תוכן
באופן מסורתי, מרבית המאמצים הושקעו בהישגים הקוגניטיביים ובדרכים להבטחת ביצועים
מיטביים (זיידנר, 2010) מאחר והצלחה לימודית דורשת יותר ממיומנות בכישורים לימודיים
(2002, Elliott & DiPerna) עסקו מחקרים שונים בבחינת הקשר בין הישגי התלמידים לבין
מקדמים אקדמיים שונים, בהם: כישורים חברתיים ויכולות רגשיות, תפישות עצמיות, גורמי
מוטיבציה ומידת המעורבות בלמידה. ניתן לראות באלו ובמבנים נוספים תוצאות חינוכיות
רצויות בפני עצמן שבתורן, עשויות לקדם את ההישגים האקדמיים של התלמידים ולהשפיע על
התפקוד הכללי שלהם בבית-הספר ואף מחוצה לו.
לפיכך, הסקירה הנוכחית מבקשת להציג גורמים ומודלים תיאורטיים לצד מחקרים מבוססים
אמפירית הבוחנים את הקשרים בין הגורמים השונים הקשורים לתפקוד הרגשי-חברתי והלימודי
בבית-הספר. ראשית, בשל החשיבות הנודעת שיש לתפישות עצמיות (2004, Eccles) נתייחס
בסקירה לתפישות עצמיות שונות בעלות חשיבות בחיים האקדמיים, בהן: תפישה עצמית
אקדמית ומסוגלות עצמית אקדמית וכן, תפישות הקשורות למוטיבציה של התלמידים, בהן
סגנונות ייחוס ומטרות הישג. מהסקירה עולה כי לגורמים אלו השפעה ישירה על מעורבות
התלמיד בלמידה וכן, על הרגשות המתעוררים בו במהלכה ועל הישגיו.
בשל ההשפעות ההדדיות הקיימות בין התפקוד הרגשי להישגים ובשל העובדה שסביבת בית-
הספר מעמידה את התלמיד בפני התמודדויות שונות המעוררות רגשות חיוביים ושליליים,
תיבחנה יכולות רגשיות שונות שקיומן נמצא חיוני לתפקוד אפדטיבי בבית-הספר, בהן:
אינטליגנציה רגשית, ויסות רגשי ועמידות רגשית. מהסקירה עולה כי היכולות הרגשיות של
התלמיד הן בעלות משקל משמעותי באופן שבו מנוהלים רגשותיו, מחשבותיו והתנהגותו ופועל
יוצא שלהן הוא מצבו הרגשי-חברתי כמו גם מעורבותו בלמידה והישגיו בלימודים. עוד עולה כי
גם להישגים השפעה על התפישות העצמיות של התלמיד ועל האופן שבו הוא חווה את בית-הספר.
ההתמודדות היומיומית עם דרישות בית-הספר מתרחשת בהקשר חברתי שהינו בעל השפעה
מכרעת על תפקוד התלמיד והישגיו כמו גם על תפקודו הרגשי. הסקירה מציגה היבטים שונים
הקשורים לתפקוד החברתי, ובהם: תחושת שייכות וקבלה בקבוצת השווים; ובנוסף, דנה
בהשפעות ההדדיות הקיימות בין התפקוד החברתי לתפקוד הלימודי שנקודת ממשק משמעותית
ביניהם באה לידי ביטוי בדרכי הוראה שיתופיות שונות. נראה כי הלמידה השיתופית מאפשרת
לתלמידים אימון חי בכישורים חברתייים שרכישתם אף מקדמת הישגים לימודיים.
הדרך שבה מתייחסת המערכת החינוכית לשונות קוגניטיבית בין הלומדים מעצבת את סביבות
הלמידה ובעלת השפעה ניכרת על היבטים רגשיים, מוטיבציוניים וחברתיים שונים הקשורים
ללמידה ולהישגים. בעוד שגישות שונות מדגישות את היתרונות שבשונות ובהטרוגניות ומנצלות
שונות זו למען הלמידה, שיטות אחרות רואות בה חיסרון ומבקשות לצמצם אותה דרך חלוקת
בתי-הספר והכיתות למסלולים, הקבצות וקבוצות לפי יכולת והישגים. לפיכך, תסקרנה דרכים
שונות למתן מענה לשונות קוגניטיבית, תוך העלאת סוגיות חינוכיות עקרוניות והצגת מחקרים
המבססים את ההשפעות השונות שיש לגישות אלו על התלמידים.
לבסוף, זיהוי של גורמים שונים העומדים בבסיס התפקוד בבית-הספר כמו גם בחינה אמפירית
של הקשרים ההדדיים ביניהם מהווים בסיס לפיתוח דרכי התערבות שונות. לפיכך, בסקירת
הקשרים השונים יוצגו מחקרים שבחנו את השפעתן של דרכי התערבות והוראה שונות על
היבטים רגשיים וחברתיים ואף יוקדש פרק לתיאור דרכי התערבות ספציפיות שפותחו במהלך
השנים. מהסקירה עולה כי בעוד שהתערבויות שונות מדגישות את המטרות הלימודיות
ומתמקדות במתן מענה ישיר לשונות הקוגניטיבית, התערבויות אחרות מציבות מטרות לימודיות
לצד מטרות בתחום הרגשי-חברתי או מתמקדות באלו האחרונות בלבד. זאת, מתוך הנחת יסוד
מבוססת מחקרית שקידום התלמידים בתחום הזה עשוי לקדם אותם בתחום הלימודי ויותר מכך,
לתרום להצלחתם ולהתפתחותם הכללית.
