מערך שיעור
גורמים בולמים בתקשורת בין-אישית
כישורי חיים, לשירות פסיכולוגי ייעוצי, האגף לתכניות לימודים, האגף לחינוך יסודי ומנהל החינוך הדתי

בפעילות מקנים כישורים להתמודדות עם מצבים משתנים לשם מניעת תופעות שליליות.

רקע

התכנית כישורי חיים נועדה לסייע להתפתחות אישית וחברתית תקינה, להקניית כישורים להתמודדות עם מצבים משתנים ולמניעת תופעות שליליות. אחד הכישורים, להתמודדות יעילה במישור האישי, במישור הבין-אישי ובמישור המערכתי-חברתי, הוא התקשורת הבין-אישית.

גורמים בולמי תקשורת בקבוצה 
בכל קבוצה ניתן לזהות תפקידים חברתיים שונים של חבריה. תפקיד חברתי מבטא דפוס התנהגויות שהפרט ממלא בקבוצה. דפוס חברתי זה הופך במשך הזמן לקבוע והוא מתבטא בהתנהגויות השונות של הפרט – בעיקר בתחום התקשורת הבין-אישית. דפוסי התנהגות אלה עלולים להוות גורמים בולמי תקשורת בין-אישית.

חשיבה מוטעית – גורם בולם בתקשורת בין-אישית 
כל אדם מפרש אירועים שונים בחייו באופן סובייקטיבי – על-פי הרגשות והמחשבות שהאירועים מעוררים בו. המחשבות הנלוות לאירועים יכולות להיות רציונליות ואי-רציונליות. כאשר המחשבות האי-רציונליות מובאות אל התקשורת הבין-אישית, היא מעוותות את התקשורת הזאת ובולמות אותה. איתור המחשבות האי-רציונליות והחלפתן במחשבות רציונליות עשויים לשחרר מחסומים אלה ולייעל את התקשורת הבין-אישית.

מטרות

1. ללמוד לזהות גורמים בולמים בתקשורת בין-אישית.
2. להכיר את המושג בולמי תקשורת.
3. להבין שהתנהגות בולמת תקשורת נובעת לעתים מחשיבה מוטעית.
4. להבין כי ניתן לשנות חשיבה מוטעית.
5. להבין כי תיקון חשיבה מוטעית מוביל לשינוי בהתנהגות בכלל ובתקשורת בין-אישית בפרט.
6. להתנסות בתיקון חשיבה מוטעית הבולמת תקשורת.

הנחיות

בפעילות זאת שלושה שלבים.

שלב א: תפקידים בקבוצה כבולמי תקשורת

1. חלקו את הכיתה לקבוצות. כל קבוצה תקבל תפקיד ותציג אותו בפני מליאת הכיתה.

דוגמה:

"המתפרץ" – בתפקיד זה הילד או הילדה מתפרצים תמיד לדברי חבריהם
"השתקן" – בתפקיד זה הילד או הילדה אינם עונים כשפונים אליהם.
"העסוק בענייניו" – בתפקיד זה הילד או הילדה טוענים שהם מקשיבים בעת הפעילות הכיתתית, אך בעצם הם עסוקים במשחקיהם.
"המבטל" – בתפקיד זה הילד או הילדה מבטלים את דברי האחרים ופוגעים בהם.
ועוד…

2. הקבוצה תחליט על אופן הצגת הדמות (התפקיד), תציג אותה בפני המליאה, והתלמידים ינסו לזהות אותה.

3. רשמו על הלוח את הדמויות שזוהו במשחק התפקידים.

4. שוחחו עם התלמידים על הקשר בין הדמויות לבין המושג בולמי תקשורת:
א. כיצד, לדעתכם, כל דמות בולמת (עוצרת) את התקשורת בין התלמידים לבין עצמם ובין    התלמידים למורה?
ב. האם גם אתם מתנהגים, לפעמים, כמו אחת מהדמויות האלה?
ג. האם אתם יכולים לחשוב על דמות שיכולה לעזור לתקשורת בין-אנשים?
ד. איך הייתם קוראים לדמות כזאת?

5. חלקו את התלמידים לזוגות או לקבוצות קטנות. כל תלמיד ותלמידה יספרו על התפקידים שלהם בקבוצות ובמסגרות השונות, שהם נמצאים בהן (בכיתה, עם חברים קרובים, בבית, בקבוצת הלימוד ועוד).

שלב ב: מחשבות שונות משפיעות על התקשורת הבין-אישית

1. חלקו את התלמידים לקבוצות. בכל קבוצה התלמידים יחשבו ויציינו אילו מחשבות מביאות ילדים להתנהגויות, כגון: התפרצות לדברי הזולת, שתיקה, ביטול דברי הזולת ועוד.
2. כל קבוצה תכתוב על בריסטול את המחשבות שציינו התלמידים, ותציג את הכרזה בפני חברי הכיתה.

 שלב ג: חשיבה מוטעית – גורם בולם בתקשורת בין-אישית

1. הציגו לתלמידים את אחת הדמויות שעסקתם בהן. דוגמה: "העסוק בענייניו".
2. התלמידים יעלו הצעות ויגידו על מה "העסוק בענייניו" חושב, בזמן שהוא עסוק בדברים אחרים ואינו מקשיב למורה ולחבריו.

דוגמה:

"לא צריך להפריע לאף אחד שאני עסוק/ה בענייניי…"
"אם אני עסוק/ה בענייני, זה לא מפריע למי שמדבר…"
"כל אחד רוצה לדבר, ולא חשוב לו אם מקשיבים לדבריו…"
"מה זה משנה אם כולם מקשיבים או שרק חלק מקשיבים?…"
"העיסוקים שלי ממילא לא גורמים לרעש…"
"אפשר להקשיב גם כשמתעסקים בעוד משהו…"

3. רשמו את הדברים על הלוח.

4. דונו עם התלמידים בשאלה: איך אפשר להפוך מחשבות מוטעות למחשבות רציונליות (מציאותיות, הגיוניות)?

דוגמה:
במקום: "לא צריך להפריע לאף אחד שאני עסוקה בענייניי…"
אפשר: "יש ילדים בכיתה שמפריע להם כאשר אני עסוק/ה בענייני, ולכן…"

5. בקשו מהתלמידים לתאר התנהגויות, שנובעות ממחשבות רציונליות, במטרה להשיג התנהגות רצויה.

דוגמה: כאשר מישהו מדבר, עדיף שיקשיבו לדבריו ויגלו בהם עניין.

6. חלקו את הכיתה לקבוצות קטנות (3-2 תלמידים). כל קבוצה תבחר בדמות אחת מהרשימה: "המתפרץ", "השתקן", "העסוק בענייניו", "המבטל". הקבוצה תנסח מחשבות לא הגיוניות, שיכולות לבטא את החשיבה של הדמות ותנסה להפוך אותן למחשבות הגיוניות.

דוגמה:
"המבטל" – במקום: "אם אני אדבר, יצחקו עליי."
אפשר: "אם אני אדבר, כולם יראו שגם לי יש מה להגיד וירצו לדבר איתי"

7. הקבוצה תבחר מחשבה אחת שבולמת תקשורת בין-אישית, ותמיר אותה במחשבה הגיונית, שמקדמת תקשורת.

דוגמה:
מחשבה בולמת תקשורת: "הוא מדבר שטויות, אני לא רוצה להקשיב לו!"
מחשבה מקדמת תקשורת: "אני אקשיב לו, גם אם אני לא אוהב את כל מה שהוא אומר".

8. כל המחשבות המקדמות תקשורת ייכתבו על כרזה ויוצגו בכיתה.

לחצו להמשך קריאה
הקטן