מטרת הפעילות להגביר את המודעות של התלמידים לתופעת האלימות ברשת האינטרנט ובטלפון הנייד.
ילדים רבים מבלים שעות ארוכות בגלישה, ביצירה ובשיחות ברשת האינטרנט, ללא הכוונה והשגחה. מורים והורים רבים אינם נותנים את הדעת ליתרונות של הרשת, וגרוע מכך – לסכנות האורבות בה לילדים.
דואר אלקטרוני, צ'אטים, טלפונים ניידים ופורומים הם אמצעי תקשורת נפוצים מאוד אצל ילדים רבים בימינו. אמנם יש בהם יתרונות, אך לעתים קרובות נעשה בהם שימוש לרעה: עלבונות, השפלות ואיומים וגם סכנות.
בעידן האלקטרוני חשוב להכיר ולהבין כללי התנהגות חדשים – כללי התנהגות ברשת האינטרנט ובטלפון הנייד.
1. להגביר את המודעות של התלמידים לתופעת האלימות ברשת האינטרנט ובטלפון הנייד.
2. לגבש כללי התנהגות ראויה ברשת האינטרנט ובטלפון הנייד.
בפעילות זאת שבעה שלבים.
שלב א: הפעלת פתיחה – סיפור
האם מחשבים נושכים?
* "אימא, יש לי כאבים בבטן. כדאי שאני אשאר בבית היום…"
* "מה קרה, מור? אכלת משהו מקולקל? אני אקבע לך תור לרופאה…"
* "לא, אימא. אני לא יודעת. תני לי פשוט להישאר במיטה קצת. אני בטוחה שזה יעבור."
* "את בטוחה שהבטן כואבת לך, מתוקה? את לא סתם מתפנקת?…"
עשיתי לאימא פרצוף מסכן. אני לא בטוחה שהיא האמינה לי, אבל היא נתנה לי ליהנות מהספק. והיא צדקה! באמת לא כאבה לי הבטן. מה שכאב לי זה… הלב.
הכול התחיל לפני שבוע. עד אז מיכל ויערה היו חברות שלי. ואז עשיתי משהו שעצבן אותן. אולי באמת לא הייתי בסדר, אבל התגובה שלהן הייתה לגמרי מוגזמת. הן התחילו להטריד אותי בטלפון הנייד . מתקשרות ומנתקות, ולפעמים גם שולחות לי הודעות SMS זדוניות.
החלטתי להשאיר את הטלפון שלי בבית, סגור. כשהן כבר לא יכלו להציק לי בטלפון, הן עברו אל המחשב. כל יום התמלאה תיבת הדואר האלקטרוני שלי בעשרות מכתבים. חלק סתם ריקים, בחלק היו קללות. וכל פעם שרציתי לעלות לדבר עם חברות בצ'ט, גם הן היו שם, עם הדיבורים המגעילים שלהן.
מחקתי את מיכל ואת יערה מהרשימה שלי. אבל אז הן עשו את הדבר הנורא מכול! הן לקחו תמונה שלי שהייתה להם מפורים האחרון (אז עוד היינו חברות), ובמקום הגוף שלי השתילו גוף של שימפנזה. ואת התמונה הזאת הן שלחו לאתר האינטרנט של היישוב.
אמנם מנהלת האתר הורידה את התמונה ברגע שהיא עלתה על זה, אבל עד אז הספיקו לראות אותה כולם, כי הן שלחו הודעות להיכנס ולראות את התמונה ה"מצחיקה".
זהו. עכשיו אני לא הולכת לבית-הספר. אני לא מסוגלת. כולם יצחקו עליי ויתלחששו מאחורי גבי. אני נשארת בחדר שלי, לא יוצאת מהמיטה שלי, לעולם! רק כאן אני מרגישה בטוחה.
שלב ב: שאלות לדיון בכיתה
1. איזה סוג של מעשה עשו החברות, מיכל ויערה? האם צריך להתייחס אליו? אולי צריך להתעלם ממנו?
2. האם, לדעתכם, המעשים שעשו החברות הם אלימות? האם אלימות ברשת האינטרנט היא אלימות ככל אלימות אחרת?
במה היא דומה ובמה היא שונה?
3. מה אתם חושבים שאפשר לעשות כדי להתגונן מפני אלימות ברשת?
4. איך מור פתרה את הבעיה? האם אתם מסכימים עם הפתרון שלה? מדוע?
5. הציעו למור דרכים אחרות להתמודד עם הבעיה.
שלב ג: עימות
1. לפניכם שתי דעות שונות על אלימות ברשת האינטרנט.
2. בחרו ילד או ילדה שייצגו כל דעה ויטענו אותה.
3. לאחר שמיעת הדעות והטיעונים, ערכו הצבעה בכיתה, וראו מהי דעת הרוב.
דעה א: אלימות ברשת חמורה הרבה פחות מאלימות רגילה. אפשר לסגור את הטלפון ואת המחשב, והבעיה נפתרת מיד.
דעה ב: אלימות ברשת חמורה הרבה יותר מאלימות רגילה. אי אפשר לברוח ממנה. אפילו אל הבית היא מצליחה להגיע
ולפגוע.
שלב ד: מחשבה
הבעיה האמתית היא עצם האלימות. לכן, צריכים להתמודד קודם כל עם הסיבות לאלימות. האמצעי שהאלימים משתמשים בו (למשל, רשת האינטרנט) – חשוב פחות.
שלב ז: פעילות כיתתית מסכמת – אמנה כיתתית
הכינו אמנה כיתתית לשימוש נאות בטלפון הנייד ורשת באינטרנט.
באמנה יתחייבו כל תלמידי הכיתה לא לעשות שימוש לרעה בטלפונים הניידים ובמחשבים, אשר עלול לפגוע בחבריהם.
באמנה אפשר גם לקבוע את עונשם של אלה, אשר לא יפעלו לפי רוחה.
