תוכן
במאמר זה המחבר עומד על כמה מהבעיות האידיאולוגיות הקשורות בזכויות ובחובות בבית-הספר, סוקר בקצרה את ההתפתחות ההיסטורית של הטיפול בנושא זה בעולם ובישראל, עומד על התייחסות המערכת לזכויות תלמידים ולחובותיהם מההיבט המשפטי ומההיבט החינוכי, מתייחס למשתמע מכך לגבי זכויות מורים וחובותיהם, עוסק בתקנות, תקנונים ואמנות העוסקים בנושא, ומציין כמה מדרכי ההתמודדות של מערכת החינוך בנושא זה.
ההיבט האידיאולוגי
אנו חיים בתקופה בה הודגשו במערכות החינוך בעולם המערבי הצרכים המיוחדים של ילדים, השונות ביניהם, והצורך בקבלתה, ומכאן תהליכי אינדיבידואליזציה של ההוראה. ביטוי לכך נמצא בהצהרת זכויות הילד בישראל (1989, סעיף 4): "לכל ילד הזכות לחינוך, להגשמה עצמית, להזדמנות שווה ולמיצוי יכולתו וכשרונותיו". אך גם בתקופתנו "ילדים הם חסרי אזרחות, חסרי קול פוליטי, נטולי משאבים כלכליים משל עצמם, חסרי מעמד חוקי עצמאי, נמצאים ברשות הורה או אפוטרופוס (אילון, בתוך: מרכוס, 1998). מכאן גם הצורך בהגדרת חובותיהם וזכויותיהם של התלמידים.
לגבי גבולות הזכויות שיש לתת לתלמידים בבית-הספר והחובות המוטלות עליהם, מערכת החינוך עברה מהגישה הפטרנליסטית לגישת הביניים הפשרנית: על התלמידים להתרגל בהדרגה הן לחובות והן לזכויות, בהתאם להתפתחותם הגופנית, הנפשית והחברתית. גישה זו רואה בחינוך לחיים בחברה דמוקרטית תהליך מתמשך, בו על התלמיד להפנים חובותיו ולדעת להשתמש נכון בזכויותיו בלי לפגוע בזולת.
ההיבט ההיסטורי
רק במאה שלנו חל מעבר חד משעבוד ילדים לצורכי מבוגרים לתפיסה הפיידוצנטרית, המעמידה את הילד במרכז.
אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד אושררה על ידי מדינת ישראל ב1991 . באמנה שני סעיפים העוסקים בחינוך:
סעיף 28-חינוך: לילד הזכות לחינוך חובה יסודי חינם, האפשרות לחינוך תיכוני ומקצועי. יש צורך בנקיטת אמצעים לצמצם את שיעור הנשירה ממסגרות החינוך. ניהול המשמעת בבית-הספר ישקף את היחס לכבוד הילד.
סעיף 29-מטרות החינוך: יש לכוון את החינוך לפיתוח אישיותו של הילד וכשרונותיו, להכינו לחיים אחראיים כמבוגר, כאשר הוא מכבד את זכויות האדם ואת ערכיו התרבותיים והלאומיים שלו ושל אחרים. יש לחנכו לחיים אחראיים בחברה החופשית ברוח הבנה, שלום, סובלנות, שוויון המינים וידידות בין כל העמים.
במקביל (בשנת 1998) פורסמה הצהרת זכויות הילד בישראל.
ללא ספק, אמנת האו"ם והצהרת זכויות הילד בישראל מחייבות התייחסות אחרת לחובותיהם ולזכויותיהם של תלמידים, הן בין כותלי בית-הספר והן מחוצה לו, במשפחה ובקהילה. עדיין אין פעילות מרכזית במערכת להכרת מסמכים אלו על ידי כל מורה ומחנך בפועל ועל ידי כל מי שעובר הכשרה להוראה. זו אחת המשימות שהמערכת נדרשת להן בעתיד הקרוב.
ההיבט המשפטי:
גם בישראל כמדינה נאורה נתקבלו שורה של חוקים הבאים להגן על הילד מפגעי החיים והחברה ולמנוע את קיפוחו הגופני והנפשי. חוקי המדינה העוסקים בזכויות הילדים ובהגבלות החלות עליהם – תקפים כמובן גם לגבי הנעשה במוסדות החינוך. בנוסף לכך מתפרסמות הוראות והנחיות בעלות תוקף מחייב בחוזרי מנכ"ל משרד החינוך.
זכויות וחובות בבית הספר
הביטוי לזכויות וחובות התלמיד בא לידי ביטוי ב"הצהרת זכויות הילד בישראל" (1998). הזכות המרכזית היא זכותו של התלמיד לכבוד כאדם המבוססת על חוק יסוד "כבוד האדם וחירותו"
(1992). לזכותו של התלמיד לכבוד השלכות רבות לחיי בית-הספר: איסור על השפלת תלמידים וגינויים פומביים, על ענישה שרירותית, על פרסום ציונים של תלמידים חלשים בפומבי במטרה להמריצם, על שימוש בלשון צינית כלפי תלמידים.
מכאן נובעות גם זכויות חשובות אחרות:
הזכות לפרטיות; חופש הביטוי; חופש ההתארגנות; זכות התלמיד לשמור על שמו המקורי, על מורשת משפחתו ועדתו; זכותם של תלמידים להליך משמעתי הוגן וצודק; הזכות לחינוך;
וזכותו של הילד לדעת.
מובן שזכויות אלה בווריאציות אחרות הן גם זכויות המורים מתוך יחס כבוד להם כבני אדם המספקים את שירותי החינוך.
פעולות שנעשו במשרד החינוך בתחום זכויות וחובות בבית הספר בעשור האחרון:
1. מתן מידע על זכויות וחובות האדם, זכויות וחובות תלמידים ובני נוער, העמקת הידע בנושאים הקשורים בדמוקרטיה, כיבוד החוק
והמשפט, אוטונומיה.
2. ניסיונות רבים לעיבוד תקנון בית-ספרי שלחיבורו ולדרכי יישומו שותפים הצוות החינוכי, התלמידים ולעתים גם ההורים.
3. מערכת היחסים בין מורים לתלמידים – חינוך לסובלנות, לכבוד הדדי, לחופש ביטוי והתארגנות.
4. יישום הזכויות והחובות הלכה למעשה בעזרת מוסדות דמוקרטיים נבחרים של חברת התלמידים.
הפעילויות המרכזיות, השינויים והחידושים שנעשו בתחום זה:
בשנת 1984 החלה, ביוזמת המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך והתרבות, פעילות אינטנסיבית לעידוד אוטונומיה בית ספרית.
בשנת 1985 הוקמה היחידה לדמוקרטיה ודו-קיום המטפלת, בין היתר, בדרכים שונות בנושאי הזכויות והחובות.
בשנת 1989 נתקבלה אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד ובמקביל פורסמה הצהרת זכויות הילד בישראל.
בחג החנוכה תשנ"א (דצמבר 1990), הוקמו ביוזמת מנהל חברה ונוער והמזכירות הפדגוגית, מועצת תלמידים ומועצת נוער ארצית, הפעילות מאז בתחום החינוך העל-יסודי. באותה תקופה הוקם "הקו הפתוח" לפניות תלמידים והוריהם, במטרה לקדם את צורכי הילד וזכויותיו במערכת החינוך ולאפשר לתלמידים והוריהם קשר ישיר ליחידה בלתי תלויה במשרד.
בשנת 1991, ביוזמת קבוצה של תלמידים מבתי-ספר על-יסודיים והמזכירות הפדגוגית, הוקם לראשונה פורום משותף לכתיבת אמנה. כשחמש מטרותיה העיקריות הן:
1. להביא ליחס של כבוד הדדי בין כל באי בית הספר.
2. להביא להגדרת תחומי המעורבות, השותפות והאחריות של התלמידים בתהליך קבלת ההחלטות בבית-הספר ובאכיפתן.
3. להביא לידיעת אוכלוסיית בית-הספר, באופן ברור ובפומבי, את החובות והזכויות של כל פרט ולפתח מסגרות מתאימות ליישומן.
4. לקבוע כי יש לתלמידים בבית-הספר הזכות להקים גופים מייצגים, כגון מועצת תלמידים, מועצות שכבתיות וועדות.
5. לטפח ערוצי תקשורת ופעולה משותפים בין כל הגורמים המעורבים בחיי בית-הספר.
גופים כגון מנהל חברה ונוער ושפ"י עוסקים גם הם בחובות וזכויות התלמידים במערכת החינוך.
משימות לעתיד
מהסקירות האידיאולוגית, ההיסטורית והמשפטית, ומבדיקת הנעשה במערכת החינוך בעשור האחרון, עולות כמה דילמות של מערכת החינוך שיש לדון בהן במלוא האחריות ולהסיק מסקנות:
– האם בית הספר הנו מוסד דמוקרטי? האם ניתן לחנך לדמוקרטיה שלא באמצעות דמוקרטיה פעילה?
– מהם גבולות המעורבות של תלמידים ושותפותם בקביעת מדיניות בית-הספר ודרכי עבודתו?
– האם יש לחייב בתקנות הקמת מועצת תלמידים בבית-הספר? היש זכות לבית-ספר לאסור על הקמתה? מי יקבע את דרכי בחירתה? מי
יגדיר סמכויותיה?
– יש לחדד את ההבדל בין חוקים ותקנות מחד, לבין תקנון בית ספרי מאידך, שהוא פרי דיונים משותפים. יש לשקול האם יש לחייב ניסוח
תקנון בית ספרי.
– אחד העקרונות של פעילות דמוקרטית הנו חופש הביטוי. חוזר המנכ"ל מאפשר לבית הספר לקבוע את חוקיו בענייני לבוש, איפור,
תסרוקת, תכשיטים וכו'. על פי רוב, הדבר נעשה ללא שותפות ומעורבות של התלמידים. כיצד מיישבים סתירה זו?
– יש לדון מחדש בהגדרת גבולות הילדות לאור האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד.
הגיעה העת לממש הלכה למעשה את רעיונות התלמיד האוטונומי והלומד העצמאי, שעד כה היו בחזקת סיסמאות. עיסוק אינטנסיבי בהגדרת הזכויות והחובות של כל השותפים בבית-הספר והכרתן יקדם מטרה זו: יישום ד"ח קרמניצר יאפשר עיסוק אינטנסיבי בנושא; יישום האמנה "מעורבות, שותפות ואחריות"; חיזוק החינוך ההומניסטי ואינסוף אפשרויות לעסוק בדילמות הערכיות המחדדות את התפיסה החברתית-מוסרית ואת יכולת התלמידים למלא חובותיהם ולעמוד על זכויותיהם.
יש לקדם את נושא "הקוד האתי" של המורים שעובד בשנים האחרונות ולהפיצו במערכת. "קוד אתי" כזה, המגדיר זכויות המורים וחובותיהם, ללא ספק מאפשר ראייה בהירה של זכויות וחובות של התלמידים.
יש להכניס את לימוד אמנת האו"ם לזכויות הילד וההצהרה הייחודית-הישראלית לתוכניות הלימודים של מקבלי הכשרה להוראה והשתלמויות מורים. יש להפגיש את המורים עם הידע הקשור לנושא, אך גם להקנות להם דרכים ליישומו הלכה למעשה. יש לשכנע את המורים שהכרת הילד את זכויותיו וחובותיו – אינה נוגדת את האינטרסים שלהם ואת עמידתם על זכויותיהם. גישה הומניסטית-חינוכית כזו בהכשרת מורים והשתלמותם, תאפשר למחנכים דיון בבעיות אמיתיות של תלמידיהם העוסקות בזכויותיהם ובחובותיהם, תאפשר שיתוף תלמידים בקבלת החלטות ואחריות להן, בבניית תקנונים ובשיפור האקלים הבית-ספרי. גישה כזו תצמצם את בעיות המשמעת והאלימות בבית-הספר, ותאפשר טיפול בכל נושא תוך התבססות על כללי ההיגיינה הנפשית של מורים ותלמידים.
חשוב לזרז מימוש חוזר מנכ"ל המתוקן והמעודכן בנושא "משטר ונוהל בבית-הספר", המתייחס ולו חלקית, לנושא זכויות מורים ותלמידים וחובותיהם. במקביל, יש להביא לידיעת ציבור התלמידים וההורים קיומו של "הקו הפתוח", תחומי עיסוקו והיכולת להסתייע בו.
כמו כן, יש להשקיע תושייה ואמצעי מימון כדי לאכוף חוקים מתקדמים שעדיין לא יושמו במלואם.
חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ודמות החברה בעתיד – תקבענה על ידי תלמידנו, אזרחי העתיד. רק חינוך שיאפשר להם מימוש זכויותיהם בצד מילוי חובותיהם יכשיר דור של אזרחים הממלאים חובותיהם ונאבקים על זכויותיהם.
לפרטים נוספים ולהזמנת פרסומים נא לפנות למועצה הלאומית לשלום הילד בטלפון
67806006 – 02
פקס 6790606 – 02
מידע על הפרוייקטים החדשניים שמציעה המועצה לשלום הילד במסגרת מערכת החינוך, תוכלו למצוא בקבצים המופיעים בראש העמוד:
ניידת זכויות הילד לבתי הספר היסודיים – דף מידע ניידת
רשימת הרצאות והשתלמויות שמקיימת המועצה לשלום הילד – מודעה על הרצאות
ניידת זכויות הילד ובני הנוער לחטיבות הביניים – מכתב רקע + ניידת חטיבות הביניים
פרוייקט "שיח ילדים" – מדברים עם ילדים על המצב – שיח ילדים – תקציר
