רקע

הנחת העבודה של מפתחי התכנית היא שמערכות החינוך בכלל, ובתי ספר קולטי עלייה בפרט, פועלים במציאות של שונות תרבותית וריבוי זהויות, ולכך יש השלכות רבות על התערבות פדגוגית ודידקטית.
השלכה מרכזית של מציאות זו היא שכיום, יותר מתמיד, הצוותים המקצועיים נדרשים לרכוש ידע בין תרבותי עשיר ולפתח מיומנויות נוספות על אלו שכבר יש להם, וזאת כדי לתפקד טוב יותר בסביבה בעלת מאפיינים חברתיים ותרבותיים שונים.

הכישורים החדשים האלו כוללים בין היתר את היכולת להקנות ערכים לקבלת האחר; להפיג חששות ופחד מהלא מוכר ומהשונה; לפעול למניעת סטריאוטיפים ודעות קדומות; לבנות יחסי אמון ותקשורת טובה עם התלמידים ומשפחותיהם; היכולת להכיר תפיסות תרבותיות אחרות של חינוך והורות; להבנות תהליך גיבוש הזהות בתנאים של מעבר בין-תרבותי; להיות מודעים להשפעתם של ההבדלים התרבותיים על המרקם החברתי והחינוכי; להתייחס למורכבות של הזהויות הקיימות בתוך כל אחד מהתלמידים, ועוד. כל אלה משפיעים על יכולתו של בית הספר ליצור אקלים בית-ספרי חיובי כלפי הרבגוניות של התלמידים, אקלים שיעודד אכפתיות הדדית ואזרחות משותפת פעילה.

בהקשר של אוכלוסיית התלמידים יוצאי אתיופיה והוריהם מדובר בהתמודדות של הצוות החינוכי עם הרקע התרבותי השונה ועם ההבדלים התרבותיים; התמודדות עם מעורבות הורית נמוכה וקשיי התקשורת אתם; התחשבות ביחסי עולים – ותיקים; מתן תשומת לב מיוחדת לתהליך בניית הזהות במעבר בין-תרבותי ולהשפעתו המכרעת על הדימוי העצמי של התלמידים, וכדומה. יצוין שהתייחסות מצומצמת סביב מאפיינים תרבותיים ומנהגים בלבד, כגון ערב עדות או חגיגת יום הסיגד, אינה מספקת ולא נוגעת ברובד העמוק של הזהות התרבותית ומשמעותה.
התכנית מציעה מגוון רחב של פעילויות ושיעורים בסוגיות הנ"ל. והיא חלק מהמאמץ לקידום האזרחות המשותפת בישראל.

קישור לספר התכנית

הנחיות

פתח דבר

קליטת תלמידים ותלמידות יוצאי אתיופיה במערכת החינוך מהווה אתגר היסטורי, מוסרי וחברתי המחייב התמודדות עם סוגיות מורכבות וטעונות כגון דעות קדומות, סטריאוטיפים, זהות שייכות, שונות ועוד.
במסגרת העשייה החינוכית של מכון מרחבים אנו פועלים לסייע לתלמידים ולתלמידות להרגיש בנוח עם הרב-גוניות המאפיינת את החברה הישראלית. אנו שואפים לחזק עמדות והתנהגויות "הוגנות" יותר בכיתה, בבית הספר ובחברה כולה, ובכך לאפשר לכל התלמידים והתלמידות לממש את הפוטנציאל האישי שלהם ללא מכשולים הקשורים לזהותם.

רציונל התכנית ומטרותיה

מטרות התכנית הן לספק למורים ולאנשי חינוך נוספים העובדים במסגרות חינוכיות בהן לומדים תלמידים יוצאי אתיופיה כלים ודרכים להתמודד עם שילובם החברתי והחינוכי. התכנית מאפשרת לילדים ממוצא אתיופי להתחבר אל המורשת התרבותית שלהם ולהכיר בזהותם הייחודית כחלק ממגוון הזהויות שלהם. בכך יוכלו ילדים אלו למצוא את המשותף עם תלמידים אחרים, ליצור רצף בין עבר להווה, לגשר בין הבית לבית הספר ולהתחשל מול המציאות המורכבת של החיים. כמו כן, הפעילויות מכוונות להקנות לכלל התלמידים בכיתה ערכים חינוכיים לחיים בחברה רבגונית והוגנת יותר. זאת ועוד, חלק מהפעולות מכוונות לערב את הורי התלמידים העולים בעשייה חינוכית של ילדיהם בבית הספר, ולחזק את מקומם בבית ובארץ.
התכנית כוללת חמישה פרקים מרכזיים: פרק ראשון עוסק בחוויה של העולים, כלומר חווית עלייה וקליטה, במשמעות מערבים בחיים, אתגר ההשתלבות והשייכות לחברה החדשה וחשיבותה של המורשת. הפרק השני מביא את הנושא של זהות תרבותית ורבגונות אנושית, לגיטימציה לשונות, לריבוי זהויות ותרבויות. קבלה עצמית, כבוד הדדי ושוויון בין בני אדם. הפרק השלישי עוסק בשינוי עמדות והתנהגויות מול תופעות של גזענות, דעות קדומות וסטריאוטיפים והדרכים להתמודד עם תופעות אלו ולמנוע אותן. שני הפרקים האחרונים מוקדשים להעצמה אישית וקבוצתית ובמרכזם מסרים של שאיפה וחלום, אימוץ התנהגות חברתית הוגנת, דרכים להשפיע על הסביבה הקרובה ושיעור באזרחות משותפת פעילה.
רצף כל השיעורים נותן התייחסות מקיפה לאתגר החינוכי של בתי ספר עתירי תלמידים יוצאי אתיופיה ושל עבודה בכיתה רב גונית.

עולמות התוכן של התכנית

תכנית זו מבוססת על שני עולמות תוכן: מודל של "האזרחות המשותפת" שפותח ע"י מכון מרחבים ומושג "הכשרות התרבותית" אותו מקדמים ומפתחים כותבי תכנית זו.

אזרחות משותפת
מאפיין מרכזי של העידן המודרני, בעולם כולו ובמדינת ישראל, הינו הרב-גוניות. מרבית בני האדם, שבעבר חיו בקהילות הומוגניות ואחידות יחסית, מוצאים עצמם כיום חיים הרבגוניות. מרבית בני האדם, שבעבר חיו בקהילות הומוגניות ואחידות יחסית, מוצאים עצמם כיום חיים במחיצתם של "אחרים", אנשים השונים מהם בתרבותם, בדתם, באורחות חייהם ובצבע עורם. אנשים "שונים" רבים חיים בקרבה גדולה ומנהלים חיים המחייבים שיתוף וערבות הדדית.
במדינת ישראל גרים כיום למעלה מ-7.5 מיליון אזרחים ואזרחיות, בעלי מגוון רב של זהויות אישיות ותרבותיות. האזרחות המשותפת של האנשים במדינה מחייבת למידה של דרכים לחיות יחד, לקבל את השונות כגורם חיובי המחזק את החברה, כאשר כולנו לוקחים אחריות לטובת הכלל. במציאות מורכבת זו. עתידנו תלוי במדיה רבה ביכולתנו ללמוד לדבר זה עם זו, להקשיב, לכבד ולתת מקום לשונות הרבות שבקרבנו.
מודל האזרחות המשותפת של מכון מרחבים מושתת מבחינה ערכית על מושג ההוגנות ועל הקשר שבין זהות לנגישות. משמעותו היא מתן כבוד והזדמנויות שוות לכולם, ללא הפליה על רקע זהותם.
בתוך כך, תכנית זו שואפת לחזק עמדות התנהגותיות "הוגנות" יותר בכיתה ובבית הספר ובכך ליצור רמת נגישות גבוהה ולאפשר לכל התלמידים לממש את הפוטנציאל האישי שלהם, ללא מכשולים ומחסומים הקשורים לזהותם התרבותית, למוצאם, לצבע העור ועוד. כמו כן, התכנית מציעה מספר פעילויות ודרכים להעצמה וללקיחת אחריות, על מנת להפוך את התלמידים לפעילים בקידום יצירת סביבה הוגנת בבית ספרם ובקהילתם.

כשירות תרבותית
כשירות תרבותית קשורה אף היא למושג ההוגנות של מודל האזרחות המשותפת, שכן חוסר הבנה של שונות תרבותית והתייחסות לא נאותה לריבוי הזהויות עלולים להוות מחסום ומכשול לאוכלוסיות המגיעות מרקע תרבותי שונה, ולמנוע מהן נגישות לתחומי החיים השונים. כשירות תרבותית היא אחת מהגישות התיאורטיות והיישומיות בתחום העבודה הבין-תרבותית והיא מתייחסת לכשירות התרבותית של אדם או ארגון הפועלים בסביבה מרובת תרבויות וזהויות. היא מוגדרת כמערכת של התנהגויות, תכונות ונהלים שמאפשרים לארגון (או ליחיד) לפעול באופן יעיל בסיטואציות של מפגש בין-תרבותי. הכוונה היא בעיקר להרכב של ידע ומיומנויות שאנשי המקצוע והארגון נדרשים לפתח כדי להעניק שירות יעיל ללקוחות מתרבויות שונות.

בהקשר של תכנית זו הכוונה היא:
להכיר בכך שמערכת ההשערות והפרשנויות שלנו היא תלוית תרבות.
הבנה שהתייחסות והכרה בזהות התרבותית של התלמידים תסייע בקידומם.
לדעת שיש צורך להתאים ולפתח" ארגז כלים" נוסף להוראה ולמידה בכיתה הטרוגנית.
פתיחות לשונות והשפעותיה על המרקם החברתי בכיתה, ועל האווירה הכללית בביה"ס.

עיצוב סביבה המשקפת את האחדות מתוך השונות.
פיתוח דרכי תקשורת יעילות עם הורי התלמידים, על מנת לשפר את רצף הלמידה בין בית הספר לבית.
יצוין שבהקשר של קליטת תלמידים עולים יש לצאת נגד הדעה הרווחת ש"הזמן עושה את שלו": מה שהתלמידים בדור הראשון והשני עוברים כאן ועכשיו הוא קריטי, לא רק להם אלא גם לדורות הבאים.
כשירות תרבותית היא לא מטרה כשלעצמה, כי אם אמצעי לשילוב חינוכי וחברתי של אוכלוסיות, והיא מובילה לבניית תנאים הוגנים לאזרחות שווה. מדובר בתהליך למידה מתמשך ולא חד פעמי, שכן החברה הישראלית היא דינמית ומשתנה. גישה זו נחוצה יותר ככל שהמרחק התרבותי והזהותי בין הקבוצות גדול יותר, בדומה למקרה של יוצאי אתיופיה בישראל.

דרכי השימוש בתכנית ופירוט השיעורים

התוכנית מיועדת למורים בכיתות ה'-ו' בבתי ספר יסודיים (חלק מהשיעורים עשויים להתאים גם לכיתות ד'). ההמלצה היא לשלב את מלוא המערכים של התכנית, על פי הסדר, בשיעורי חינוך והעשרה. יש לכך העברת להליך מסודר. יחד עם זאת, כל שיעור הכל פרק עומד בפני עצמו וניתן ללמד כל יחידה בנפרד, לפי בחירת המורה.

חלק מהנושאים טעונים, ויכולים לעורר תגובות רגשיות חזקות מצד התלמידים, כולל רתיעה והתנגדות במיוחד בקרב יוצאי אתיופיה. ההמלצה היא לא להיבהל ולא להירתע מעיסוק בהם, הדבר מעיד עד כמה הנושאים האלה רלוונטיים לחייהם וכמה קשה להם להתמודד אתם. יש לזכור שלרוב התלמידים אין מספיק הזדמנויות לפרוק את אשר על לבם. וזאת אולי הפעם הראשונה שהם יכולים להביע את עצמם בנושאים הללו. חשוב להכיל את כל התגובות ולאפשר לתלמידים להתבטא, בעל פה או בכתב. כמו כן. יש לשים לב שהתלמידים לא "מתקבעים" בכיתה בזהותם האתיופית בלבד, אלא מצליחים להתחבר לזהויות נוספות המגדירות אותם ומהוות מכנה משותף עם שאר התלמידים בכיתה.