תוכן
שנת הלימודים החלה מורה חדשה נכנסת לכיתה של כ-30 תלמידים לפחות, תפקידה להקנות לילדים חומר לימודי. נשמע פשוט נכון? הרי זה לא ניתוח מוח…
החודש הראשון בשנת הלימודים הוא החודש הקשה ביותר, זהו החודש בו מונחות היסודות וכמו בעבודת הבנאי -יסודות חזקים יבטיחו בניין יציב. כך בעבודת בניית כיתה .
אז למה זה כל כך קשה?
כל בוקר נפגשת המורה עם 30 ילדים שונים זה מזה: לחלק מתאים ללמוד ביום לחלק אחר בערב, חלק מתרכזים טוב יותר כשיש שקט מוחלט חלק אחד זקוק לזמזום מתמיד, חלק לומדים טוב יותר בישיבה על כיסא אחרים בשכיבה, חלק מתרכזים מעולה בלמידה יחידנית אחרים בקבוצה או בזוג, חלק מפנימים את המידע בחוש הראייה אחרים בחוש השמיעה או במישוש, חלק מתמידים ללא קושי אחרים דוחים משימות וחשוב להתחיל איתם…
לכל אלה ולהבדלים נוספים שקשורים במבנה ריגשי, חברתי, ליכולות שנובעות בשמירת קשב… יש מורה אחת שתפקידה לתת תשובה.
"כדי להבין את המושג הפרעת הקשב חשוב לנו להבין מהו בכלל "קשב" :
קשב – זהו מושג כללי המתייחס לתיאור תהליכים הקורים מרגע לרגע ודורשים מאמץ להיצמד אליהם, תהליכים הקשורים בקליטה, מיון ועיבוד של מידע המתקבל במוח. כדי שקשב יתבצע נדרשות יכולות ביצועיות כמו מסוגלות התמדה, הבחנה סלקטיבית, ארגון המידע לשליפה.
התמדת קשב -מימד חשוב של הקשב המתייחס לזמן ולמיקוד הקשב. מושג זה מתאר את היכולת לארגון אקטיבי של הקשב לאורך זמן סביב גירוי מטרה, תוך התעלמות מגירויים אחרים חיצוניים או פנימיים שאינם גירויי מטרה.
קשיים בשני תחומים של קשב והתמדת קשב יוצרים הפרעה הידועה בשם הפרעת קשב" (ההסבר נלקח מפוסט של ראובן סדן).
להלן מספר נקודות שחשוב לי לציין את תרומתם לקשב ולבניית יסודות חזקים של כיתה, וחשוב להקפיד עליהם:
1. הצורך בטקסים קבועים, למשל פתיחה קבועה של יום הלימודים, ילדים עם הפרעת קשב זקוקים לדברים מוכרים , לחלקם יש קושי להתמודד עם שינויים פתאומיים לכן חשוב לאפשר להם להיפגש עם המוכר והידוע.
2. כתיבת סדר היום על הלוח, חשיבותו בכך שהוא מאפשר לילדים לדעת מה צפוי לאורך היום. לבעלי הפרעת קשב שחיים את הכאן ועכשיו ופעמים רבות שוכחים מה שנאמר . חשוב שיוכלו לחזור ללוח ולהיזכר.
3. יתרון גדול יש בכתיבה לפני כל שיעור את תוכנית השיעור. הכתוב מהווה להם מפה של הצפוי להם בשיעור. זה מפחית את חוסר הודאות ומנקה את הרעשים.
4. חשובים הסימנים הקבועים שנוצרים בין המורה לתלמידים: לשקט, ליציאה מהכיתה, להענקת זכות דיבור. חשוב להתמיד בהקנייתם למרות שכל הזמן יהיו ילדים (ובמיוחד ילדים עם הפרעת קשב שכל כך צריכים אותם) שינסו "לפרוץ גבולות" . פריצת הגבולות לא נובעת מהחלטה מודעת של ילדים אלו לעשות "דווקא", ילדים עם הפרעת קשב זקוקים ל"סיפוק מיידי" הם חוששים שישכחו, הם מרגישים שהם חייבים לומר "עכשיו"! על המורה לשלב בין הבנת הצורך ואמפתיה לקושי שלו , לבין שמירה על הגבולות שהציבה . בלי כעס שנובע מתסכול שלה כלפי הילד המתפרץ שוב ושוב. חזרה מתמדת על גבולות ההתנהגות הכיתתית ממקום שקט ומבין. חזרה ברורה וחד משמעית תאפשר לילדים עם הפרעת קשב להתרגל למסגרת לאט לאט יבנו במוח התובנות וכללי ההתנהגות שיאפשרו למורה ללמד כיתה של 30 ילדים ויותר.
5. יש חשיבות רבה ליצור את העבודה המשותפת, לראות בבניית הכיתה תהליך הדדי של מורה ותלמידים. לשוחח על השונות בכיתה ועל כך שעל מנת לאפשר לכולם הזדמנות ללמוד בתנאים מתאימים להם , חשוב מאוד לשמור על כללים.
6. "גאוות יחידה" -חשוב מאוד להפוך את הכיתה לקבוצה שמעריכה את עצמה. בעזרת מחמאות רבות על הצלחות של ילדים (מחמאה ניתנת תמיד עם תיאור עשייה ספציפי) לחפש הצלחות, להדגיש אותם, ליצור קבוצה שעובדת עם המורה ולא נגדה.
בהצלחה וכמו תמיד אשמח מאוד לשמוע תגובות והצעות נוספות.
