הנחיות
הבנים לא משתפים את אחד הילדים בכדורגל?
הבנות לא מסכימות לשחק עם אחת הילדות ומציקות לה בהפסקה?
המקובלים לא מזמינים את אחד התלמידים למסיבה?
שמעתם שתלמידים מרכלים על אחד הילדים ומכנים אותו בשמות גנאי?
דחייה חברתית היא תופעה שכיחה וקשה, ואין מורה שלא נתקל בילדים דחויים בקרב תלמידיו. לדחייה חברתית עלולות להיות השלכות ארוכות טווח: פגיעה בדימוי העצמי, בדידות וייאוש, הפרעות רגשיות וקשיים התנהגותיים.
איך נעזור לילדים להתגבר על הדחייה ולהשיג תחושת שייכות? איך להתערב בלי להחמיר את המצב?
במדור זה תמצאו כלים ואסטרטגיות להתמודדות עם דחייה לתקופה קצרה, המתרחשת מדי פעם בפעם. להתמודדות עם דחייה מתמשכת וחריפה, פנו למדור חרם חברתי.
לפני העברת הפעילויות בכיתה, ממליצים לכם לצפות ביעל אברהם, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומטפלת משפחתית, מציגה את גישות שונות לאבחון וטיפול בנושא דחייה חברתית בבית הספר.
לפני תחילת המערך
כדי להתמודד עם הבעיה של דחייה חברתית, כדאי להתמקד ביצירת קרבה וחיזוק הקשר בין התלמידים.
תוכלו לומר לתלמידים שאתם עומדים להקדיש כמה שיעורים כדי לחזק את תחושת השייכות של כולם לכיתה.
שאלות לדיון:
1. האם בכיתה שלנו יש ילדים מקובלים ולא מקובלים?
2. מה זה אומר להיות מקובל או לא מקובל בכיתה שלנו?
3. מה, לדעתכם, ההבדלים בין ילדים מקובלים לילדים לא מקובלים?
4. לפי מה נקבעת המְקוּבָּלוּת החברתית? לפי תכונות חיצוניות (למשל, מראה חיצוני או בגדים אופנתיים)? לפי תכונות פנימיות (למשל, חכמה, חוש הומור או נדיבות)?
5. איך, לדעתכם, מרגיש ילד מקובל? איך מרגיש ילד לא מקובל?
6. מהם, לדעתכם, הדברים המשותפים לילדים המקובלים ולילדים הפחות מקובלים? (הרי לכולנו דברים דומים!)
צרו משחקים שיחזקו את ההיכרות בין התלמידים וידגישו את הדמיון והקרבה בין חברי הכיתה.
כשאתם שומעים על מקרים של דחייה חברתית בכיתה, אל תתעלמו ממה ששמעתם. הביאו את המקרה לדיון כיתתי: תארו בפני התלמידים את המקרה שעליו שמעתם והביעו התנגדות חריפה כלפיו. אמרו למשל: "אצלנו בכיתה התנהגות כזאת אינה מקובלת בשום פנים ואופן!"
רעיון לפעילות בכיתה:
ציירו על הלוח עיגולים המתארים ילדים בקבוצה. למשל:
לאחר מכן שאלו:
1. מי הם התלמידים בקבוצה הגדולה? איך הם מתנהגים? איך הם מרגישים בבית הספר? (הכוונה איננה לנקוב בשמות אלא לציין איזה תפקיד יש לתלמידים אלו בכיתה).
2. מי הם זוג התלמידים בצד? איך הם מרגישים בקבוצה?
3. איך מרגישים התלמידים שעומדים בשְׁלָשָׁה?
4. איך מרגיש התלמיד שעומד לבד? למה, לדעתכם, הוא לבד? מה הייתם אומרים לתלמיד זה? האם, לדעתכם, הוא היה רוצה להימצא במקום אחר? איפה?
5. אילו יכולתם לסדר את העיגולים בכל צורה – איך הייתם מסדרים אותם? מדוע?
סכמו:
א. כמו העיגולים המסודרים כקבוצות וכיחידים, גם תלמידי הכיתה שלנו "מסודרים" כך.
ב. יש תלמידים שיש להם הרבה חברים, ועל פי רוב הם מוקפים בתלמידים אחרים. יש תלמידים שיש להם פחות חברים.
ג. יש תלמידים שמרגישים טוב בכיתה, ויש כאלה שפחות.
ד. מותר לכם להיות חברים של מי שאתם רוצים. לא חייבים להיות חברים של כולם, אבל יש לתת לכל אחד תחושה טובה של שייכות, של "יחד". המטרה היא ליצור בכיתה אווירה של שותפות.
ה. בשבועות הקרובים נעסוק ביצירת תחושה טובה ואווירה נעימה לכל תלמידי הכיתה.
