תוכן
רבים מאנשי הצוות במערכות החינוך מתקשים לעבוד עם ילדים בעלי לקויות למידה. לפעמים נדמה שבאיזו מידה שלא נתגייס, נתמסר ונתמקד – העבודה עם ילדים שכישורי הלמידה שלהם נתפסים כלקויים, תיוותר לעולם סבוכה ומתסכלת. לקות למידה בתוך בית הספר כרוכה בכאב, באכזבה ובבלבול והיא מאתגרת שוב ושוב את עבודתנו בפרקטיקה הטיפולית והחינוכית. כה שכיחה היא סוגיה זו, עד שאנו שוכחים לשאול 'מדוע?' – מה יש בו בילד בעל לקות הלמידה, שכה מאתגר מחנכים, מורים, יועצות ופסיכולוגים חינוכיים בעבודתם? מדוע בתי הספר והקהילה דורשים לאבחן, לזהות ולאתר ילדים בעלי לקות למידה ומדוע אנו מרבים להפנות ילדים אלה לכיתות או לבתי ספר מיוחדים?
לקות הלמידה מוגדרת ב- DSM IV, כהנמכה בהישגי הפרט בקריאה, במתמטיקה או בהבעה בכתב, אל מתחת למצופה מרמת המשכל. ניתן להבחין בין סוגים שונים של לקות למידה בהתאם לתפקוד הבית ספרי (1999, (Siegel, כגון: לקות בקריאה (Reading Disability – RD), לקות בכתיבה ולקות מתמטית (Disability Arithmetic – AD). כמו כן, ניתן להכליל תחת כותרת זו גם את קבוצת הילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז (Attention Deficit Disorder – ADHD) שחלקם מתאפיינים באימפולסיביות ובהתנהגות היפר- אקטיבית.
