תוכן
הפרעות התנהגות (להלן ה"ה) בקרב ילדים ונוער הנן תופעות קליניות קשות הכוללות התנגדות להנחיות והוראות, התרסה כנגד דמויות סמכות, והתנהגות תוקפנית ואלימה. בישראל, נכון לשנת 1021, לכל הפחות % 3.3 מהילדים בחינוך הקדם יסודי, % 6.9 מהילדים בחינוך היסודי ו % 7.4 ילדים בחינוך העל-יסודי מאובחנים עם בעיות התנהגות. השלכות התופעה משמעותיות ביותר, הן מבחינת המחיר הנפשי אותו משלם הילד והן מבחינת המחיר הנגבה בדרכים רבות מן החברה. שני האבחונים הקליניים המרכזיים בהפרעות התנהגות הינם ODD ו CD. מספר גורמי סיכון לה"ה זוהו במחקר, ביניהם דפוסי הורות נוקשים ובעייתיים, גורמים ביולוגיים או נוירו- התפתחותיים של הילד, גורמים רגשיים ומנטאליים, ורקע סביבתי קשה או דל.
מטרה: מטרת הסקירה הנוכחית הייתה להציג מיפוי ממצה של אפשרויות המניעה, ההתערבות והטיפול בה"ה, ולהדגיש התערבויות שזוהו במחקרים איכותיים כמועילות ויעילות.
דרך איסוף הנתונים ואסטרטגיית חיפוש המאמרים: החיפוש אחר מחקרים רלבנטיים כלל איתור מקורות ממגוון סוגים ונעזר בשישה מנועי חיפוש מובילים: Collaboration Campbell, נעשה. Google Scholar ו What Works Clearinghouse, Ebsco Host, Education Source, Psycnet
שימוש ב 26 מילות מפתח, להלן חמש המרכזיות ביניהן: הפרעות התנהגות (behavior Disruptive disorders) , הפרעת התנגדות מתריסה (Disorder Defiant Opposing), הפרעת התנהגות (Conduct) .(Risk Behaviors) סיכון והתנהגויות (Intervention Programs) התערבות תכניות, (Disorder) קריטריונים להכללה בסקירה: הסקירה כללה מאמרים אמפיריים ממגוון סוגים שהתייחסו לילדים שאובחנו באופן קליני כסובלים מהפרעות התנהגות ספציפית של CD ,ODD, ומהפרעה אנטי-חברתית. כמו-כן, נכללו התערבויות שנעשו בקרב ילדים שהוגדרו בעיקר ע"י מוריהם והוריהם כמרדנים כלפי דמויות סמכות, ללא אבחון קליני, אך עם דגש על בעיית התנהגות במסגרת החינוכית.הגדרת קריטריונים למיון ואיכות ההתערבויות שנבחנו מחקרית: הסקירה ביקשה להדגיש התערבויות שנמצאו מחקרית כבעלות אפקט. לנוכח זאת, נעשה שימוש בקריטריונים לבדיקת איכות המחקר שבחן את ההתערבות. בהתאם למקובל בספרות, הסקירה הבחינה בין התערבויות שנבדקו במחקרים שהינם established well לבין התערבויות שנבחנו במחקרים שהינם probably efficacious.
תוצאות: הסקירה העלתה התערבויות מכמה סוגים: התערבויות עם הורים, עם הילד באופן ישיר, עם המסגרת החינוכית, וכן התערבויות פרמקולוגיות. התוצאות מלמדות כי להתערבויות מסוימות בילדים עם ה"ה יש השפעות חיוביות ושחשוב להתחיל ביישומן בגיל מוקדם ככל האפשר. היעילות הגבוהה ביותר נמצאה בקרב התערבויות שכללו מרכיבים של אימון הורי.
השיפור במיומנויות ההוריות הפחית את חומרת התסמינים של ה"ה בילדות ובדרך זו שיפר גם את מצבם הנפשי של ההורים עצמם. התערבויות אלה מתבססות בד"כ על תיאוריות התנהגותיות, קוגניטיביות וכאלה של למידה חברתית. לצד ההתערבויות ההוריות נמצא כי לשיטות אחדות של ניהול כיתה ע"י המורים יש השפעה ממתנת על ההתנהגות המפריעה. לבסוף, שיטות המתמקדות בהתערבות ישירה ופרטנית בילד וכן התערבויות פרמקולוגיות היו יעילות, אם כי האפקט הכללי שלהן נמוך יותר ביחס לשתי הקבוצות הראשונות.
מסקנה משמעותית מעבר לכל סוגי ההתערבות היא שכולן מבנות-מחדש, בדרך זו או אחרת, את היכולת הניהולית והמווסתת של מושא ההתערבות (הורה, מורה או ילד). בכך הן מסדירות התנהגויות כמו ניהול כעסים, דחיית סיפוקים, הפחתת תגובות נזעמות וכדומה, ומשפרות את רווחתו של הילד.
מסקנות: הראיות בדבר יעילות הטיפול בה"ה חזרו על עצמן בעקביות במהלך הסקירה. אלה תוצאות מעודדות שכן הן משקפות את העובדה שעשייה טיפולית יעילה ומועילה עם ילדים אלה היא אפשרית. מסקנה זו אינה ברורה מאליה שכן הרקע הסביבתי והמשפחתי מאחורי התפרצות של ה"ה הוא לעיתים קשה ביותר. מומלץ שתוצאות הסקירה הנוכחית, בתלות בכוחה ובמגבלותיה גם יחד, ולצד ידע מקצועי נוסף, ישפיעו על מערך המניעה והטיפול בילדים עם ה"ה
במערכת החינוך בזמן הקרוב.
