רקע

טו בשבט אינו מוזכר במקרא. בפעם הראשונה מוזכר טו בשבט במשנה בשם "ראש השנה לאילן (=לעץ)". במשנה הוא נמנה עם עוד שלושה רָאשֵׁי שנים:
אחד בניסן, אחד באלול, אחד בתשרי.
וכך נאמר במשנה (מסכת ראש השנה א, א):
"באחד בשבט ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי.
בית הלל אומרים: בחמשה עשר בשבט . טו בשבט נקבע כדעת בית הלל.
טו בשבט מבשר התחלה של שנה חדשה לְפֵרוֹת האילן.
זהו ראש השנה לאילנות, ובו העצים מחדשים את הפריחה שלהם והפירות מתחילים להבשיל.

מטרות

היכרות עם מאפייני החג ומנהגיו
היכרות עם יצירתו של לוין קפניס לילדים
פיתוח סובלנות, העלאת המודעות לַשׁוֹנֶה וקבלת האחר
ליצור בגן אווירה של קבלת השונה והאחר
לפתח אצל הילדים הכרה בכך ששוני הוא דבר חיובי ותורם

הנחיות

הכינו מראש את הפירות האלה:
תמר
שקד
חרוב
תאנה
תפוז
בננה
(מצורפות תמונות לגזירה ולהמחשה)
* מומלץ לפרוש את הפעילות על פני 2 שיעורים במליאה
ואת הדיון כדאי לערוך בקבוצות קטנות.
הפעילות מלווה את הסיפור "שישה בשקיק" שכתב לוין קפניס.
כדאי להביא את הספר לגן או לכיתה.
מצורף גם קישור להשמעה ולצפייה בהקראת הסיפור (ללא הבננה) מפי אפי בן ישראל מהתכנית "פרפר נחמד" של הטלוויזיה החינוכית

פתחו את המפגש בחשיפה איטית של הפירות. הציגו את השקד ושאלו: מה זה? ואחריו את התמר והחרוב ושאלו את הילדים אם הם מכירים את הפירות בשמותיהם.
עתה שאלו אם הם יודעים מה משותף לכולם.
המשיכו להציג את שאר הפירות.
אם הילדים יבינו שמדובר בטו בשבט, ספרו להם שהיום המפגש יעסוק בטו בשבט.
שאלו מה הם יודעים על החג, על מנהגיו, ומדוע חוגגים אותו.
אפשר לספר לילדים שטו בשבט מבשר התחלה של שנה חדשה לפֵרות האילן (העץ).
כשם שיש יום הולדת לאדם או למדינה (יום העצמאות) – יש יום הולדת לאילנות (לעצים).
בטו בשבט נוהגים לערוך "סדר", ובו ארוחה משלושים מינים של פירות מארץ ישראל.

ספרו את הסיפור.
כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם

שישה בשקיק אחד / לוין קיפניס
מעשה בשקיק, שקוף ודקיק,
שעף עם הרוח בעד החלון הפתוח,
ובדרך הכרם שכב לנוח.
בא כרסן שקד צהבהב, ודפק
דפיק, דפוק דפיק! מי שם בשקיק?
אין קול ואין עונה.
קפץ ונכנס פנימה.

בא אדמוני מר תמר,
דפק על השקיק ואמר:
דפיק, דפוק דפיק! מי שם בשקיק?
אני שקד שקדוני,
ואתה מי?
אני תמר תִמְרוֹנִי! אפשר להיכנס?
בבקשה!
קפץ ונכנס פנימה.

בא חרוב דק וארוך משקשק בקול – תוך-תוך-תוך
דפיק, דפוק דפיק! מי שם בשקיק?
אני שקד שקדוני.
ואני תמר תמרוני.
ואתה מי?
אני חרוב חרובי! אפשר להיכנס?
בבקשה!
קפץ ונכנס פנימה.

הלכה ובאה גברת תאנה גַרְגֶרֶת
והיא דופקת ואומרת:
דפיק, דפוק דפיק! מי שם בשקיק?
אני שקד שִׁקְדוֹנִי.
אני תמר תִמְרוֹנִי.
אני חרוב חרובי.
ואת מי?
אני הגברת תאנה גרגרת!
אפשר להיכנס?
בבקשה!
קפצה ונכנסה פנימה.

הלכה ובאה בננה, חומה רעננה:
דפיק, דפוק דפיק! מי שם בשקיק?
אני שקד שקדוני.
ואני תמר תמרוני.
ואני חרוב חרובוני.
אני גברת תאנה גרגרת.
ואת מי?
אני בננה רעננה! אפשר להיכנס?
בבקשה!
קפצה ונכנסה פנימה.

בא התפוז, פרי הדור, מתגלגל כמו כדור.
דפיק, דפוק דפיק! מי שם בשקיק?
אני שקד שקדוני.
ואני תמר תמרוני.
ואני חרוב חרוני.
אני גברת גרגרת.
אני בננה רעננה ואתה מי?
אני תפוז, פרי הדור! אפשר להיכנס?
בבקשה!
קפץ ונכנס פנימה, מילא את כל השקיק.

השכים בבוקר גדי לברך את השקדייה בטו בשבט.
ראה את השקיק. את כל המגדנות ממנו הריק.

הניחו את הפירות במרכז ובקשו מהילדים למיין לפי כמה סימנים:
אפשר למיין לפי גודל (תמר, שקד וחרוב קטנים, תפוז ובננה גדולים יותר),
לפי צורה (צורה מאורכת – חרוב, בננה, תמר ושקד. ואילו תפוז ותאנה עגולים יותר),
לפי צבע (אפשר לחלק לשלוש קבוצות: חום בהיר, חום כהה, צהוב/כתום).

שאלו:
האם כל הפירות נראים אותו דבר?
שאלו במה הם שונים זה מזה. אפשר כמובן לשוחח על המראה – הגודל והצבע, ואפשר לשוחח גם על הטעם והריח. אפשר לדבר על המרקם – קשה או רך, חלק או מחוספס, יבש או לח.
בקשו מהילדים להיזכר בשיר ולומר אם לפירות היה מְשַׁנֶה איך כל אחד נראה.
מה אפשר ללמוד על הפירות?
אם הילדים יתקשו להסביר, בקשו מהם להוסיף מדמיונם עוד פירות שאפשר להוסיף לשקיק.
הילדים יבינו שכל פרי, בכל צורה וצבע, יכול להצטרף.

כך גם בני האדם: לכולנו אף, פה, אוזניים, שיער … אך כל אחד מאתנו שונה מרעהו, כל אחד מאתנו מיוחד במינו, אין שני בני אדם הזהים זה לזה.
כדאי לומר לילדים שלכל אחד דברים המיוחדים לו. לכל אחד כישרונות, לכל אחד יש משהו שהוא "הכי טוב" בו.
מכל אחד אפשר ללמוד. לכל אדם יש מה לתת לזולתו ולקבוצה, ומכל אחד אפשר לקבל משהו ייחודי שיתרום לזולת ולקבוצה.

רעיונות להרחבה:
* חלקו את ילדי הגן לזוגות. כל זוג יצטרך למצוא דבר אחד שבו שני הילדים דומים או שמשותף להם, ודבר אחד שבו שני הילדים שונים.
לאחר מכן, כנסו את הילדים למליאה ובקשו מכל זוג לספר איזה דברים הוא גילה.
אפשר לערוך שיחה קצרה על הממצאים: איזה סוגי דברים מצאו הילדים – האם התייחסו לצורה החיצונית, לדברים שכל אחד אוהב, לתכונות אופי, או לדברים אחרים (למשל – שתינו גרות באותו רחוב, לשנינו יש סבא וסבתא בירושלים…)
*בקשו מתנדבים כמספר הדמויות בסיפור שיציגו את עלילת הסיפור במילים שלהם (תמר, שקד, חרוב, תאנה, תפוז, בננה והילד גדי).
*כל זוג ילדים יבחר שני פירות וינהל דו-שיח על כך שטוב לחיות יחד באותו שקיק.
*הילדים יקבלו שקית ניילון קטנה ושקופה. כל ילד יצייר ויצבע פירות, יגזור ויכניס לשקית.

* ניתן להמשיך את הפעילות במפגש הבא בדיון בשיר זה:
אם ….
אם כל הפרחים היו רק סביונים,
אם כל הפירות היו רק רימונים,
אם כל הירקות היו רק מלפפונים.

אם כל החיות היו רק תנינים,
מה היינו אז עושים –
בלי נרקיסים וכלניות?
בלי סלט פירות?
מה היינו עושים –
בלי דולפינים…?
בטח היינו נורא, נורא, נורא, נורא ….
מ-ש-ת-ע-מ-מ-י-ם!

*מצורף קובץ ובו תמונות הפירות המוזכרים בשיר להורדה ולגזירה.