניות מניעה ולא תוכניות הענשה. כמו כן הן צריכות לשאוף ליצירת קשר בינאישי טוב בין המורה לתלמידים.
מאמר זה ידון בהשפעה התרבותית על ההתנהגות; הנחות תיאורטיות על תלמידים ממגוון תרבויות; ואסטרטגיות בעלות רגישות תרבותית לניהול התנהגות בכיתה. אסטרטגיות אלה יהיו הוגנות מבחינה תרבותית ומכוונות לתרבויות ספציפיות, הן יצרו אקלים בית ספרי הומאני יותר ויעודדו אחריות קהילתית וקולקטיבית.
נקודת המוצא היא, ששינוי בדרך החשיבה וההתנהגות של המורים היא בעלת ההשפעה הגדולה ביותר על ההתנהגות האלימה של התלמידים.

השפעות תרבותיות על ההתנהגות
במחקרים נמצא שלמעמד הכלכלי יש השפעה גדולה יותר על ההתנהגות מהמוצא האתני. כלומר, ההנחה שילדים ממוצא אפרו אמריקני והיספאני יותר אלימים בגלל מוצאם התרבותי אינה נכונה.
תרבות היא בחלקה מצבור אמונות, הרגלים, ערכים ופרקטיקות היוצרים תפיסה של מציאות. תרבות היא מעין פילטר דרכו תלמידים רואים ומגיבים לדרישות ההתנהגותיות של סביבת הכיתה. המציאות היא שהאוריינטציה התרבותית הנפוצה בקרב תלמידים צבעוניים שונה לחלוטין מזו של הלבנים ממעמד הביניים, ובזמן שהגורל של תלמידים אמריקאיים נקבע על ידי סטנדרטים סמויים כמו צבע העור, רק התלמידים הלבנים זוכים להכרה ולחיזוק. כשתופעות אלה נפגשות עלול להיווצר עימות אלים.
גישה שאינה שוללת את התרבות דורשת, לכל הפחות, שמורים יבנו מחדש את תוכנית הלימודים כדי לשקף את המגוון התרבותי. אולם, לא כל המורים והתלמידים יאמצו את הרעיון של הכללת תכנים תרבותיים בתוך תוכנית הלימודים. כדי לעקוף את הבעיה מורים צריכים לזהות את ההעדפות והדעות הקדומות הסמויות בהתנהגות שלהם, ולהתחיל בהוראה עם דגש על מודעות עצמית של כל תלמיד לתרבות שלו. שלילת התרבות וניסיון להטמיע תרבויות מיעוט לתוך התרבות הכללית יכול להוביל להתנהגויות לא ראויות והתנגדויות למורה. המורים, בדרך זאת, מרחיקים את התלמידים מהביטחון הקיים בהשתייכות לקבוצה האתנית שלהם. ובאותו זמן, המורים נכשלים ולא מצליחים ליצור אצל קבוצות המיעוט תחושת שייכות לחברה הרחבה.

אסטרטגיות בעלות רגישות תרבותית לניהול התנהגות
האסטרטגיות המוצגות כאן מתמקדות בתרבות. המורים יוצרים אקלים אנושי ללמידה; הם מכירים את התלמידים שלהם; מעצימים תלמידים מרקע תרבותי מגוון כדי שיפתחו דימוי עצמי חיובי וזהות גזעית; בונים הרמוניה בין ותוך קבוצתית; תומכים בהתפתחות המוסרית של תלמידיהם; נוטשים פרקטיקות פסיכולוגיות ועונשים התורמים לאלימות; ומקדמים הזדמנויות למעורבות של משפחות ממגוון לשונות ותרבויות.

יצירת אקלים אנושי ללמידה
בתי הספר צריכים ליצור אווירת לימודים יותר הומאנית, לא רק בכדי למנוע את החרפת האלימות, אלא כדי לשנות את הקשרים החברתיים בבית הספר, כך שתלמידים ממוצא תרבותי מגוון ירגישו יותר קשורים, מוערכים ומועצמים. הכיתה צריכה להיתפס בעיני התלמידים כמו קהילה בה דואגים אחד לשני. בכדי לקדם את הכיתה כקהילה המורים צריכים ליישם את האסטרטגיות האלה:
1. להדגיש דאגה ואמון לעומת הגבלות ואיומים.
2. להבטיח שאחדות וגאווה יחליפו ניצחונות והפסדים.
3. לבקש, לעזור ולעודד כל תלמיד לחיות לאור אידיאלים וערכים כמו הגינות, טוב לב, ואחריות.
4. לספק לכל התלמידים מגוון הזדמנויות לחשוב על, לדון ולפעול על פי ערכיהם תוך רכישת ניסיון שמקדם אמפטיה והבנה של האחר.
5. לפגוש בצורך של כל תלמיד להרגיש מסוגל, קשור לאחרים ועצמאי.

להכיר את תלמידיך
ניתן לבנות בהצלחה אקלים לימודי אנושי באמצעות הכרות עם התלמידים. מורים רבים, בעיקר אלה העובדים באזורים עירוניים, אינם מכירים את תלמידיהם ולכן אינם יודעים הרבה על התלמידים ועל הקהילות מהן הגיעו. מחקרים רבים מראים שגזע, מעמד ומין הם בעלי השפעה משמעותית על ההנחות שיש למורים על תלמידיהם. חוסר הידע גורם למורים למלא את החסר בסטריאוטיפים, לרוב שליליים, אותם קראו, שמעו או ראו באמצעי התקשורת. סטריאוטיפים שליליים אלה גורמים לקצר בתקשורת בין המורים לתלמידיהם.
ישנן מספר אסטרטגיות שיכולות להגדיל את ההכרות עם התלמידים. בנקס (Duhaney, Laurel M Garrick, 2000, עמ' 15) ממליץ על רשימת ספרים, סרטי וידאו, וסרטים. מורים יכולים לנתח ולהבהיר לעצמם את ערכיהם, ביחס לספרים, סרטים ווידאו, באמצעות שאלות כמו: כיצד הספר, הסרט, הווידאו גורם לי להרגיש? הסבר כיצד הספר, הסרט, הווידאו עוזר לך להבין טוב יותר תלמידים מרקע שונה?

להעצים תלמידים ממגוון תרבויות לפתח דימוי עצמי חיובי וזהות גזעית
דימוי עצמי יציב, גם כיחיד וגם כחבר במיעוט גזעי, חיוני לצמיחה הבריאה ולהתפתחות של העצמי. לכן, תוכניות המנסות להפחית התנהגות אלימה של תלמידים צריכות לעזור להם להרגיש יותר טוב ביחס לעצמם וביחס לגזע שלהם ולצייד אותם במיומנויות שירחיקו גזענות וסטריאוטיפים שליליים.
חלק מהתלמידים מרקע תרבותי ולשוני מגוון צריכים להתמודד עם הדעה שבני משפחות עניות נחותים מבחינה גנטית ולכן הם נכשלים בבית הספר. בנוסף, טוענים כלפיהם שהם חסרי יושר ויציבות מוסריים. מודל החסך התרבותי גורם למחנכים לצפות ציפיות נמוכות מתלמידים ממוצא אפרו-אמריקני, לתייג מספר משמעותי של תלמידים אלה כסובלים מפיגור שכלי ולייעד אותם לכיתות מיוחדות.
התלמידים יוכלו להרוויח ממורים התופסים אותם ואת הגזע שלהם בצורה חיובית, מכירים טוב יותר את הרקע שלהם ואת כוחם, ומשתמשים בידע הזה כגשר לתרבות הדומיננטית.
כדי לחזק את הדימוי העצמי והזהות הגזעית של התלמידים המורים יכולים להשתמש בתוכן רב-תרבותי הכולל דימוי ריאלי וחיובי על קבוצות אתניות וגזעיות בחומרי הלימוד בדרך עקבית, טבעית ואינטגרטיבית. מורים צריכים שיהיה להם ידע על ההיסטוריה והתרבות של קבוצות אתניות כדי לשלב חומר רב תרבותי בתוכנית הלימודים. מורים יכולים לשלב תלמידים בעלי ניסיון עקיף עם תלמידים ממגוון קבוצות גזעיות ואתניות.
לדוגמה, מורים יכולים להפיק תועלת מסרטים, קטעי וידאו, ספרי ילדים, הקלטות, ותמונות ולחשוף באמצעותן את הילדים לקבוצות גזעיות, אתניות ולשוניות שונות. ניסיונות עקיפים חשובים במיוחד לתלמידים מבתי ספר שהם בעיקר לבנים, לטיניים או אפרו-אמריקניים או קהילות שאין להן קשר ישיר עם קבוצות מרקע תרבותי שונה.
המטרה תושג אם המורים יעברו ללמידה שיתופית בכיתה. Allport (Duhaney, Laurel M. Garrick, 2000, עמ' 16) ציין שניתן להפחית דעות קדומות באמצעות למידה שיתופית בעלת המאפיינים הבאים:
1. התלמידים חווים סטאטוס שווה.
2. המשתתפים משתפים פעולה ולא מתחרים.
3. לתלמידים יש מטרות משותפות.
4. המגע בין הקבוצות זוכה לעידוד מצד הסמכויות כמו מורים, הורים ומנהלים.
מחקרים מראים שאם המאפיינים הללו של למידה שיתופית מתקיימים מתפתחות גישות חיוביות כלפי גזעים שונים.

בניית הרמוניה בין ותוך קבוצתית
כדי להשיג הרמוניה בין ותוך קבוצתית, מורים צריכים לנסות ולפתח אצל התלמידים שלהם כבוד, הערכה וסובלנות כלפי יחידים וקבוצות השונים מהם. מורים צריכים ליצור בכיתה אקלים בו התלמידים ירגישו בנוח, יעזבו את ההגנות שלהם, יתקשרו בכנות וידונו בהבדלים ביניהם. לא פחות חשוב שהמורים יעזרו לתלמידים שלהם להבין מה גורם לקונפליקטים בין קבוצתיים וכיצד ניתן להפחית אותם.
לדוגמה, משחק תפקידים מספק לתלמידים הזדמנות להיכנס לנעלי האחר, לחשוב ולהזדהות עמו; ניתן להכין רשימה של כל המצבים והנושאים הגורמים לקונפליקטים בין קבוצתיים. חלק מהמצבים יכולים לעורר את הכיתה לדיון בנושא:
· אם אחד התלמידים קורה בשמות למישהו מרקע תרבותי או לשוני שונה האם תצטרף אליו? מה היית עושה אם אתה היית הקורבן של שמות הגנאי?
· תלמיד אחר טען שאתה מתנהג כמו שחור או מתנהג כמו לבן, כיצד תגיב?
· הוריך מתנגדים לזה שתהיה חבר של ילד מרקע תרבותי שונה, אך אתה רוצה בזה. כיצד תשכנע אותם לשנות את דעתם?
· ועוד

תמיכה בהתפתחות המוסרית של התלמידים
בגלל החשיבות של ההתפתחות המוסרית, תוכניות למניעת אלימות צריכות:
א. לעודד תלמידים צבעוניים לפתח את חוש הצדק שלהם בהתאם לערכים שלהם.
ב. להנחות תלמידים צבעוניים לעבר פתרונות מוסריים שמכירים בזכויות שלהם ושל אחרים וקשורים לניסיון שלהם.
ג. להעצים תלמידים צבעוניים ולתת להם הזדמנויות להנהיג בבית הספר ובפעילויות מחוץ לבית הספר, בעיקר כאלה המדגישות מחויבות חברתית, הגנה פוליטית, ושינוי דמוקרטי.
התפתחות מוסרית צריכה להיעשות במפורש ולהיות חלק מתוכנית הלימודים הגלויה. ניתן לעשות זאת באמצעות עיסוק בדילמות מוסריות.

נטישת פרקטיקות פסיכולוגיות ומענישות התורמות לאלימות
אסטרטגיות של ניהול התנהגות מכוונת קבוצה כמו כלכלת האסימונים, יכולות להיות אלטרנטיבה לענישה ועונשים קבוצתיים.
אסטרטגיות חינוכיות אפקטיביות כמו שימוש בהומור, הבהרת ערכים, פגישות כיתתיות, גישור בין עמיתים, יכולות להחליף ענישה ופרקטיקות פסיכולוגיות שמגבירות אלימות.
אסטרטגיות חינוכיות אפקטיביות מקדמות ומפתחות את ההתנהגות והיכולות החברתיות של התלמידים, ומסייעות להם לפתור קונפליקטים באמצעות שיפור הדימוי העצמי שלהם. אסטרטגיות אלה מעצימות תלמידים להרגיש טוב יותר על עצמם. בנוסף, תלמידים שמרגישים טוב ויודעים לבטא היטב את רגשותיהם לא נוטים לעסוק בהתנהגויות בעיתיות.

קידום הזדמנויות למעורבות של משפחות ממגוון לשונות ותרבויות

רשת התמיכה של ההורים והמשפחות יכולה להוות גשר לפתרון ארוך טווח של בעיית האלימות. משפחות אלה צריכות להיות בעלות מעורבות ישירה בפיתוח ויישום תוכניות התערבות, בעיקר אם מתייחסים למגוון הרב באוכלוסיית בתי הספר וההומוגניות הלשונית והתרבותית בקרב המורים.למשפחות אלה יש ידע רב שיכול להגביר את הבנת המורים לגבי התנהגות התלמידים. כל זה נכון במיוחד כשמחקרים מעידים על אפטיות, ולא על מעורבות, של המשפחות מקבוצות המיעוט בחברה.

אסטרטגיות לשילוב משפחות מרקע תרבותי שונה במניעת אלימות בבית הספר כוללות:

הורים ומשפחות יכללו בקביעת המדיניות של בית הספר דרך וועדות ייעוץ של הורים; יינתן עידוד למשפחות והורים לספק תמיכה להורים אחרים, שילדיהם מעורבים בפעילות אלימה; שיתוף ההורים והמשפחות במידע; קבלת משוב מהורים שאינם יכולים להגיע לבית הספר באמצעות טלפון או דואר.

מסקנות

למורים יש את הכוח לעזור לתלמידים 'צבעוניים' להתמודד עם סיטואציות שעלולות לגרום להם להתנהג באלימות. כאשר מורים מתכננים תוכניות למניעת אלימות, עליהם לכלול את האסטרטגיות בעלות הרגישות התרבותית למניעת אלימות, המצוינות במאמר.

ביבליוגרפיה

Duhaney, Laurel M. Garrick (2000) Culturally sensitive strategies for violence prevention. In: Multicultural Education v. 7 no.4 p. 10-17