תוכן
האמנה בדבר זכויות הילד, שאושררה על-ידי מדינת ישראל בשנת 1991, הינה מסמך משפטי המושתת על ראיית הילד כאדם שלם בעל ישות עצמאית[…]
מחויבותה של מערכת החינוך לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד לא זו בלבד שהיא בעלת תוקף חוקי ומוסרי, אלא היא יוצרת הזדמנות להפוך את בתי הספר להוגנים יותר, משתפים יותר, קשובים יותר ולכן גם איכותיים יותר.
חלף יותר מעשור מאז אשררה מדינת-ישראל את אמנת האו"ם בדבר הילד. לא אסתכן אם אומר שהאמנה אינה מוכרת לרוב אנשי בריאות הנפש במערכת החינוך, ולכן אינה משמשת להם עדיין מצפן המכוון את עבודתם.
ראיית הילד כאדם שלם מחייבת אותנו להכיר בילד לא רק כבעל צרכים, אלא גם כנושא זכויות. המטרה בפרק זה היא להציג את הנושא של זכויות הילד על מנת שהמודעות לזכויות הללו תוטמע בעבודה הפסיכולוגית והייעוצית […]
הפסיכולוגים והיועצים כמקדמי זכויות ילדים במערכת החינוך
[…]
התרומה השונה של שתי הפרופסיות – פסיכולוגיה חינוכית וייעוץ חינוכי – למערכת החינוך והחבירה ביניהן מאפשרות הפעלה של תהליכים משלימים המשפיעים על אקלים בית הספר ויוצרים תנאים של רווחה נפשית ומיטביות הלכה למעשה.
[…] למעשה, קידום בריאות הנפש במערכת החינוך כולל בחובו מחויבות לכל ארבעת העקרונות של האמנה: עקרון השוויון, עקרון ההשתתפות, עקרון טובת הילד וזכויותיו, ועקרון החיים, ההישרדות וההתפתחות. מתוקף מעמדו במערכת, אי אפשר להסתפק בכך שאיש בריאות הנפש יעסוק במניעה, בטיפול ובפיתוח אקלים של רווחה נפשית; הוא חייב ליטול על עצמו תפקיד של מקדם זכויות הילדים.
[…]
להלן נדון בתפקידו ובמקומו של אי-המקצוע בכל אחד מארבעת העקרונות בנפרד.
מחויבותה של מערכת החינוך לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד לא זו בלבד שהיא בעלת תוקף חוקי ומוסרי, אלא היא יוצרת הזדמנות להפוך את בתי הספר להוגנים יותר, משתפים יותר, קשובים יותר ולכן גם איכותיים יותר.
חלף יותר מעשור מאז אשררה מדינת-ישראל את אמנת האו"ם בדבר הילד. לא אסתכן אם אומר שהאמנה אינה מוכרת לרוב אנשי בריאות הנפש במערכת החינוך, ולכן אינה משמשת להם עדיין מצפן המכוון את עבודתם.
ראיית הילד כאדם שלם מחייבת אותנו להכיר בילד לא רק כבעל צרכים, אלא גם כנושא זכויות. המטרה בפרק זה היא להציג את הנושא של זכויות הילד על מנת שהמודעות לזכויות הללו תוטמע בעבודה הפסיכולוגית והייעוצית […]
הפסיכולוגים והיועצים כמקדמי זכויות ילדים במערכת החינוך
[…]
התרומה השונה של שתי הפרופסיות – פסיכולוגיה חינוכית וייעוץ חינוכי – למערכת החינוך והחבירה ביניהן מאפשרות הפעלה של תהליכים משלימים המשפיעים על אקלים בית הספר ויוצרים תנאים של רווחה נפשית ומיטביות הלכה למעשה.
[…] למעשה, קידום בריאות הנפש במערכת החינוך כולל בחובו מחויבות לכל ארבעת העקרונות של האמנה: עקרון השוויון, עקרון ההשתתפות, עקרון טובת הילד וזכויותיו, ועקרון החיים, ההישרדות וההתפתחות. מתוקף מעמדו במערכת, אי אפשר להסתפק בכך שאיש בריאות הנפש יעסוק במניעה, בטיפול ובפיתוח אקלים של רווחה נפשית; הוא חייב ליטול על עצמו תפקיד של מקדם זכויות הילדים.
[…]
להלן נדון בתפקידו ובמקומו של אי-המקצוע בכל אחד מארבעת העקרונות בנפרד.
עקרון השוויון
עקרון השוויון מחייב לנקוט את כל האמצעים על-מנת להגן על הילד מפני אפליה על רקע גזע, צבע, מגדר, שפה, דת, השקפה פוליטית או אחרת, מוצא לאומי, אתני או חברתי, רכוש או נכות – בין של הילד ובין של הוריו.
[…] להלן שתי דוגמות מתוך מכלול הפעולות שמטה שפ"י נוקט לשם קידומו של ערך השוויון.
הדוגמה הראשונה היא הטיפול בתלמידים לקויי-למידה […]
הדוגמה השנייה היא הובלת התקנון של מבחן וקסלר לאוכלוסייה הערבית, וכן סלילת הדרך לפני עשרות סטודנטים ערביים לרכוש תואר שני בייעוץ ובפסיכולוגיה.
פעולות אלה של שפ"י מנסות לתקן אפליה מתמשכת של העדר כוח-אדם והעדר כלים מקצועיים במגזר הלא-יהודי.
עקרון השוויון מחייב לנקוט את כל האמצעים על-מנת להגן על הילד מפני אפליה על רקע גזע, צבע, מגדר, שפה, דת, השקפה פוליטית או אחרת, מוצא לאומי, אתני או חברתי, רכוש או נכות – בין של הילד ובין של הוריו.
[…] להלן שתי דוגמות מתוך מכלול הפעולות שמטה שפ"י נוקט לשם קידומו של ערך השוויון.
הדוגמה הראשונה היא הטיפול בתלמידים לקויי-למידה […]
הדוגמה השנייה היא הובלת התקנון של מבחן וקסלר לאוכלוסייה הערבית, וכן סלילת הדרך לפני עשרות סטודנטים ערביים לרכוש תואר שני בייעוץ ובפסיכולוגיה.
פעולות אלה של שפ"י מנסות לתקן אפליה מתמשכת של העדר כוח-אדם והעדר כלים מקצועיים במגזר הלא-יהודי.
עקרון ההשתתפות
עקרון ההשתתפות של התלמידים הינו, כזכור, החידוש העיקרי של האמנה. עיקרון זה מחייב את השתתפות הילד בכל עניין הנוגע בו בהתאם לגילו ולמידת בשלותו.
השתתפותם של התלמידים בחיי בית-הספר אינה פעולה חד-פעמית, אלא תהליך המבוסס על מידת בגרותם ומידת יכולתם לקבל על עצמם משימות של השתתפות.
[…]
ברמת הפרט, זכויות ההשתתפות של הילד כוללות את החובה לאפשר לו להשמיע את קולו בהליכים המשפיעים על חייו. חיי בית-הספר רוויים הליכים שבהם זכותו של הילד להישמע. במעברים (בין כיתות, בין הקבצות וכדומה), בהליכי משמעת, בבחירת מסלול לימודים, בענישה ועוד. על איש-המקצוע לשמש דוגמה אישית במימוש זכויות ההשתתפות של מטופליו, כגון בקביעת מטרות הטיפול, משך הטיפול, הערכת הישגי הטיפול, ועוד. כמו-כן עליו לפעול בכל דרך למימוש זכויות אלה בתהליכים שונים, כולל כאלה המתרחשים מחוץ לכותלי בית-הספר, כגון: גירושים, שינוי מסגרת לימודים, מעבר לעיר אחרת ועוד.
[…]
ברמה המערכתית, זכות ההשתתפות של הילדים כוללת השתתפות בפעולות מערכתיות שונות, כגון קביעת החוקים והנהלים, השפעה על תוכנית הלימודים ודרכי ההוראה, מניעת אלימות ופיתוח אקלים בית-ספרי, בחירות למועצת-התלמידים וקביעת סמכויותיה ועוד. תפקידו של איש-המקצוע לדאוג להלימה בין ההצהרות למעשים, כדי שלא תיווצר אווירה של ציניות וחוסר אמון של התלמידים ביחס להצהרות, ולוודא שהשתתפותם של הילדים תהיה מותאמת לגיל ולרמת יכולת.
כפי שעולה מהדוגמות ומהדיון על עקרונות האמנה, הפרת זכות אחת של הילד גוררת בעקבותיה הפרה של זכויות נוספות. עובדה זו רק מגבירה את הצורך שאנשי-המקצוע יכירו את האמנה וידבקו בה כמסמך אינטגרטיבי המתווה את הדרך.
נקודת מוצא של קידום זכויות מעשירה את אופן התייחסותו של איש-המקצוע לאירועים, ומאפשרת טיפול מקצועי יותר המקדם ביתר שאת את טובת הילד.עקרון טובת הילד וזכויותיו
עקרון טובת הילד וזכויותיו קובע שטובת הילד תהיה שיקול ראשון במעלה בכל עניין או פעולה הקשורים אליו. איש בריאות-הנפש מסייע לאנשי מערכת החינוך לתרגם את העיקרון לתהליכים ולפעולות המותאמים למשימות ההתפתחותיות הניצבות בפני הילד בשלבי ההתפתחות השונים. איש-המקצוע הופך את העיקרון למצפן בעבודתו, תוך שהוא עושה את ההבחנה המתבקשת בין מצבים שבהם "טובת הילד" הינה בחזקת אמירה שחוקה לבין מצבים שבהם המערכת אכן נחושה לזנוח שיקולים אחרים ולהעדיף את ה שיקול של טובת הילד. […]
עקרון טובת הילד הינו לכאורה עיקרון פשוט וברור העולה בקנה אחד עם הערכים המנחים את עבודתם של אנשי-המקצוע. אולם קיימים מצבים רבים שבהם טובת הילד נמצאת בסתירה לטובתם של אחרים, ילדים ומבוגרים כאחד. במקרים כגון אלה עלולה להיווצר בעיה של מחויבות – לאיזה צד איש-המקצוע מחויב יותר?
[…]
להלן דוגמות אחדות למצבים של קונפליקט בנושא טובת הילד.
עקרון ההשתתפות של התלמידים הינו, כזכור, החידוש העיקרי של האמנה. עיקרון זה מחייב את השתתפות הילד בכל עניין הנוגע בו בהתאם לגילו ולמידת בשלותו.
השתתפותם של התלמידים בחיי בית-הספר אינה פעולה חד-פעמית, אלא תהליך המבוסס על מידת בגרותם ומידת יכולתם לקבל על עצמם משימות של השתתפות.
[…]
ברמת הפרט, זכויות ההשתתפות של הילד כוללות את החובה לאפשר לו להשמיע את קולו בהליכים המשפיעים על חייו. חיי בית-הספר רוויים הליכים שבהם זכותו של הילד להישמע. במעברים (בין כיתות, בין הקבצות וכדומה), בהליכי משמעת, בבחירת מסלול לימודים, בענישה ועוד. על איש-המקצוע לשמש דוגמה אישית במימוש זכויות ההשתתפות של מטופליו, כגון בקביעת מטרות הטיפול, משך הטיפול, הערכת הישגי הטיפול, ועוד. כמו-כן עליו לפעול בכל דרך למימוש זכויות אלה בתהליכים שונים, כולל כאלה המתרחשים מחוץ לכותלי בית-הספר, כגון: גירושים, שינוי מסגרת לימודים, מעבר לעיר אחרת ועוד.
[…]
ברמה המערכתית, זכות ההשתתפות של הילדים כוללת השתתפות בפעולות מערכתיות שונות, כגון קביעת החוקים והנהלים, השפעה על תוכנית הלימודים ודרכי ההוראה, מניעת אלימות ופיתוח אקלים בית-ספרי, בחירות למועצת-התלמידים וקביעת סמכויותיה ועוד. תפקידו של איש-המקצוע לדאוג להלימה בין ההצהרות למעשים, כדי שלא תיווצר אווירה של ציניות וחוסר אמון של התלמידים ביחס להצהרות, ולוודא שהשתתפותם של הילדים תהיה מותאמת לגיל ולרמת יכולת.
כפי שעולה מהדוגמות ומהדיון על עקרונות האמנה, הפרת זכות אחת של הילד גוררת בעקבותיה הפרה של זכויות נוספות. עובדה זו רק מגבירה את הצורך שאנשי-המקצוע יכירו את האמנה וידבקו בה כמסמך אינטגרטיבי המתווה את הדרך.
נקודת מוצא של קידום זכויות מעשירה את אופן התייחסותו של איש-המקצוע לאירועים, ומאפשרת טיפול מקצועי יותר המקדם ביתר שאת את טובת הילד.עקרון טובת הילד וזכויותיו
עקרון טובת הילד וזכויותיו קובע שטובת הילד תהיה שיקול ראשון במעלה בכל עניין או פעולה הקשורים אליו. איש בריאות-הנפש מסייע לאנשי מערכת החינוך לתרגם את העיקרון לתהליכים ולפעולות המותאמים למשימות ההתפתחותיות הניצבות בפני הילד בשלבי ההתפתחות השונים. איש-המקצוע הופך את העיקרון למצפן בעבודתו, תוך שהוא עושה את ההבחנה המתבקשת בין מצבים שבהם "טובת הילד" הינה בחזקת אמירה שחוקה לבין מצבים שבהם המערכת אכן נחושה לזנוח שיקולים אחרים ולהעדיף את ה שיקול של טובת הילד. […]
עקרון טובת הילד הינו לכאורה עיקרון פשוט וברור העולה בקנה אחד עם הערכים המנחים את עבודתם של אנשי-המקצוע. אולם קיימים מצבים רבים שבהם טובת הילד נמצאת בסתירה לטובתם של אחרים, ילדים ומבוגרים כאחד. במקרים כגון אלה עלולה להיווצר בעיה של מחויבות – לאיזה צד איש-המקצוע מחויב יותר?
[…]
להלן דוגמות אחדות למצבים של קונפליקט בנושא טובת הילד.
סתירה בין טובת הילד לבין טובתם של כלל הילדים
תלמיד כיתה ג מפגין התנהגות אלימה בכיתה ומחוץ לה. התנהגותו פוגעת בתלמידים, ורבים מהם מגלים סימנים של פחד ומצוקה. צוות בית-הספר, בסיוע אנשי-המקצוע, עשה ניסיונות רבים להפסיק את האלימות, אך לא חל שיפור משמעותי בהתנהגות התלמיד. לאחר תקופה ממושכת שבה חשו הורים רבים כי בית-הספר מגלה אוזלת-יד, הם מתארגנים ומאיימים לא לשלוח את ילדיהם לבית-הספר כל עוד התלמיד האלים נמצא שם. במקרה זה טובתם של כלל הילדים וזכותם לביטחון פיזי ורגשי עומדת מול טובת הילד האלים, שגם הוא נושא זכויות וזכאי לטיפול הולם. הפסיכולוג או היועץ המתווים את הטיפול בבעיה חייבים להביא בחשבון את טובתם של שני הצדדים, ולממש את הזכויות של כל אחד מהם.
תלמיד כיתה ג מפגין התנהגות אלימה בכיתה ומחוץ לה. התנהגותו פוגעת בתלמידים, ורבים מהם מגלים סימנים של פחד ומצוקה. צוות בית-הספר, בסיוע אנשי-המקצוע, עשה ניסיונות רבים להפסיק את האלימות, אך לא חל שיפור משמעותי בהתנהגות התלמיד. לאחר תקופה ממושכת שבה חשו הורים רבים כי בית-הספר מגלה אוזלת-יד, הם מתארגנים ומאיימים לא לשלוח את ילדיהם לבית-הספר כל עוד התלמיד האלים נמצא שם. במקרה זה טובתם של כלל הילדים וזכותם לביטחון פיזי ורגשי עומדת מול טובת הילד האלים, שגם הוא נושא זכויות וזכאי לטיפול הולם. הפסיכולוג או היועץ המתווים את הטיפול בבעיה חייבים להביא בחשבון את טובתם של שני הצדדים, ולממש את הזכויות של כל אחד מהם.
טובתה של קבוצת תלמידים אחת מול טובתה של קבוצה אחרת
למטה השירות הפסיכולוגי-הייעוצי מגיעה בקשת התייעצות מלשכת המדען הראשי, בנוגע לאשור מחקר שמטרתו הבנת נושא האלימות במשפחה. המחקר כולל שאלון שמופנה לתלמידי הכיתות הגבוהות בבית-הספר העל-יסודי, ובו בקשה להתייחס למצבים קשים, כגון: "אבא שלי חנק את אימא שלי", "אבא שלי הטיח את אימא שלי בקיר", "אבא שלי כיסח את אימא שלי במכות" וכולי. לדעת אנשי-המקצוע בשפ"י, השאלון חושף את התלמידים לאלימות ועלול ליצור תחושת דחק, אי-נוחות, מתח, חרדה וכן רגשי אשמה ותגובות שליליות אחרות. עורכי המחקר טוענים שאין תחליף לשאלון, ושהוא חיוני לשיפור הטיפול באלימות במשפחה. ההתלבטות של אנשי-המקצוע היא אם נכון לסכן ישירות את טובת הילדים כיום למען טובתם העקיפה של ילדים ונשים בעתיד.
למטה השירות הפסיכולוגי-הייעוצי מגיעה בקשת התייעצות מלשכת המדען הראשי, בנוגע לאשור מחקר שמטרתו הבנת נושא האלימות במשפחה. המחקר כולל שאלון שמופנה לתלמידי הכיתות הגבוהות בבית-הספר העל-יסודי, ובו בקשה להתייחס למצבים קשים, כגון: "אבא שלי חנק את אימא שלי", "אבא שלי הטיח את אימא שלי בקיר", "אבא שלי כיסח את אימא שלי במכות" וכולי. לדעת אנשי-המקצוע בשפ"י, השאלון חושף את התלמידים לאלימות ועלול ליצור תחושת דחק, אי-נוחות, מתח, חרדה וכן רגשי אשמה ותגובות שליליות אחרות. עורכי המחקר טוענים שאין תחליף לשאלון, ושהוא חיוני לשיפור הטיפול באלימות במשפחה. ההתלבטות של אנשי-המקצוע היא אם נכון לסכן ישירות את טובת הילדים כיום למען טובתם העקיפה של ילדים ונשים בעתיד.
טובת הילד לעומת זכויות הוריו
במסגרת גיבוש המדיניות של משרד החינוך ביחס למיסוד הקשר בין בית-הספר לבין הורים פרודים או גרושים, לנוכח העלייה הניכרת בשיעור הילדים שהוריהם פרודים או גרושים, עסק מטה שפ"י בנושא של זכות הילד לעומת זכויות הוריו (חוזר מנכ"ל, ינואר 2003). על-פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תשכ"ב-1962), זכותו וחובתו של כל אחד מן ההורים להיות מעורב בתפקודו של ילדו בבית-הספר. אולם בית-הספר מחויב בראש ובראשונה לטובת הילד, אף אם זו עומדת בניגוד לזכויותיהם של הוריו. כאשר ילד מסוים מסרב לשתף את אחד מהוריו או את שניהם בנעשה בבית-הספר, מחובתו של בית-הספר להיות ער ורגיש לסיבות לסירובו. הקונפליקט שבו נמצא הצוות הוא מהי אכן טובת הילד? האם טובת הילד היא לשתף את הוריו בכל מקרה, גם אם הוא מסרב לכך, מתוך הנחה שההורים אכן דורשים את טובתו, או שמא טובת הילד היא לבדוק כל מצב לגופו על-מנת לקבל החלטה ראויה ולייצגה לפני הוריו ו/או גורמי הרווחה המתאימים.
במסגרת גיבוש המדיניות של משרד החינוך ביחס למיסוד הקשר בין בית-הספר לבין הורים פרודים או גרושים, לנוכח העלייה הניכרת בשיעור הילדים שהוריהם פרודים או גרושים, עסק מטה שפ"י בנושא של זכות הילד לעומת זכויות הוריו (חוזר מנכ"ל, ינואר 2003). על-פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תשכ"ב-1962), זכותו וחובתו של כל אחד מן ההורים להיות מעורב בתפקודו של ילדו בבית-הספר. אולם בית-הספר מחויב בראש ובראשונה לטובת הילד, אף אם זו עומדת בניגוד לזכויותיהם של הוריו. כאשר ילד מסוים מסרב לשתף את אחד מהוריו או את שניהם בנעשה בבית-הספר, מחובתו של בית-הספר להיות ער ורגיש לסיבות לסירובו. הקונפליקט שבו נמצא הצוות הוא מהי אכן טובת הילד? האם טובת הילד היא לשתף את הוריו בכל מקרה, גם אם הוא מסרב לכך, מתוך הנחה שההורים אכן דורשים את טובתו, או שמא טובת הילד היא לבדוק כל מצב לגופו על-מנת לקבל החלטה ראויה ולייצגה לפני הוריו ו/או גורמי הרווחה המתאימים.
עקרון החיים, ההישרדות וההתפתחות
עקרון החיים, ההישרדות וההתפתחות עוסק בזכות לביטחון פיזי ולשלמות הגוף, אך גם לחיים בעלי משמעות תוך פיתוח הפוטנציאל והכישורים. הילד מבלה חלק ניכר מזמנו בבית-הספר, ומכאן מחויבותו הרבה של מוסד חינוכי זה לפתח את אישיותו, כשרונותיו ויכולותיו של הילד ולהכשירו לחיים שמחוץ לכתליו.
בית-הספר אינו מצליח כיום להבטיח את שלומם הפיזי והרגשי של הילדים, המשמש בסיס ליכולתם להפנות משאבים קוגניטיביים ורגשיים ללמידה […] זאת ועוד, רוב התלמידים (60%) אינם מסיימים בהצלחה את בית-הספר, וגם רבים מבין אלה שאינם נושרים אינם מצליחים לפתח את כישוריהם, ומשלמים לא-אחת מחיר כבד בדמות דימוי עצמי נמוך, דיכאון ופיתוח התנהגויות סיכון למיניהן.
אנשי-המקצוע בהנהלת השירות הפסיכולוגי-הייעוצי מטפלים באינטנסיביות במניעת אלימות ובשיפור האקלים הבית-ספרי […]
להלן שתי דוגמות לתפקידו של הפסיכולוג או של היועץ בהקשר של עקרון החיים.פגיעה מינית
בשנים האחרונות גוברת המודעות לפגיעות מיניות של תלמידים בתלמידים. מדיניות הטיפול בקורבנות כמו גם בתלמידים הפוגעים הותוותה על-ידי שפ"י בסיועם של גורמים מקצועיים נוספים במערכת החינוך ומחוץ לה. אנשי-מקצוע קבעו שכאשר מתרחשת פגיעה, מערכת החינוך חייבת לדאוג להפרדה בין התוקף לקורבן. לפיכך, במקרים רבים, אחד מהם צריך לעבור לסביבה אחרת כדי למנוע איומים והמשך חיים בצל הפחד. אנשי-המקצוע, האמורים לייעץ למקבלי ההחלטות, נמצאים לא-אחת בקונפליקט מי הילד שצריך להתנתק מסביבתו ולעבור לבית-ספר אחר.
הכשרתם של אנשי בריאות-הנפש מאפשרת להם להיות אמפתי.
עקרון החיים, ההישרדות וההתפתחות עוסק בזכות לביטחון פיזי ולשלמות הגוף, אך גם לחיים בעלי משמעות תוך פיתוח הפוטנציאל והכישורים. הילד מבלה חלק ניכר מזמנו בבית-הספר, ומכאן מחויבותו הרבה של מוסד חינוכי זה לפתח את אישיותו, כשרונותיו ויכולותיו של הילד ולהכשירו לחיים שמחוץ לכתליו.
בית-הספר אינו מצליח כיום להבטיח את שלומם הפיזי והרגשי של הילדים, המשמש בסיס ליכולתם להפנות משאבים קוגניטיביים ורגשיים ללמידה […] זאת ועוד, רוב התלמידים (60%) אינם מסיימים בהצלחה את בית-הספר, וגם רבים מבין אלה שאינם נושרים אינם מצליחים לפתח את כישוריהם, ומשלמים לא-אחת מחיר כבד בדמות דימוי עצמי נמוך, דיכאון ופיתוח התנהגויות סיכון למיניהן.
אנשי-המקצוע בהנהלת השירות הפסיכולוגי-הייעוצי מטפלים באינטנסיביות במניעת אלימות ובשיפור האקלים הבית-ספרי […]
להלן שתי דוגמות לתפקידו של הפסיכולוג או של היועץ בהקשר של עקרון החיים.פגיעה מינית
בשנים האחרונות גוברת המודעות לפגיעות מיניות של תלמידים בתלמידים. מדיניות הטיפול בקורבנות כמו גם בתלמידים הפוגעים הותוותה על-ידי שפ"י בסיועם של גורמים מקצועיים נוספים במערכת החינוך ומחוץ לה. אנשי-מקצוע קבעו שכאשר מתרחשת פגיעה, מערכת החינוך חייבת לדאוג להפרדה בין התוקף לקורבן. לפיכך, במקרים רבים, אחד מהם צריך לעבור לסביבה אחרת כדי למנוע איומים והמשך חיים בצל הפחד. אנשי-המקצוע, האמורים לייעץ למקבלי ההחלטות, נמצאים לא-אחת בקונפליקט מי הילד שצריך להתנתק מסביבתו ולעבור לבית-ספר אחר.
הכשרתם של אנשי בריאות-הנפש מאפשרת להם להיות אמפתי.
