מערך שיעור
פעילות לגיל הרך לט"ו בשבט בעקבות הספר "חנן הגנן" שכתבה רינת הופר
דינה ציונית ותמר ינישסקי, צוות חינוך חברתי וכישורי חיים במטח, ייעוץ לגיל הרך: ד"ר עידית ליוש, בשיתוף הקרן לקידום מקצועי, הסתדרות המורים

הסיפור על חנן הגנן שכתבה רינת הופר עוסק בפירות ובתהליך גידול עצי פרי, וככזה ניתן לקשר אותו לשני ההיבטים המאפיינים את טו בשבט: אכילת פירות ונטיעות.
הילדים יכירו את המושגים "גלעין", "מטמון", "אוצר" ו"יְקַר ערך" ויקשרו אליהם משמעויות שבדרך כלל נלוות לרגש – כמו שמחה, המשכיות, צמיחה ותקווה.

מצורפות כרטיסיות לפעילות.

רקע

חז"ל קבעו את ט"ו בשבט כראש השנה לאילנות. במקורו היה תאריך זה מיועד לחקלאים, והוא שימש בסיס לחישוב היבול השנתי של הפירות, לצורך הפרשת מַעֲשֵׂר (עשירית) מיבול הפירות.

ולמרות שבמקורו ט"ו בשבט לא היה יום חג, במשך הדורות הוא קיבל אופי של חג. בטו בשבט נוהגים לאכול פירות משבעת המינים שבהם נתברכה ארץ ישראל: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר. במהלך השנים הוסיפו עוד ועוד פירות הגדלים בארץ כמו חרוב, תפוח, שקדים או פירות הדר. עם ראשית תקופת הציונות והקמתן של המושבות הראשונות בארץ ישראל קיבל טו בשבט משמעות נוספת – והוא מצוין כחג האילנות. היבט זה של החג בא לידי ביטוי בנטיעות (מבוסס על הערך "טו בשבט" מתוך אתר מטח).

הסיפור על חנן הגנן עוסק בפירות ובתהליך גידול עצי פרי, וככזה ניתן לקשר אותו לשני ההיבטים המאפיינים את טו בשבט: אכילת פירות ונטיעות. באמצעות הפעילות הילדים יכירו את המושגים ""מטמון" ו"אוצר" ויקשרו אליהם משמעויות שנלוות לרגשות – כמו שמחה, המשכיות, צמיחה ותקווה. הילדים יבינו שגם אנשים יכולים להיות יקרים להם, כמו למשל ההורים שלהם, ובני משפחה אחרים כמו אחים, אחיות, סבים וסבות וכמובן גם חברים. האהבה שלהם היא דבר יְקַר ערך. במהלך הפעילות הילדים יביעו רגשות המתלווים להענקת "האוצרות" לחבריהם.

הסיפור מספר על חנן הגנן, שעל כל עץ בגינתו צומחים פירות שונים, אבל לכולם אותו צבע. כל ילד בסיפור מקבל מחנן פרי ובתוכו "מטמון". לקראת סוף הסיפור הילדים מגלים שהמטמון הוא הגלעין של הפרי, ואם יניחו אותו באדמה – יכול לצמוח ממנו עץ חדש.

מומלץ לקיים את הפעילות לאחר שמוודאים שהילדים מכירים שמות של פירות רבים, כולל אלו שנכללים בשבעת המינים, ויודעים לזהות את צבעו של כל פרי.

מטרות

הילדים יכירו שמות וצבעים של פירות וירקות שונים.

הילדים ידעו שהצמח גָדֵל מגלעין ויכירו את המושג גלעין.

הילדים יכירו את המושגים "מטמון", "אוצר" ו"יְקַר ערך". מושגים אלו מקושרים בדרך כלל לכסף או לחפצים, בפעילות הזו הילדים יקשרו אליהם משמעויות שנלוות לרגשות, כמו שמחה, המשכיות, צמיחה ותקווה.

הילדים יביעו רגשות וישמחו בשמחת חבריהם.

הנחיות

אביזרים

הסיפור "חנן הגנן" מאת רינת הופר

כרטיסיות להדפסה

 

פתיחה

קראו לילדים את הסיפור "חנן הגנן".

שאלו: מה הקשר בין הסיפור לבין ט"ו בשבט?

(אפשרו לילדים לענות בצורה אסוציאטיבית. אל תרחיבו כאן את השיחה בנושא הקשר. ההרחבה תגיע אחר כך.)

בואו ניזכר: מה קרה לזרע הקטן שזרע חנן?

נסדר את הפעולות (באיורים):

  1. הזרע נטמן באדמה.
  2. הגשם השקה את האדמה.
  3. השמש האירה וחיממה.
  4. הצמח נבט.

שאלות לדיון

  1. מה חנן הבטיח לילדים?
  2. מדוע הילדים כעסו על חנן?
  3. מה חנן הציע להם לעשות?
  4. מה הילדים עשו?
  5. מה המטמון שחיכה להם?

(אם הילדים אינם מכירים את המילה "מטמון" – הסבירו שזה אוצר, דבר מה יְקַר ערך.) סיכום: כאן המקום לסכם את המסרים של הסיפור.  כדאי להתייחס גם להיבט הקוגניטיבי וגם להיבט הרגשי.

  1. בסיפור שלנו המטמון היה ה…

אבל מטמון יכול להיות כל מיני דברים. מטמון הוא אוצר שמישהו החביא.

– אילו דברים אתם מכירים שיכולים להיות אוצר? (מתוך סיפורים, סרטים או משחקים וגם מתוך הדמיון).

  1. איזה אוצר הייתם רוצים למצוא?

אוצר הוא משהו יְקַר ערך. כשאומרים "יְקַר ערך" מתכוונים שזה יקר (עולה הרבה כסף), אבל גם שזה חשוב לנו מאוד, שאנחנו אוהבים אותו מאוד ולא רוצים שהוא ילך לאיבוד.

  1. האם רק חפצים כמו צעצועים, כסף, מטבעות זהב או פירות מיוחדים יכולים להיות אוצרות יִקְרֵי ערך?

גם אנשים יכולים להיות יקרים לנו. ההורים שלנו יקרים לנו מאוד. וגם ילדים יקרים מאוד לליבם של ההורים, של הסבים ושל האחים. וגם חברים שלנו יקרים לנו. האהבה שלהם היא דבר יְקַר ערך עבורנו. דבר יקר כל כך – שאין לו מחיר!

  1. אילו אנשים יקרים לכם?
  2. למה הם יקרים לכם?

גוף הפעילות

ספרו לילדים: הכנתי לכם עֲצֵי חֲבֵרוּת בצבעים שונים.

הניחו את עצי החברות על הרצפה (העצים מופיעים בפעילות בצבעים האלה: אדום, צהוב, ירוק, כתום וחום).

לצד העצים הניחו את ערימת הכרטיסיות. על הכרטיסיות מצוירים פירות, ירקות ואיורים המעלים אסוציאציות חיוביות בהקשר לצבע המוזכר (פירוט למטה). למשל: לב – שייך לעץ האדום, מזכיר אהבה.

הילדים ירימו כרטיס לפי תור. אם על הכרטיס מופיע פרי או ירק, הם יניחו אותו על העץ המתאים, לפי הצבע. אם על הכרטיס יופיע איור שאינו לא פרי ולא ירק, הם יראו את הכרטיס לכל הילדים במליאה.

הערות לגננת:

  • בשלב הזה אפשר להשתמש רק בכרטיסים של פירות, כי רק להם יש גלעין.

אפשר להביא לגן פירות וירקות שונים שמופיעים בכרטיסיות ולשחק עם הילדים במשחקי מיון בין פירות לבין ירקות. ההבדל בין פרי לירק הוא בכך שפרי מכיל בתוכו "גרעין" או "גרעינים" /זרעים קשים, ואילו הירק הוא חלק מסוים בצמח המיועד למאכל ואינו מכיל זרעים קשים. לכן, על-פי הבחנה זו, עגבנייה בננה ומלפפון הם "ירקות" מאחר שלמרות שהם מכילים זרעים, אותם הזרעים אינם קשים וניתנים לאכילה. זאת לעומת האפרסק המכיל גרעין קשה (=גלעין) שאיננו ניתן לאכילה ולכן נקרא "פרי.

על פי ויקיפדיה

להרחבה ולביסוס המושגים אפשר להיעזר במידע המצורף

כל ילד וילדה יבחרו חבר או חברה, יעניקו להם את הכרטיס ויגידו מילה טובה שקשורה לאיור המופיע בכרטיס.

אפשר לעזור בשאלות מנחות. למשל: מה הלב מזכיר לך? אהבה… נוכל להגיד: אני אוהב אותך, אפשר לאחל שתהיה לך אהבה רבה וכדומה.

אחר כך הילדים יחליטו יחד על איזה עץ להניח את הכרטיס.

הדריכו את הילדים לבחור בכל פעם מישהו מהם שתפקידו יהיה לשים לב שילדים רבים ישתתפו.

 

הקוגניטיבי: שלבי הצמיחה של העץ והמחזוריות שבתהליך.

הרגשי: השמחה שבהימצאות הגלעין (מה יקרה אם לא יהיה גלעין?) והתקווה שאכן הגלעין יצמיח נבט, וממנו יתפתח עץ.

כאן המקום לקשר את הסיפור לטו בשבט, ולכן כאן כדאי לחזור ולשאול: מה הקשר בין הסיפור לבין טו בשבט?

לחצו להמשך קריאה
הקטן