מחקר בינלאומי על אלימות בית ספרית קובע בצורה חד משמעית כי ישנה אפשרות לבודד את בית הספר מן הקהילה וליצור איים של שלווה עבור ילדנו אשר יספקו מקלט בו יוכלו ללמוד ולהתפתח. המאמר בוחן את הגורמים הישירים והעקיפים, המשפיעים על היווצרותה של תופעת האלימות הבית-ספרית ועל היקף שכיחותה. הגורמים הישירים קשורים בעיקר לתפקוד בית הספר וכוללים את האקלים הבית- ספרי, ההכשרה המקצועית, פיקוח הולם בתוך בית הספר וקבלת ה"אחר". בעוד שהגורמים העקיפים הם גורמים חברתיים וכלליים יותר, הכוללים את האלימות בתקשורת, והאלימות בבית. לאחר ניתוח הגורמים לתופעת האלימות הבית-ספרית מוצעים עקרונות לפעולה עבור אנשי המקצוע המתמודדים עם תופעה זו.

גורמים ישירים המשפיעים על אלימות בית-ספרית
אין ספק כי בעיות של אלימות בית-ספרית יכולות להצטמצם באופן משמעותי במספרן ובדרגת חומרתן על ידי שינוי האקלים הבית-ספרי, ההכשרה מקצועית, הפיקוח ההולם בתוך בית-הספר ועידוד קבלת ה"אחר".

אקלים בית-ספרי
האקלים הבית-ספרי נתפס על-ידי חוקרים רבים כגורם מרכזי בהבנת תופעת האלימות הבית-ספרית. פיתוח אקלים בית-ספרי חיובי, היוצר תחושה של תמיכה בילדים וציפיות חיוביות מהם, מצריך מאמץ עקבי מצד המבוגרים הפועלים במסגרת המערכת הבית-ספרית, וקשרים הדוקים בינם לבין ההורים. כאשר הורים עובדים עם צוות בית-הספר, נרקמת רשת של תמיכה עבור הילדים. כאשר הורים מחזקים ציפיות חיוביות מבית-הספר, וצוות בית-הספר מחזק ציפיות חיוביות מן ההורים, או אז יכולים הילדים לסמוך על מכלול עקבי של ציפיות חיוביות באשר להישגים, להתנהגות ולהצלחה עתידית. עקביות בציפיות מזכירה לילדים כי הם נמצאים בטיפולה של הקהילה המורחבת והמבוגרים הם האחראים על התפתחותם. מסרים עקביים אלו יכולים לתרום לתחושת הביטחון הרגשי של הילדים.

מרכיב אשר נוטים להמעיט בחשיבותו בנוגע לאקלים בית-ספרית הוא החשיבות של התנהגות המבוגרים כדוגמא אישית. אנו סבורים כי לא סביר לצפות להיווצרות אינטראקציה חיובית בין תלמידים כאשר האינטראקציה בין המבוגרים בבית-הספר איננה כזו. לכן חשוב, כי המבוגרים יהיו ערים לדרך בה הם נוהגים זה בזה ובילדים.

הכשרה מקצועית
אין עוררין כי התנהגות ילדים היא נלמדת ותלויית מצב כאחד. גורם מרכזי התורם לעיצוב התנהגותם של ילדים הנו המידה שבה בעלי המקצוע בבית-הספר מעודדים התנהגויות חיוביות ופרו-חברתיות באמצעות מתן חיזוקים סלקטיביים על התנהגויות חיוביות, נגישות של מודלים חיוביים לחיקוי וכן דיכוי והכחדה של התנהגויות בלתי הולמות. למרות קביעה זו הרי שגם הקביעה ההפוכה היא נכונה. התנהגויות אלימות ותוקפניות של ילדים יחוזקו ויוגברו שלא בכוונה על-ידי פסיביות והתעלמות של אנשי צוות מהתנהגויות אלה. היכולת של צוות בית-הספר לעודד באופן אקטיבי התנהגויות פרו-חברתיות ולדכא התנהגויות אנטי-חברתיות תלויה באופן ישיר ברמת ההכשרה המקצועית הספציפית של חברי הצוות בנושא זה.

פיקוח
הכשרה מקצועית של אנשי החינוך היא חשובה אך אינה מספקת. נוכחות או היעדר פיקוח מתאים על ילדים נמצאו אף הם כבעלי השפעה משמעותית על רמת האלימות הבית-ספרית. רמת פיקוח נמוכה בבית-הספר, בעיקר בחצר המשחקים ובמסדרונות, תורמת לעלייה במספרם ובדרגת חומרתם של אירועי האלימות במוסד. במושג 'פיקוח' אין הכוונה לנוכחות פסיבית של המבוגר בסביבת הילדים אלא לנוכחות אקטיבית, הכוללת התערבות הוגנת של מבוגרים כאשר הם עדים להתנהגות תוקפנית או מתבקשים על-ידי הילדים להתייחס אליה. הגורם עיקרי, המשפיע על שכיחות ההתנהגות התוקפנית של ילדים, הוא תפיסותיהם את ההתנהגויות המקובלות והבלתי מקובלות בעיני המבוגר המפקח. משום כך, תגובותיו העקביות של המבוגר ישפיעו הן באופן מיידי והן לטווח ארוך יותר בצמצום היקף ההתנהגות התוקפנית של הילדים.

קבלת "האחר"
גורם נוסף המשפיע על התנהגות אלימה ותוקפנית של ילדים הנו שנאת ה"אחר", שהיא תוצאה של פחד וגזענות. נטייה זו לחשיבה דיכוטומית, היוצרת ניגוד בין "אנחנו" ל"הם" מגבירה את הדה-הומניזציה כלפי "האחר" ובאה לידי ביטוי בהפחתה בערכו. הפחתת ערך "האחר" מעודדת אלימות בין-אישית, שכן היא מחזקת את התחושה שלא מדובר באינטראקציה בין שווים.

הכרחי אם כך להגיב, הן כלפי התלמידים הנוקטים התייחסות המבוססת על שנאת ה"אחר" והן כלפי התלמידים התומכים בהם.

גורמים עקיפים המשפיעים על אלימות בית-ספרית

אלימות בתקשורת
השפעתה של חשיפה לאלימות תקשורתית על התנהגויות של ילדים נחקרה מהיבטים שונים. המחקר מעיד על השפעות של צפייה באלימות ובהתנהגות תוקפנית בטלוויזיה, בסרטים ובמשחקי וידיאו על התנהגותם התוקפנית של ילדים.

יחד עם זאת, ברור בצורה חד-משמעית, כי למרות שיש מקום לקבוע רמת פיקוח מסוימת על האלימות כפי שהיא מופיעה בתקשורת, הרי שהקשר בינה לבין אלימות בית-ספרית אינו ישיר.

אלימות בבית
סגנון ההורות ואופן גידול הילדים, נמצאו כמנבאים האם ילדים יתנהגו בצורה תוקפנית ובריונית.

לאור כל הגורמים שפורטו לעיל נשאלת השאלה כיצד יכולים אנשי המקצוע להתמודד עם תופעת האלימות הבית-ספרית בהתחשב בידיעה כי יכולתם להשפיע על גורמים מסוימים היא חלקית. ברצוננו להציע שישה עקרונות, שיכולים לשמש כקווים מנחים עבור אנשי המקצוע:

1) אין "מטה קסמים":
אלימות בית-ספרית היא בעיה רבת-היבטים ורב-ממדית, ומשום כך הטיפול בה חייב אף הוא להיות כוללני. תהא זו טעות להניח כי על-ידי התמקדות בהיבט אחד (כגון: תקשורת, הכשרת מורים, או גודל חצר בית-הספר) נוכל להשפיע ישירות על צמצום היקף תופעה זו. במקום זאת, עלינו להתכונן לקראת התמודדות רבת עוצמה עם אלימות בית-ספרית במספר חזיתות. אנו חייבים לאמץ מטאפורה מתחום בריאות הציבור ולהתייחס לאלימות הבית-ספרית כאל מגיפה. על מנת לטפל ביעילות במגיפה בריאותית, עלינו לטפל באספקת המים, במערכות הביוב, בתזונה ולהדגיש את הטיפול הרפואי המונע. איש המקצוע בתחום בריאות הציבור מבין את הטבע המערכתי של מגיפה, ואת העובדה שהטיפול בה אינו יכול להיות ולא צריך להיות ממוקד בחולה הספציפי. אם נאמץ מטאפורה זו הרי שגם הטיפול באלימות בית ספרית חייב להיות בעל אופי מערכתי ומונע. כלומר, טיפול במערכות ההכשרה, ההדרכה והליווי של כל אנשי הצוות בו בזמן שאנו מטפלים בילדים עצמם.

2) התנהגות הנה תלויית מצב:
מחקרים מצביעים על כך שהתנהגות האדם משתנה בהתאם לסיטואציה המסוימת בה היא מתרחשת. לדוגמא, ילד עלול לקחת כדור באופן אלים מילד אחר בחצר המשחקים אך לא ינהג בתוקפנות כלפיו בסיטואציות אחרות. אנשי המקצוע בבית-הספר יודעים כי באזורים מסוימים (כגון: שירותים, ברזיות, מזנון, ואזורים בהם לא נמצאים מבוגרים), בזמנים מסוימים (כגון: הפסקות וזמני מעבר) ואפילו בכיתות או אצל מורים מסוימים עלולות להתרחש התנהגויות תוקפניות או אלימות רבות יותר. על-מנת לטפל באופן אפקטיבי בהתנהגות שכזו, מוטל עלינו לשאול את עצמנו באמצעות השאלות "מתי, מדוע, היכן וכיצד" מהם המצבים בהם התנהגות מסוימת מתרחשת. רק לאחר שזיהינו מצבים אלה נוכל להתערב בהצלחה כדי למנוע את הישנותה.

יחד עם זאת עלינו לזכור שרוב הילדים בבתי הספר אינם אלימים, תוקפניים או אפילו מתנהגים באופן הסותר את כללי המשמעת, הנהוגים בבית-הספר. ניתן לתאר את היקף התופעה והתפלגותה בקרב התלמידים על-פי הכלל של "5%-15%-80%". כלומר, רק קבוצה קטנה, כ-15% מהילדים עוברים על הכללים ומסרבים לקבל את החוקים ההגבלות של המסגרת לעתים קרובות למדי. עלינו להקדיש חלק ניכר מתשומת הלב המקצועית שלנו לילדים אלה אשר זקוקים הן להצבת חוקים ברורים והן לידיעה מראש בנוגע לתוצאות של הפרת החוקים, כדי להחזירם ולשמור אותם "על דרך המלך". הקבוצה השלישית, בה נכללים כ-5% מן הילדים כוללת ילדים בעלי בעיות התנהגות חמורות אשר מאיימים על סביבתם ומחייבים השקעה רבה ביותר מצד המורים ובית-הספר. בעידן בו ישנה עלייה ברמת האינטגרציה של ילדים בעלי בעיות קוגניטיביות והתנהגותיות הופכת קבוצה זו של ילדים לגורם בולט ובעל השפעה שלילית על הסביבה הבית-ספרית. ילדים אלה נמצאים בסיכון לפתח בעיות רגשיות, התנהגותיות, וחוקיות בבגרות והם בעלי פוטנציאל להתנהגויות סיכוניות, כגון שימוש בחומרים ממכרים.

בתי-הספר והגורמים הקהילתיים חייבים להתייחס לילדים אלה בצורה תקיפה וטיפולית כאחד בכדי להבטיח שבתי-הספר יהוו מקום בטוח ומוגן עבור כל ילדינו.